רבעון חיובי לי.ח.דמרי: הרווח הנקי עלה ל-16.3 מ' ש', ההכנסות צמחו ב-27%
חברת הבנייה י.ח.דמרי הודיעה היום (יום א') כי סיימה את הרבעון השני של 2009 עם גידול בהכנסות וברווח.
הרווח הנקי, המיוחס לבעלי המניות של החברה, זינק ברבעון השני של 2009 ל-16.3 מיליון שקלים, בהשוואה לרווח נקי של 4.6 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות החברה ברבעון השני הסתכמו ב-133.3 מיליון שקלים, גידול של כ-27% לעומת 104.9 מיליון שקלים ברבעון השני בשנת 2008. מרבית ההכנסות נבעו ממסירת 134 יחידות הדיור בתקופת הדו"ח ושהוכרו חשבונאית, נמסר מהחברה.
הרווח הגולמי של החברה ברבעון השני של 2009 הסתכם ב-37.1 מיליון שקלים, בהשוואה לרווח גולמי של 25.5 מיליון שקלים ברבעון השני בשנת 2008, גידול של 45.8%. שיעור הרווח הגולמי הסתכם בכ-27.9% מהמכירות, בהשוואה לכ-24.3% מהמכירות ברבעון השני של 2008.
הרווח התפעולי של החברה ברבעון השני של השנה גדל בכ-66% והסתכם ב-27.7 מיליון שקלים, בהשוואה לרווח תפעולי של 16.7 מיליון שקלים ברבעון השני של שנת 2008. נציין כי, ברבעון השני רשמה החברה הוצאות מימון בסך 3.5 מיליון שקלים, לעומת הוצאות מימון בסך 8.9 מיליון שקלים ברבעון השני של שנת 2008.
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת במהלך הרבעון השני של 2009 הסתכם ב-41.5 מיליון שקלים. הונה העצמי, המיוחס לבעלי המניות, של י.ח. דמרי נכון ל-30.6.09 הסתכם ב-331 מיליון שקלים, ומהווה כ-22% מסך המאזן.
"כבר במהלך הרבעון הראשון של השנה חשנו בשיפור במצב השוק ובמגמת עלייה במכירות החברה, מגמה זו התחזקה ברבעון השני של 2009 והיא ניכרת הן בעליה בהיקפי המכירות של החברה והן בעליה במחירי המכירה", מסר יגאל דמרי, מנכ"ל החברה. "על ידי בחינת ההשקעות בפרויקטים המצויים בהליכי תכנון או בניה אנו מקווים להמשיך מגמה חיובית זו ולהמשיך ולחזק את מעמדנו בשוק הנדל"ן ולאפשר ללקוחותינו להנות מהבנייה האיכותית והניסיון המאפיינים את החברה".
במהלך הרבעון השני של שנת 2009, מכרה החברה 157 יחידות דיור בתמורה לכ-140.8 מיליון שקלים, בהשוואה ל-83 יחידות דיור בהיקף כספי של 70.1 מיליון שקלים ברבעון הראשון של השנה ובהשוואה ל-151 יחידות דיור בהיקף כספי של כ-141.3 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. מתאריך 1.07.09 ועד מועד פרסום הדו"ח הכספי מכרה החברה 81 יחידות דיור בתמורה ל-75.6 מיליון שקלים.
במהלך הרבעון השלימה החברה את בנייתו ואכלוסו של פרויקט וילאז' ב' בשכונת רמות בבאר שבע הכולל 19 יחידות דיור קוטג'ים. כל יחידות הדיור נמכרו ואוכלסו.
נכון ליום 30.06.09 החברה בונה כ- 827 יחידות דיור ב-16 פרויקטים ברחבי הארץ, מתוכן נמכרו 448 יחידות דיור בתמורה כספית כוללת של 414.4 מיליון שקלים.
י.ח. דמרי, שבשליטת יגאל דמרי, פועלת החל משנת 1989 ועוסקת בתכנון וביצוע פרויקטים למגורים ברחבי הארץ וכן בייזום פרויקטים למסחר, מלונאות ותעשייה. בנוסף, מחזיקה דמרי בניה מספר נכסים מניבים בישראל. כמו כן, עוסקת באמצעות חברות בנות ובאמצעות חברות פרויקטים ביזום והקמה של פרויקטים למגורים ומסחר בחו"ל, בעיקר במזרח אירופה. בין הפרויקטים המרכזיים של החברה: "מגדלי דמרי על הים" בנתניה, "דמרי טאוורס", ו"פסגת דמרי" במודיעין, "נאות דמרי" בגן יבנה, "דמרי גולד" בהר חומה, "צמרות דמרי" בראשל"צ ופרוייקטים נוספים.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
