וואלה סוגרת שנה: "אנו עדים לנכונות הולכת וגדלה של מפרסמים להגדיל את תקציבים"
חברת האינטרנט וואלה מדווחת על תוצאותיה הכספיות לשנת 2008 ומציינת שנת שיא. הכנסות וואלה! ב- 2008 צמחו לכ- 112 מיליון שקל, גידול של 13% לעומת 2007.
וואלה! ביצעה במהלך 2008 השקעה בתחום הרשתות החברתיות ורכשה 34% ממקושרים עם אופציה לעלות לשליטה באתר. בנוסף לכך, הקימה בחודשים האחרונים את 'וואלה! Jobs', בשותפות עם חברת רדמץ' לאחר שרכשה 50% ממיזם msn jobs. בתחום הסחר האלקטרוני, החלה בדצמבר 'וואלה! שופס' לנהל ולהפעיל את נענע שופס.
עלייה בהכנסות הרבעון ה-4 בכ-7%
וואלה!, מדווחת על גידול של 13% בהכנסות ב-2008 לכ-111.9 מיליון שקל לעומת הכנסות של כ-99.4 מיליון שקל בשנת 2007. ההכנסות נקובות במונחי נטו לאחר קיזוז עמלות המשולמות למשרדי פרסום. הכנסות וואלה! ברבעון הרביעי של 2008 הסתכמו בכ-29.2 מיליון שקל בהשוואה להכנסות של כ-27.2 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2007 - גידול של כ-7%.
שיעור הרווח הגולמי הגיע ב-2008 לכ-57% מסך הכנסות החברה
הרווח הגולמי של וואלה! ב-2008 הסתכם בכ-63.4 מיליון שקל, גידול של כ-23% לעומת רווח גולמי של כ- 51.7 מיליון שקל בשנת 2007. שיעור הרווח הגולמי הגיע ב-2008 לכ-57% מסך הכנסות החברה, בהשוואה לשיעור של כ-52% ב-2007. הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של 2008 הסתכם בכ- 17.6 מיליון שקל לעומת כ-15.7 מיליון שקל ברבעון המקביל - גידול של כ- 12%.
הרווח התפעולי ברבעון ה-4, הסתכם בכ-7.3 מיליון שקל, גידול בכ- 12%
הרווח התפעולי ב-2008 הסתכם בכ-24 מיליון שקל, גידול של 35% בהשוואה לרווח תפעולי של כ-17.8 מיליון שקל ב-2007. הרווח התפעולי ברבעון הרביעי של 2008 הסתכם בכ-7.3 מיליון שקל לעומת 6.5 מיליון שקל ברבעון המקביל - גידול של כ- 12%. ב-2008 עיבתה וואלה את מחלקת הפיתוח של החברה ואת מערך החדשות, זאת כחלק מהמהלך להשבחת מקורות ההכנסה.
הרווח לפני מס ב-2008 הסתכם בכ- 24.8 מיליון שקל, גידול של 27% בהשוואה לכ- 19.5 מיליון שקל ב-2007.
חלה ירידה ברבעון ה-4 בשל רישום נכס מס בגין הפרשים זמניים
הרווח הנקי של וואלה, לשנת 2008 הסתכם בכ- 17.4 מיליון שקל - גידול של כ-10% בהשוואה לרווח ב-2007. הרווח הנקי ברבעון הרביעי של 2008 הסתכם בכ-5.2 מיליון שקל לעומת כ-7.7 מיליון שקל ברבעון המקביל. הירידה ברווח הנקי נובעת מרישום נכס מס בגין הפרשים זמניים ב-2007 בסך של כ-2.8 מיליון שקל. בנטרול השפעת הכנסות המס, הרווח הנקי ברבעון הרביעי של 2008 מהווה גידול של כ-6% בהשוואה לרווח ברבעון המקביל.
בנוסף, החברה מדווחת על שיא של 'צבר הזמנות' (במונחי נטו לאחר קיזוז עמלות) - 25.6 מיליון שקל נכון ל-31 בדצמבר 2008, שיוכרו ברובן כהכנסות במהלך הרבעונים הבאים. צבר ההזמנות מהווה גידול של כ- 77% בהשוואה לצבר שהיה קיים ביום 31 בדצמבר 2007. העלייה בצבר ההזמנות נבעה בעיקר מגידול במספר עסקות הפרסום השנתיות שנחתמו ב-2008.
ההון העצמי של וואלה לסוף 2008 מהווה כ-56% מהמאזן
תזרים המזומנים של וואלה, מפעילות שוטפת בשנת 2008 הגיע לכ-39.6 מיליון שקל. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון הרביעי של 2008 הסתכם בכ-16 מיליון שקל. וואלה חילקה ביולי 2008 דיבידנד במזומן בסך כולל של כ-30 מיליון שקל. ההון העצמי של וואלה לסוף 2008 מהווה כ-56% מהמאזן.
אילן ישועה מנכ"ל החברה, אמר לאחר פרסום הדוחות כי "שני ההישגים הגדולים ביותר של וואלה ב-2008: הצלחת החברה לגוון את מקורות ההכנסה שלה ולהכפיל הכנסותיה ממגזר ה-SMB על חשבון גוגל, והצלחת החברה למשוך אליה גם גולשים מבוגרים". עוד הוסיף ישועה, כי "צעדי ייעול שננקטו ברבעון הרביעי לצד גידול בתחומי צמיחה כגון וידאו, סלולר ותוכן שיווקי אפשרו לנו להציג רבעון חזק למרות המשבר הכלכלי והמלחמה".
גיל בנימיני, סמנכ"ל הכספים של החברה, הוסיף כי "וואלה הצליחה ב-2008 להגיע לתזרים מזומנים שנתי מפעילות שוטפת של כ-40 מיליון שקל, המשקף היטב את יכולת החברה לתרגם את רווחיה למזומנים. בשנה האחרונה החברה שיפרה את תוצאותיה בכל פרמטר תוך השקעה בתחומי הווידאו, הסלולר והתוכן השיווקי אשר יהוו מנועי צמיחה חשובים בשנים הקרובות".
בנושא הפרסום באינטרנט מסר ישועה כי "אנו עדים לנכונות הולכת וגדלה של המפרסמים להגדיל את תקציבי הפרסום בווידיאו באינטרנט על חשבון המדיום הטלוויזיוני". בנוסף לכך ציין, כי "למרות המשבר הכלכלי, הצפוי להביא לירידה בכלל תקציבי הפרסום, התחזית היא כי גם בארה"ב וגם בישראל נתח התקציבים המופנים לפרסום באינטרנט יעלה ב-2009 בהשוואה למדיות המתחרות - הטלוויזיה והעיתונות המודפסת".

כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?
רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל
בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים.
סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.
מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל.
אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון.
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- אב ובנו ממזרח ירושלים חשודים בהעלמת כ-8 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק
לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.

בנק ישראל השלים את המעבר לתקן EMV, כולל בתחנות דלק
בנק ישראל הודיע רשמית על סיום תהליך הסבת שוק התשלומים המקומי לתקן EMV, לאחר מהלך רב-שנים שהוביל לשדרוג משמעותי באבטחת עסקאות כרטיסי אשראי ובפתיחת השוק לשירותים דיגיטליים מתקדמים
במהלך השנים האחרונות הוביל בנק ישראל את המשק הישראלי לעבר רפורמה בשוק התשלומים, ובמסגרתה סליקת עסקאות כרטיסי חיוב הוסבה לתקן EMV, ששיפר את אבטחת התשלום ואפשר כניסה של שירותים דיגיטאליים חדשניים כדוגמת תשלומים ללא מגע, המהווים כמחצית מכמות העסקאות בישראל, וכן ביצוע עסקאות באמצעות ארנקים בטלפונים החכמים המהווים כ-17% מכמות העסקאות בישראל.
הרפורמה שיושמה פתחה את הדלת לא רק לעולם התשלומים אלא גם לשירותים נוספים באמצעות הארנקים הדיגיטליים, כמו למשל הזדהות בקופות החולים, כרטיסי כניסה לאירועי ספורט ותרבות וכרטיסי טיסה ושירותים נוספים שבדרך.
במהלך השנים האחרונות בנק ישראל ליווה את בתי העסק במעבר למערכת התשלומים החדשה, וסייע באופן פרטני לבתי עסק אשר נתקלו בקשיים ובמורכבויות שונות ביישום התקן החדש, בפרט תחנות הדלק. בהתאם, בתי עסק אלו קיבלו בהתאם למורכבויות, אישורים ספציפיים למתווים להשלמת ההסבות.
על פי נתוני חברת שבא, נכון לסוף חודש אפריל 2023 , מעל ל-99% ממסופי התשלום בישראל הוסבו בהצלחה לתקן החדש.
פריסת תקן ה־EMV בענף הדלק נחשבה לאחת המשימות הטכנולוגיות המורכבות בשוק התשלומים הישראלי. בשונה מרכישה
רגילה, בתדלוק סכום העסקה אינו ידוע מראש, כך שבתחילת התהליך מוקצית מסגרת זמנית בכרטיס, שמתעדכנת רק בסיום התדלוק לסכום המדויק. תהליך זה דרש פיתוח תוכנה ייעודית למסופים בתחנות, התאמות בין בקרי המשאבות למערכות הסליקה, ושדרוג של תשתיות התקשורת והאבטחה. בעבר נחשבו
תחנות דלק יעד מרכזי לניסיונות הונאה בשל השימוש בפס מגנטי. כעת, עם השימוש בשבבים חכמים וניהול עסקאות בשרתים מרכזיים בזמן אמת, רמת האבטחה והבקרה עלתה באופן משמעותי.
- הנגיד בחר בדרך הקלה - ואז מה אם לעם קשה
- הריבית לא תשתנה היום, אבל מה כן עשוי להשתנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל: "אחד מהיעדים המרכזיים שלנו בבנק ישראל בשנים האחרונות היה לפתח את שוק התשלומים בישראל ולהציבו בשורה אחת עם המדינות המובילות בעולם. היום אנו מציינים צעד מרכזי נוסף בתהליך הטמעת תקן ה-EMV. מדובר בצעד חשוב שהובל באופן מקצועי על ידי מחלקת מערכות תשלומים וסליקה והפיקוח על הבנקים שבבנק ישראל. אני רוצה לציין לחיוב את ההטמעה המהירה בשוק הישראלי הן מצד בתי העסק והן מצד שימוש הציבור הרחב. אנו נמשיך לקדם צעדים נוספים שיובילו לשכלול המערכת הפיננסית, הגדלת התחרות בה ולשיפור רווחת הצרכן".
