"אני מצפה ממר אנסקי להתנצל בפומבי"

יועץ התקשורת משה דיין פנה למפקד גל"צ וטען כי נפגע מדבריו של אלכס אנסקי שנאמרו בשידור אודות מקצוע היח"צ. גל"צ: "זו תכנית פובליציסטית"
אלה ברייר | (12)

משה דיין, מאזין קבוע לגלי צה"ל הופתע לשמוע את דבריו של איש הרדיו הוותיק אלכס אנסקי בתכנית הבוקר ששודרה בשבת האחרונה בעניין יועצי תקשורת ויחצנים. כעת הוא דורש כי אנסקי יתנצל בשידור.

"הקשבתי לדבריו הבוטים בהתייחסו לנושא והדברים פגעו בי אישית, כמו גם בכל עמיתיי למקצוע יחסי ציבור שהאזינו לדבריו. חשוב היה גם להאזין לנימה הארסית והמזלזלת בה נאמרו דברים בוטים וחסרי שחר", כתב דיין בפניה ששיגר אל מפקד התחנה יצחק טוניק ושהגיעה לידי אייס.

"מר אנסקי הנכבד הציג את הענף כולו כתחום שאין בו מאומה, או כלשונו 'פרנסה שאינה מכבדת את האדם'", כך כתב דיין והוסיף ציטוט מדבריו של אנסקי בתכנית:

"כל מה שצריך בשביל להיות יועץ תקשורת, או ממונה על יחסי ציבור, או מעצב תדמיות, או מנהל משברים, תקראו לזה איך שתרצו, כל מה שצריך אדם כזה, הוא השכלה בסיסית, ידיעת אנגלית בסיסית, חולצה מגוהצת, סבר פנים וכושר הסתגלות לכל מצב".

לדבריו של דיין מדובר בהשמצה: "האומנם זהו מקצוע שאינו נלמד? הרי אין היום מוסד אקדמי, אוניברסיטה או מכללה, שאינם מלמדים תחום זה במסגרת מדעי החברה, המדינה, התקשורת או מדעי ההתנהגות. אני, כמו גם רבים מעמיתיי, מרצים כבר עשרות שנים במוסדות אקדמאיים. הספריות במוסדות האקדמיים עמוסות במחקרים וספרי לימוד, הן לאסטרטגיה כמו גם לטיפול במשברים".

את המכתב סיים דיין בפניה אל מפקד התחנה, יצחק טוניק וכתב: "לאחר למעלה מ-40 שנות עבודה ביחסי ציבור, דוברות וייעוץ תקשורת, אני חש פגוע בשמי ובשם עמיתיי למקצוע. לסיכום, אני מצפה ממך לדרוש ממר אנסקי להתנצל פומבית, באותה תוכנית".

דיין צירף למכתבו דף עמוס בציטטות מהתכנית האמורה ביניהן: "תמצית המומחיות של יועצי התדמיות למיניהם, וזה בניגוד לעיתונות המקצועית, היא העירפול, או בהרבה מקרים הכיסוי של האמת, או יצירת אמת, במקום אמת".

מגלי צה"ל נמסר בתגובה: "מדובר בתכנית פובליציסטית, אנסקי הביע את דעתו האישית בלי כוונה לפגוע באף אחד".

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    רשע 20/10/2011 11:06
    הגב לתגובה זו
    שאומר בקול רם ובתחנה ממלכתית את האמת העצובה. שמישהו יגיד לי מה הוא ההבדל בין יחצנות לזנות.
  • של אמא (ל"ת)
    אמא של 23/10/2011 09:57
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    יחצ מחץ 19/10/2011 18:50
    הגב לתגובה זו
    גם שהיא עומדת כמו בובת קש בראש קרן ואינה עושה מאום, אולי הוא בכלל דיבר עליה? אגב גם בתו שחיה בפריז מציגה עצמה ככזו ואף התלבשה על משפחת שליט כ"דוברת מקומית" אז אולי בעצם מדובר במשבר משפחתי...
  • 8.
    אמת לאמיתה בפי אנסקי 19/10/2011 14:17
    הגב לתגובה זו
    בעת הזו, כשהתקשורת נגישה לכל, אבדו הפרופורציות בכל הקשור להתיחסות למקצועות שולים של נותני שרותים למיניהם. לא חשובה העשיה עצמה, חשוב איך הצגת את הדברים. כך צצו להם כל מיני שרלטנים כגון זה הנפוח המלא ב"רהב" כשמו, או הכותב המתלונן, שגם מנצל את עצם הכתבה לכשעצמה, והבקשה להתנצלות המקופלת בה לכשעצמה לשים אותו באור הזרקורים. הרהב, היחץ, והשוויץ, הוא שקובע. עשיה, תעשיה, השקעה, התמודדות, עמל כפיים? חס וחלילה. זה פאסה. תדמית- פוזה זה הבון טון. וואלק- בשוק הכרמל לא היו מקבלים אותם אפילו כתגרנים.
  • 7.
    עכשיו רק צריך לתת לאסי דיין להגיב... (ל"ת)
    אבי 18/10/2011 23:54
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    צודק אנסקי אם כוונתו ללקקנים כמו רני רהב ושות (ל"ת)
    יחצן שלא מלקק 18/10/2011 21:38
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מה יש לדיין הזה? 18/10/2011 16:53
    הגב לתגובה זו
    גם בדה מרקר הוא קוטל כל דבר שכותבים על יחצנים קטנים.. מה הוא לא מבין שאנסקי לא דיבר על ותיקים של 40 שנה אלא על כל ילדונת שפותחת משרד עם השם שלה (שיראל מדיה, גיתית אסטרטגיה)... זה מה שקורה שלפנסיונרים יש יותר מדי זמן פנוי
  • עדיף דיין אחד ממטומטמים שמגיבים כמוך...! (ל"ת)
    מה יש למטומטם כמוך? 18/10/2011 21:40
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דודו דיין 18/10/2011 16:22
    הגב לתגובה זו
    הנה שוב יש הזדמנות לתפוס כותרת קטנה ולהתפרסם בעצם רציתי להודות לאנסקי אבל לא הייתי מקבל כותרת
  • 3.
    גיא 18/10/2011 14:57
    הגב לתגובה זו
    צודק בכל מילה, תרגיע, אדון 40 שנה של כלום בריבוע.
  • 2.
    עידודו 18/10/2011 14:48
    הגב לתגובה זו
    צודק, אבל היחידי שיש לו את הכוח והסבלנות להיעלב כל הזמן.. די כבר, אדון דיין, אפשר לנוח ולפרוש.
  • 1.
    כמה שאנסקי צודק (ל"ת)
    קול המפרסם 18/10/2011 13:52
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון בנק ישראל
צילום: World economic forum

מתי הריבית תתחיל לרדת?

הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות? 

רן קידר |

בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.      


אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%

האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%,  אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה


שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו. 


הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.


השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.

שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.