שר האנרגיה החדש במצרים: יש לעדכן מעלה את תעריפי הגז המוזרם לישראל

עבדאללה גראב אמר כי על מצרים להעלות את מחירו של הגז שמספקת לשכנותיה וכי בהסכמים שחתמה מצרים יש מנגנון המאפשר זאת

שר האנרגיה החדש של מצרים, עבדאללה גראב, הודיע היום (ה') כי מצאים תבחן את תעריפי הגז שהיא מספקת למדינות שונות, ביניהן לישראל, כך לפי דיווחים בעיתונות הערבית.

גראב אמר כי יש לעדכן את מחירי הגז והוסיף כי בהסכם בין מצרים ללקוחותיה קיים מנגנון המאפשר את העלאת המחירים. הכרזה זו של גראב מגיעה לאחר חידוש אפסקת הגז ממצרים לישראל השבוע, בעוד שארגוני האופוזיצייה קוראים לעדכן את המחירים, שלדבריהם הם נמוכים ביחס למחיר השוק ואף מסבים הפסדים למצרים.

אספקת הגז ממצרים לשכנותיה ישראל וירדן ומשם לסוריה הופסקה ב-5 בפברואר בעקבות פיצוץ הצינור בקו לירדן. הצינור לישראל עובר במרחק של כ-30 ק"מ מהצינור למצרים ולא נפגע, אך ההזרמת הגז הופסקה בו עד לתיקון המערכת. לאחר דחיות חוזרות ונשנות, השבוע חודשה האספקה.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    כלכלי וחברתי 20/03/2011 10:22
    הגב לתגובה זו
    מה רוצים מהקידוחים הקרקעיים ?! קחו את גבעות לדוגמא, לפי דו" ח העתודות היא שווה 800 מיליון דולר NPV לפני מס(!), ואחרי מיסים ומיסי שישינסקי החדשים שווה למשקיעים 146 מיליון דולר (לפי ביזפורטל החברה שמסרה לוועדה אחרי דו" ח הביניים) שזה 500 מיליון ש" ח. היות ודו" ח העתודות מדבר על 1400 חביות ליום ומגד-5 בקושי 1000 ליום היא שווה למשקיעים 370 מיליון ש" ח. כעת, תגידו בכנות, מי ישקיע בקידוחים קרקעיים בתשואה כזו ?! איפה ההגינות ?!
  • 14.
    ביבי הביתה 20/03/2011 09:08
    הגב לתגובה זו
    הם ישלמו כל מחיר וכמה שיותר גבועה יותר טוב , כי כך אפשר לקחת עוד יותר מהאזרחים ולעגיד שהם לא השמים!!! ממשלת מושחתים, יש לנו.
  • 13.
    גם שהפריטו את בתי זיקוק המחיר הוא מה זה תחרות (ל"ת)
    רפי 20/03/2011 07:09
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    גוגז 19/03/2011 07:33
    הגב לתגובה זו
    ברק נתן באר אחד לפליסטינים מזל שמאורבת חברה אמריקאית פה אם לא ברק היה משכנע אותך שהגז שיך לקפריסאים והיתם מקבלים אתה וברק אוד שני מיגדלים בהקירוב יזבלים
  • 11.
    המשקיף 18/03/2011 23:37
    הגב לתגובה זו
    חבורות היחצנים לא ירתיעו אף אחד.יש לגבות מס למען אזרחי המדינה גם ממלירדרים. כך נהוג בכל מדינות העולם.
  • 10.
    רפי 18/03/2011 12:09
    הגב לתגובה זו
    אתה צריך לשבת בכלא מושחת.לשלם ליצפאן ופרידמן מאות אלפי שקלים מכספי הציבור יש לך .אבל לתת לתשובה לפתח מאגר גז את רוצה לגנוב אותו .ומי ישלם את המחיר אנחנו האזרחים.העם שונא אותכם לכו הביתה מושחתים אתה ביבי וכול הליכוד קחו גם את ברק הזבל .
  • 9.
    נילי 18/03/2011 11:06
    הגב לתגובה זו
    משאבי האנרגיה הישראלים ומקילים על המשאבים של שונאינו. היכן את יחימוביץ עם הפה הגדול ? את חושבת שאת מבינה בכל דבר ?
  • שטייניץ חמדן ללא גבול האזרחים לא יראו שקל (ל"ת)
    להוריד תמלוגים 18/03/2011 22:10
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    וינברגר דוד 17/03/2011 20:44
    הגב לתגובה זו
    ממשלת הגזלנים במדינת הגזלנים שדורשת לקבל 77% מירווחי המשקיעים בלי שהשקיעה שקל -מגיעה הטבה ....שכל כספי הקרן המתוכננת לכספי העושק -ילכו לספסוד הגז לאזרח...בכלכלה מתקיים חוק הכלים השלובים:מעלים ליצרן את המיסים ומקצצים ברווחים-הכנסתו תגדל חזרה דרך העלאת המחיר...ואני לא חלילה פרופסור לכלכלה
  • 7.
    חיים 17/03/2011 15:53
    הגב לתגובה זו
    זה הזמן לקנות ,גז מצרי סימן שאלה גדול.
  • 6.
    חיים 17/03/2011 15:53
    הגב לתגובה זו
    זה הזמן לקנות ,גז מצרי סימן שאלה גדול.
  • 5.
    אריק.מ 17/03/2011 15:43
    הגב לתגובה זו
    צריכות לעלות. מחיר הגז עומד להשתנות לתמיד, קחו בחשבון שגם בראייה ארוכת טווח האנרגיה הגרעינית כרגע מוקצית מחמת הפחד ויש סיכוי סביר שהביקוש העולמי לגז יגבר, כמובן פה מדובר בתרחיש לזמן הארוך. בתרחיש לזמן הקצר בישראל, חברות יעדיפו לסגור חוזים עם השותפות בתמר המצרים מודעים לכך ואף על פי כן מעוניינים לעלות את המחיר מה שיקצין את המנוסה לעבר הגז הישראלי. כל התמחורים של השותפויות צריכים להשתנות,אחרי סגירת החוזים יתחילו בתי ההשקעות לתמחר מחדש
  • 4.
    מדינה של חלמאים - אנו נפגש ביום הבוחר (ל"ת)
    ימנה 17/03/2011 15:41
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    איפו חיימוביץ- אם היו מחריגים את תמר היום היי (ל"ת)
    ימנה 17/03/2011 15:41
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אידיוטים-אם לא תחריגו את תמר הגז ישאר באדמה ל (ל"ת)
    ימנה 17/03/2011 15:40
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תתחילו לאכול את הכוע (ל"ת)
    ימנה 17/03/2011 15:40
    הגב לתגובה זו
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.