ראש הממשלה בנימין נתניהו הודה היום כי ישראל נמצאת במצב של בידוד מדיני הולך ומחריף. בנאום שנשא בכנס החשב הכללי בירושלים, אמר נתניהו כי ממשלות באירופה מתקפלות ללחצים פוליטיים מצד מיעוטים מוסלמים וכי מדינות כמו קטאר וסין משקיעות הון עתק בבינה מלאכותית ובמערכות דיגיטליות במטרה להשפיע על דעת הקהל העולמית. לדבריו, מציאות זו מגבילה את היכולת של ישראל לייבא חלקי נשק ועלולה לחייב את המדינה לפתח תעשיות ביטחוניות מקומיות ולשנות את מודל הכלכלה הקיים.

זה נאום שמבטא את "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב". נתניהו מדבר על משק סגור, משק לוקאלי. זה היפוך של התורה הכלכלית שלו. הוא מאשים את האסלאם הקיצוני והכניעה של אירופה, כשבשורה התחתונה - צריך לשכוח ממה שהיה. אנחנו בתקופה חדשה. שורה של מדינות כבר לא מעוניינת בקשרים עם ישראל. השאלה, וזה מבלי להיכנס לפוליטיקה - מה האחריות של נתניהו בכך ומה אחריותן של המדינות באירופה למצב שנוצר?

ישראל בודדה במערכה

נתניהו מסביר בנאום שלו שהמיעוטים המוסלמים שהיגרו לאירופה הפכו לקבוצת לחץ שיש לה כבר השפעה משמעותית על הממשלות המקומיות, בעיקר בסוגיית המלחמה בעזה. לדבריו, מנהיגים אירופאים מודים בכך בשיחות פרטיות, כשמדברים עם המנהיגים אחד-על-אחד הם תומכים בזכות של ישראל להגן על עצמה אבל בפועל אין להם ברירה והם נגררים לקו מדיני שמוביל לסנקציות והגבלות על ישראל. 

"זה מצמצם את היכולת שלנו לייבא חלקי נשק, ומציב אותנו בפני איום כלכלי של ממש" אומר נתניהו. בסופו של דבר הגינויים הרפים שהיו בתחילת המערכה מתורגמים לסנקציות ששמות למדינה 'מקלות בגלגלים'. בנוסף, נתניהו מציין שישראל מתקשה למצוא את עצמה בציר עולמי ברור, וזה קורה בשעה שהמערכת הגלובלית מתארגנת סביב בלוקים חדשים של השפעה. "בעולם שבו המדינות מתלכדות לגושים, אנחנו נשארים במידה רבה מחוץ למשחק". בעקבות הנאום שמסמן פניית פרסה בקו החשיבה של נתניהו, הבורסה בתל אביב עוברת לירידות.

• ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
• דיווח סעודי: ישראל וחמאס הסכימו להפסקת אש של 60 יום
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"להיות אתונה וסופר-ספרטה"

ישראל תיאלץ להסתגל למציאות של כלכלה עם סממנים אוטרקיים - סיכם ראש הממשלה בכנס. לדבריו, מדובר במושג זר לו אישית ולתפיסתו הכלכלית, שכן במשך שנים דגל בשוק חופשי וראה בעצמו אחד ממובילי הרפורמות שפתחו את ישראל למסחר בינלאומי. "אני חסיד של השוק החופשי, זה מה שהנחיתי לאורך השנים", אמר, "אבל ייתכן שניאלץ להקים כאן תעשיות נשק עצמאיות ולבסס כלכלה סגורה יותר, אם לא תהיה לנו ברירה".

"אנחנו נצטרך להיות בעת ובעונה אחת אתונה וסופר-ספרטה". אמר ראש הממשלה כשהוא רומז להיבט התרבותי-מדעי של אתונה וגם להיבט הצבאי-לוחמני של ספרטה, שילוב של עצמאות טכנולוגית ותעשייתית לצד הסתמכות מוגברת על כוח צבאי מקומי. המשמעות, מבחינתו, היא שינוי כיוון בחשיבה הכלכלית של ישראל מהסתמכות על שותפויות בינלאומיות ליכולת קיום עצמאית רחבה יותר.

בהמשך התייחס ראש הממשלה גם לסוגיית הבירוקרטיה, וטען כי נטל הרגולציה הוא מכשול שיש להסיר, גם במחיר של עימות משפטי. "צריך לגלח את הבירוקרטיה בצורה דרקונית", אמר, והוסיף: "אפשר להחליט שהחוק חשוב יותר מהחיים, אבל בעיניי החיים קודמים". הדברים, שנשמעו כעקיצה כלפי מערכת המשפט והרגולטורים, הדגישו את הכוונה של ראש הממשלה לקדם צעדים משמעותיים כדי להפחית את הבירוקרטיה.

• חשבון החשמל יעלה ב-1.5% בינואר - איך תוכלו להוריד אותו ב-6%?
• נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שדיבר אחרי נתניהו, ניסה למסגר את הדברים במובנים יותר פרקטיים. לדבריו, אם ישראל אכן מתכוונת לעבור למודל של ייצור עצמאי שמבוסס בעיקר פנימה, הרי שזה מחייב כלכלה חזקה ויציבה שתוכל לשאת את המשקל. סמוטריץ' רמז כי הצורך בהשקעות מסיביות בתעשייה ובתשתיות ידרוש צעדים פיסקליים ברורים, אבל הוא לא פירט בשלב זה כיצד מתכוונת הממשלה ליישם את הדברים.