הפועלים על הפחתת הריבית בארץ: "המהלך אינו מפחית את האיום הנשקף לשוק מהכלכלה הגלובלית"
השווקים בארץ ובחו"ל התאפיינו גם השבוע בתנודתיות רבה. כלכלני לאומי מציינים בסקירתם השבועית כי "השוק המקומי הגיב בירידות חדות לעובדה שאישור תוכנית החילוץ לא הציל את וול סטריט."
בפועלים מציינים את הפחתת הריבית ע"י נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, שהביאה לעליות בבורסה המקומית, שכן הפעולה "מעניקה את התחושה שבנק ישראל מנסה לשלוט במצב", אך מציינים כי "המהלך אינו מפחית את האיום הנשקף לשוק מהנעשה בכלכלה הגלובלית."
שוק המניות
בלאומי מעריכים כי התנודתיות תישאר עמנו זמן מה, וכי נראה שאין בכוחה של תוכנית הממשל האמריקני, להחזיר את אמון המשקיעים: "ירידות השערים גרמו למשקיעים להבין שאין בכוחה של פעולה חד פעמית לעצור את משבר האמון, ושבוע המסחר בשוק המקומי החל בירידות חדות."
ביטוי נוסף ללחץ בשוק, לטענתם, "בא בדמות מחזורי המסחר הגבוהים, שהסתכמו בממוצע יומי של כ- 2.4 מיליארד שקלים, לעומת כ-2 מיליארד שקלים מתחילת השנה."
כלכלני לאומי מציינים את קבוצת דלק "שהודיעה כי היא בוחנת את האפשרות לחלק לבעלי המניות שלה את מניות חברת הבת דלק נדל"ן". בתגובה זינקה מניית דלק קבוצה ב-16% והאג"חים בממוצע כ-25%.
בפועלים מציינים, "לנוכח רמת הסיכון הגבוהה באפיק המנייתי" להתמקד במניות היציבות יותר, בעיקר "בענפים דפנסיביים כמו ענף התקשורת, יצרניות מזון ויצרניות אנרגיה.
בשבוע המסחר המקוצר מדד המעו"ף רשם ירידה שבועית של 5.81%, מדד ת"א 75 ירד השבוע כ-4.75%, מדד הבנקים צנח בכ-5.6%, ולעומתם, עלה מדד הנדל"ן 15 בכ-6%. יצוין, כי המסחר האחרון השבוע, זינק המדד בשיעור החד של 19%.
שוק האג"ח
כלכלני בנק לאומי נותנים בסקירתם "עדיפות להשקעה באגרות חוב ממשלתיות שקליות לטווח בינוני-ארוך". לעומתם, בפועלים טוענים כי "בשל ציפיות האינפלציה הגבוהות יחסית ולאור החשש מעודף הנפקות ממשלתיות, אנו סבורים כי הצמודים הארוכים פחות כדאיים להשקעה בתקופה הנוכחית."
"ציפיות האינפלציה הגלומות בצמודים הבינוניים ירדו מדרגה במהלך השבוע האחרון ועומדות כיום על 1.4%-1.7%בלבד" אומרים בבנק הפועלים, ולפיכך ממליצים לעליהם להשקעה, "כמרכיב עיקרי באפיק הצמוד."
בסקירות שני הבנקים מציינים עלייה ברמת הסיכון בהשקעה באג"ח קונצרני לנוכח החרפת המשבר, בעיית הנזילות, וההאטה הצפוייה, אך בפועלים מציינים כי "נוצרו הזדמנויות השקעה בחלק מאגרות החוב הקונצרניות לטווחים הבינוניים, המדורגות גבוה", אך מוסיפים כי "יש להתאימן לפרופיל הסיכון של הלקוח, ובמשקל נמוך."
בתוך כך, נותנים בלאומי עדיפות לאפיק השקלי על פני הצמוד: "על אף הירידה החדה שנרשמה לאחרונה בציפיות האינפלציוניות הנגזרות משוק ההון, אנו מעריכים כי מגמה זו תימשך נוכח הצפי להעמקת ההאטה בעולם ובישראל, ובשל ההערכה להמשך ירידת מחירי הסחורות."
שוק המט"ח
בגזרת המסחר במטבעות אומרים בפועלים, ה"שקל יושפע בעיקר מהתפתחויות במסחר בדולר מול מטבעות אחרים בעולם, ומהתנהגות שוקי המניות." בקשר להתחזקות הדולר מוסיפים כי "התפשטות המשבר מחוץ לגבולות ארה"ב, הן מהיבט פיננסי והן מהיבט כלכלי, מדגישה כי 'הדשא של השכן אינו ירוק יותר'."
בין הגורמים המקומיים התומכים בהיחלשות השקל מציינים בפועלים את "הקיטון בעודף בחשבון השוטף והמשך רכישות המט"ח על ידי בנק ישראל." לעומת זאת, טוענים הכלכלנים, "פער הריביות בין השקל והדולר, אשר נותר רחב יחסית, וחזרת כספים הביתה מספקים תמיכה" לשקל.
בסיכום שבועי, הדולר התחזק בשיעור של כ-1.1% מול השקל, ובשיעור של 1.8% מול האירו.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
