קיה מציגה דור חדש לסול באמריקה וידאו

האמריקנים מקבלים קיה סול חדשה, אנחנו נקבל אותה בשנה הבאה
עמרי ספיר |

קיה סול חדשה

קיה הציגה בתערוכת ניו יורק, שחוגגת היום (א') את יומה האחרון לשנה זו, דור חדש לסול (Soul). מדובר בדור שני במספר למשפחתית הייחודית שהוצגה ב-2008. יש לה שלדה חדשה ועיצוב עדכני, השואב אלמנטים מקונספט בשם טראקסטר (Trackster) שהציגה היצרנית הדרום קוריאנית בשנה שעברה. השיווק בארה"ב יתחיל בחודשים הקרובים, אנחנו נאלץ להמתין לתחילת 2014 ולגרסה האירופאית בעלת המפרט הרלוונטי לנו.
 
 
 
 
בכל הנוגע לעיצוב, הדור החדש של קיה סול לא ממש מציג שינויים מהותיים, אלה יותר אבולוציה למראה האורבני של הדור היוצא. חוץ מזה, לפחות עבורנו הסול לא ממש הספיקה להזדקן, שכן הדגם נחת פה לפני כשנתיים בלבד.
מתחת לעור נמצא פלטפורמה חדשה ארוכה וקשיחה יותר מקודמתהׁ (29%). בסיס הגלגלים למשל צמח ב-2 ס"מ ל-257 ס"מ והרוחב בסנטימטר וחצי לכדי 180 ס"מ (הגובה, 166 ס"מ, נותר ללא שינוי). קיה גם מוסרת שהמכונית זכתה לתוספת באורך הכולל, אך היא אינה מציינת בכמה. קיה טוענת שהשיפור במימדים מורגש בכל פרמטר מלפנים ומאחור כשבין השדרוגים שבפרטים הקטנים תמצאו גם דלת תא מטען רחבה יותר (ב-6 ס"מ) שנועדה להקל את הטעינה. 
 
 

גם תא הנוסעים זכה לשדרוג המתבקש עם עיצוב עדכני. בולט כאן מסך מגע חדש בגודל 8 אינץ' עם מערכת בידור ומידע. זו כוללת מגוון אפליקציות (שמתבססות על חיבור לרשת האינטרנט, כמובן) כמו רדיו אינטרנטי, שירותי מפות של גוגל ועוד. כמו כן, רשימת האבזור כוללת גם מצלמת רוורס, קישוריות בלוטות' וחיבור USB, פתיחה ללא מפתח ומראות צד מחוממות.
 
מתחת למכסה המנוע תשווק הסול החדשה – במפרט האמריקני, להזכירכם – עם מנוע 1.6 ליטר שמספק 130 כ"ס ועם מנוע 2.0 משודרג שמספק 164 כ"ס. אלו משודכים לתיבת 6 הילוכים ידנית כסטנדרט או אוטומטית כאופציה. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.