וואלה סוגרת שנה: "אנו עדים לנכונות הולכת וגדלה של מפרסמים להגדיל את תקציבים"
חברת האינטרנט וואלה מדווחת על תוצאותיה הכספיות לשנת 2008 ומציינת שנת שיא. הכנסות וואלה! ב- 2008 צמחו לכ- 112 מיליון שקל, גידול של 13% לעומת 2007.
וואלה! ביצעה במהלך 2008 השקעה בתחום הרשתות החברתיות ורכשה 34% ממקושרים עם אופציה לעלות לשליטה באתר. בנוסף לכך, הקימה בחודשים האחרונים את 'וואלה! Jobs', בשותפות עם חברת רדמץ' לאחר שרכשה 50% ממיזם msn jobs. בתחום הסחר האלקטרוני, החלה בדצמבר 'וואלה! שופס' לנהל ולהפעיל את נענע שופס.
עלייה בהכנסות הרבעון ה-4 בכ-7%
וואלה!, מדווחת על גידול של 13% בהכנסות ב-2008 לכ-111.9 מיליון שקל לעומת הכנסות של כ-99.4 מיליון שקל בשנת 2007. ההכנסות נקובות במונחי נטו לאחר קיזוז עמלות המשולמות למשרדי פרסום. הכנסות וואלה! ברבעון הרביעי של 2008 הסתכמו בכ-29.2 מיליון שקל בהשוואה להכנסות של כ-27.2 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2007 - גידול של כ-7%.
שיעור הרווח הגולמי הגיע ב-2008 לכ-57% מסך הכנסות החברה
הרווח הגולמי של וואלה! ב-2008 הסתכם בכ-63.4 מיליון שקל, גידול של כ-23% לעומת רווח גולמי של כ- 51.7 מיליון שקל בשנת 2007. שיעור הרווח הגולמי הגיע ב-2008 לכ-57% מסך הכנסות החברה, בהשוואה לשיעור של כ-52% ב-2007. הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של 2008 הסתכם בכ- 17.6 מיליון שקל לעומת כ-15.7 מיליון שקל ברבעון המקביל - גידול של כ- 12%.
הרווח התפעולי ברבעון ה-4, הסתכם בכ-7.3 מיליון שקל, גידול בכ- 12%
הרווח התפעולי ב-2008 הסתכם בכ-24 מיליון שקל, גידול של 35% בהשוואה לרווח תפעולי של כ-17.8 מיליון שקל ב-2007. הרווח התפעולי ברבעון הרביעי של 2008 הסתכם בכ-7.3 מיליון שקל לעומת 6.5 מיליון שקל ברבעון המקביל - גידול של כ- 12%. ב-2008 עיבתה וואלה את מחלקת הפיתוח של החברה ואת מערך החדשות, זאת כחלק מהמהלך להשבחת מקורות ההכנסה.
הרווח לפני מס ב-2008 הסתכם בכ- 24.8 מיליון שקל, גידול של 27% בהשוואה לכ- 19.5 מיליון שקל ב-2007.
חלה ירידה ברבעון ה-4 בשל רישום נכס מס בגין הפרשים זמניים
הרווח הנקי של וואלה, לשנת 2008 הסתכם בכ- 17.4 מיליון שקל - גידול של כ-10% בהשוואה לרווח ב-2007. הרווח הנקי ברבעון הרביעי של 2008 הסתכם בכ-5.2 מיליון שקל לעומת כ-7.7 מיליון שקל ברבעון המקביל. הירידה ברווח הנקי נובעת מרישום נכס מס בגין הפרשים זמניים ב-2007 בסך של כ-2.8 מיליון שקל. בנטרול השפעת הכנסות המס, הרווח הנקי ברבעון הרביעי של 2008 מהווה גידול של כ-6% בהשוואה לרווח ברבעון המקביל.
בנוסף, החברה מדווחת על שיא של 'צבר הזמנות' (במונחי נטו לאחר קיזוז עמלות) - 25.6 מיליון שקל נכון ל-31 בדצמבר 2008, שיוכרו ברובן כהכנסות במהלך הרבעונים הבאים. צבר ההזמנות מהווה גידול של כ- 77% בהשוואה לצבר שהיה קיים ביום 31 בדצמבר 2007. העלייה בצבר ההזמנות נבעה בעיקר מגידול במספר עסקות הפרסום השנתיות שנחתמו ב-2008.
ההון העצמי של וואלה לסוף 2008 מהווה כ-56% מהמאזן
תזרים המזומנים של וואלה, מפעילות שוטפת בשנת 2008 הגיע לכ-39.6 מיליון שקל. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון הרביעי של 2008 הסתכם בכ-16 מיליון שקל. וואלה חילקה ביולי 2008 דיבידנד במזומן בסך כולל של כ-30 מיליון שקל. ההון העצמי של וואלה לסוף 2008 מהווה כ-56% מהמאזן.
אילן ישועה מנכ"ל החברה, אמר לאחר פרסום הדוחות כי "שני ההישגים הגדולים ביותר של וואלה ב-2008: הצלחת החברה לגוון את מקורות ההכנסה שלה ולהכפיל הכנסותיה ממגזר ה-SMB על חשבון גוגל, והצלחת החברה למשוך אליה גם גולשים מבוגרים". עוד הוסיף ישועה, כי "צעדי ייעול שננקטו ברבעון הרביעי לצד גידול בתחומי צמיחה כגון וידאו, סלולר ותוכן שיווקי אפשרו לנו להציג רבעון חזק למרות המשבר הכלכלי והמלחמה".
גיל בנימיני, סמנכ"ל הכספים של החברה, הוסיף כי "וואלה הצליחה ב-2008 להגיע לתזרים מזומנים שנתי מפעילות שוטפת של כ-40 מיליון שקל, המשקף היטב את יכולת החברה לתרגם את רווחיה למזומנים. בשנה האחרונה החברה שיפרה את תוצאותיה בכל פרמטר תוך השקעה בתחומי הווידאו, הסלולר והתוכן השיווקי אשר יהוו מנועי צמיחה חשובים בשנים הקרובות".
בנושא הפרסום באינטרנט מסר ישועה כי "אנו עדים לנכונות הולכת וגדלה של המפרסמים להגדיל את תקציבי הפרסום בווידיאו באינטרנט על חשבון המדיום הטלוויזיוני". בנוסף לכך ציין, כי "למרות המשבר הכלכלי, הצפוי להביא לירידה בכלל תקציבי הפרסום, התחזית היא כי גם בארה"ב וגם בישראל נתח התקציבים המופנים לפרסום באינטרנט יעלה ב-2009 בהשוואה למדיות המתחרות - הטלוויזיה והעיתונות המודפסת".
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
