מדד הדאקס הגרמני צולל 9%: "ברור מאוד שזוהי התרסקות"
נמשכת המגמה השלילית ברחבי העולם. לאחר יום נוסף של צניחות מדדים אמש בניו-יורק, המדדים באסיה נסחרים הבוקר באסיה בירידות חדות. גם בבורסות באירופה, הצבע המאפיין הבוקר את פתיחת המסחר הבוקר הוא אדום.
היום צפויים להיפגש בוושינגטון שרי אוצר ובכירים מבנקים מרכזיים של מדינות ה G-7 (שבע המדינות המתועשות) ולדון בהתפתחויות האחרונות ובהשלכות האפשריות של המשבר המתמשך. הבוקר נודע כי בריטניה תניח על שולחן הדיונים הצעה שהיא בעצם הרחבה של תוכניתה מהשבוע למתן ערבויות לחובות הבנקים.
השבוע הכריזה בריטניה על תוכנית, המוצעת כעת לחברות ה-G-7, לפיה הממשלה הבריטית תעמיד 250 מיליארד פאונד כערבות לחובות הבנקים. כעת, הצעתה של ממשלת בריטניה להרחיב התוכנית למדינות נוספות מתקבלת בהתלהבות ובתמיכה בוול סטריט, ולפי הדיווח, מקורות מוסרים כי הממשל האמריקני שוקל את האפשרות. בתוך כך,
בשעה זו צונח מדד ה-MSCI World ב-4%, ונראה כי ניתן יהיה להכריז על השבוע כבעל שיעור הירידה הגבוה ביותר של המדד, מזה שלושה עשורים.
הנפילות בבורסות ברחבי העולם משקפות את חששות המשקיעים מפני התרחבות המשבר, קריסת המערכת הפיננסית, ובעקבותיה כניסה למיתון עולמי. מדד הדאו ג'ונס Stoxx 600 האירופי צונח בשעה זו 5.9%.
"ברור מאוד שזוהי התרסקות" אמר היום ג'ים רוג'רס, יו"ר 'רוג'רס הולדניגס' בראיון לבלומברג. "אנשים מוכרים הכל, לא משנה מה הנתונים הפנדמנטליים. זוהי נזילות מאולצת". אמר אספן פורנס, מנהל קרנות ב- Storebrand Asset Management מאוסלו אמר כי "נתונים פנדמנטליים לא נחשבים יותר", והוסיף: "הגענו לשלב הפאניקה, שהוא תמיד השלב האחרון. השאלה היא כמה זמן השלב הזה ימשך".
פתיחת המסחר ברוסיה נדחתה, בעוד שבאיסלנד הופסק המסחר במניות הפיננסיים עד ליום שני, לאחר שאתמול השלימה המדינה הלאמת בנק נוספת. לאחר הודעה על שתי הלאמות נוספות מוקדם יותר השבוע, איסלנד שולטת בשלושת הבנקים הגדולים במדינה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
