סימן השאלה הקריטי במגזר האגרו-כימיה

אבירן רביבו, אנליסט בכלל פיננסים, מנתח את מצב שוק הסחורות בצל הסערה בשוק ההון בעולם
אבירן רביבו |

שווקי המניות ממאנים להירגע, וקל להבין מדוע. המערכת הפיננסית עולמית נראית שברירית מתמיד ותוכניות ה"הצלה" למיניהן כנראה יצילו אותה מקריסה, אך יתקשו למנוע פגיעה מהותית בכלכלה הריאלית, ה"אמיתית".

כשהסערה משתוללת בשווקים, כל משקיע מחויב לוודא שהנחות היסוד שלו אכן עומדות במבחן המציאות. נגדיר זאת כך, ב-2008 גמישות מחשבתית איננה פריבילגיה. הקושי האמיתי בימים אלו הוא לנקות את רעשי הרקע הבלתי פוסקים ואת סחרחורת המאניה-דפרסיה שחווים השווקים, ולהיצמד למציאות הכלכלית הבסיסית ולאיתותים שהיא מנפיקה לנו. ל-Fundamentals.

במגזר האגרו-כימיה, סימן השאלה הקריטי תלוי מעל ראשיהם של מחירי הסחורות החקלאיות. כל סקירה על שוק האגרו-כימיה נפתחת בהנחת היסוד כי ה- Fundamentals בשוק זה חיוביים ביותר, אולם ה- Big Fundamental (ויסלח לנו קווין גארנט שאנו משאילים כינוי שעבד עליו במשך שנים כה רבות) בשוק זה הם מחירי התירס, הסויה והחיטה. על פיהם יישק דבר, והם אלו שיקבעו לאן ילכו מחירי הדשנים ומוצרי ההדברה ב-2009.

ובכן, השבועות האחרונים שולחים מספר איתותי אזהרה חד-משמעיים לגבי הכיוון אליו צועדים מחירי הסחורות החקלאיות. בשטף המידע המציף אותנו (וכולל בעיקר את המילים בנק,משכנתאות,קריסה) הובלעה לה ידיעה חשובה. מדרום-קוריאה נמסר כי בכוונת השחקנים המרכזיים שם להכפיל את יבוא החיטה המשמשת להאכלת בהמות ב-2009 ולחתוך את יבוא התירס, וזאת בשל העלייה התלולה במחירו.

למי מכם שמזלזל בחשיבות ההודעה, נזכיר כי דרום-קוריאה היא יבואנית הגרעינים השלישית בגדולה בעולם, ואחראית לכ-10% מיבוא התירס העולמי. מתברר כי בעלי חוות לגידול בהמות בדרום קוריאה מתקשים לשאת את הזינוק במחירי הגרעינים המשמשים למאכל. ההאטה הכלכלית במדינה מקשה עליהם לגלגל את הזינוק בעלויות לצרכן הסופי, וחלקם אף הפסיקו פעילותם בשנה האחרונה.

אם נזכור כי קרוב ל-40% מתצרוכת התירס העולמית משמשת להאכלת בהמות וכי החיטה הינה "מוצר תחליפי" פר אקסלנס לצורך זה, נבין כי המסקנה המתבקשת היא כי הביקוש לתירס עומד לספוג מכה לא פשוטה ב-2009.

ותשאלו, מה עם ה"מלאים הנמוכים" (עוד הנחת יסוד)?

לפני שבועיים טענו כי ההסתמכות על המלאים הנמוכים ככאלו שיתמכו במחירי הסחורות החקלאיות הנוכחיים בעייתית ולא עומדת במבחן המציאות. הזהרנו כי תיקון קל בנתוני מלאי התירס עלולים לשלוח אותו חזרה למחירי 2007. השבוע פרסם ה-USDA כי מלאי התירס לסוף ספטמבר עלה ב-48 מ' בושל, לא משהו רציני. מדובר סה"כ ב-0.4% מהצריכה השנתית של תירס בארה"ב.

מחיר התירס הגיב באלימות וירד בקרוב ל-5% באותו יום, וזאת למרות שבמקביל זינק הנפט בכ-4 דולר. התירס עומד כיום על 4.85 דולר לבושל, רמה המעמידה בסיכון ממשי את הביקוש לדשנים. גם נתוני המלאי לסויה הועלו בשל הירידה בביקושים ותפוקה גבוהה מהצפוי, ואף היא רשמה ירידות של קרוב ל-5% לשפל שנתי, 10.45 דולר לבושל.

השאלה המרכזית ביותר במבט קדימה היא היכן יתייצבו מחירי הסחורות החקלאיות בצילה של חולשה כלכלית גלובאלית. הכלכלה בשבועות האחרונים מאותתת בעקשנות כי הם יתקשו להתאושש.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)

חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה

עוצמה יהודית רוצה מלחמה בלי לוחמים: השתיקה המפלגתית על גיוס החרדים חושפת עד כמה המספרים מתעתעים, איך יוצאים בשאלה נספרים כחרדים, ואיך החוק החדש מאפשר להציג עמידה ביעדים כמעט בלי לגייס באמת, מהלך שמרחיק את החרדים מלהשתלב בתעסוקה ופוגע במשק כולו
ד"ר אדם רויטר |

במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.

מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.

בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )

יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.

כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.

חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

הידע הפיננסי, שבעבר היה נחלתם של בעלי מקצועות הצווארון הלבן, הפך לדמוקרטי וזמין. פודקאסטים, קבוצות פייסבוק ייעודיות ואושיות רשת בתחום הפיננסים מספקים הדרכה בגובה העיניים, המותאמת לדור ה-Z.

בניגוד לדימוי של בני נוער חסרי דאגות, דור החיילים הנוכחי מפגין בגרות פיננסית מפתיעה ואחריות כלכלית. רבים מהם מבינים ששוק הדיור בישראל מאתגר ויוקר המחיה גבוה באופן כללי, והם מחפשים כל דרך לצבור הון ראשוני שיאפשר להם לקנות דירה או לפתוח עסק לאחר השחרור. השילוב בין שירות משמעותי לבין בניית עתיד כלכלי אינו סותר מבחינתם, אלא משלים.