להשקיע בסחורות חקלאיות
בחודשים האחרונים נחשפנו להשפעה הרחבה של מוצרי היסוד הנצרכים ע"י הרוב המכריע של אוכלוסיית העולם. עלייה ברמות המחירים בתחום זה נוגעת בכיסה של כלל האוכלוסייה ובפרט נחשבת לגורם משפיע מהמעלה הראשונה על מצב העוני בעולם כולו.
לעלייה הניכרת במחירי הסחורות ישנה השפעה גם על כלכלות העולם שסובלות מהתעוררות האינפלציה, דבר שמשפיע על מחירי נכסים כגון אג"ח ומניות, ומחייב תגובה של בנקים מרכזיים בצורה של העלאות ריבית.
מספר גורמים משפיעים על הזינוק במחירי הסחורות החקלאיות:
1. גידול באוכלוסיית העולם- גידול טבעי, עלייה בתוחלת החיים ודורות ללא מלחמת עולם.
2. עלייה ברמת החיים- עקב הצמיחה, התרחבות מעמד הביניים ועלייה כוללת ברמת החיים בהודו ובסין המביאה לגידול בביקוש למזון בכלל ובפרט למזון "איכותי" יותר-דגנים ובשר.
3. התפתחות תחום הדלק הביולוגי- שימוש בדלקים המופקים מסחורות חקלאיות כגון תירס, סוכר וסויה מעלה את הביקושים לסחורות אלה, מקטין את כמות התוצרת החקלאית הפנויה ודוחף את מחירי התוצרת החקלאית כלפי מעלה.
4. התייקרות במחירי האנרגיה והדשנים המהווים תשומה מרכזית בחקלאות.
5. התחממות כדור הארץ – תופעה המתאפיינת בבצורות קשות (אוסטרליה, אוקראינה), אסונות סביבתיים ( סין, מינמאר) ושינויי אקלים הפוגעים בהיצע הסחורות החקלאיות.
6. תנאים פיננסים – ירידות בשער בדולר האמריקאי הובילו לעליית המחיר במונחים דולרים , ספקולציות בשוק ההון.
7. תנאים מדינתיים – על פי הבנק העולמי האינפלציה במחירי המזון צפויה להכניס עוד 100 מליון אנשים ברחבי העולם למעגל העוני. מצב זה בצירוף התעוררות מחאות חברתיות הובילו מדינות לקבוע הגבלות ומיסים על ייצוא (תאילנד ארגנטינה) ולהתחיל באגירת מלאי מזון. פעולות אלה מובילות לאי יציבות בשוק העולמי ומייצרות מעיין "בהלה למזון".
לאור העלייה בעניין ובתשואות בתחום זה נשאלת השאלה האם יש מקום להשקעה בסחורות חקלאיות כחלק מפרוטפוליו ההשקעה? אנו בחרנו לפרט יתרונות וחסרונות של השקעה זו ולהותיר את ההחלטה בידי המשקיע.
למה להשקיע בסחורות חקלאיות ?
1. אמנם קשה לצפות את כיוון מחירי הסחורות אך נראה כי רבים מהגורמים שהביאו לעלייה במחירי הסחורות טרם הגיעו למיצוי (שוק הדלק הביולוגי, עלייה בתוחלת ורמת החיים וכיו"ב) ויתכן אף כי דרך ארוכה לפניהם.
2. הסחורות החקלאיות הפיקו תשואות יוצאות דופן בתקופה של משבר עולמי ובניגוד למגמה הכוללת.
3. העליות במחירי הסחורות הביאו להשקת מוצרים רבים דרכם ניתן להשקיע באופנים שונים בתחום.
4. דרך השקעה בסחורות חקלאיות ניתן לגדר סיכון מפני עליות נוספות בתחום.
5. השקעה בתחום מגוונות את תיק ההשקעות בשל מתאם נמוך עם נכסים אחרים.
למה לא להשקיע?
1. חשיפה לתנודתיות חזקה מאוד – תחום הסחורות מאופיין באי יציבות וגיוון נמוך יחסית ולפיכך נחשב להשקעה ספקולטיבית ומסוכנת.
2. מבחינת רמות המחירים - לדברי גרשון פדר, ממנהלי תחום החקלאות בבנק העולמי לא סביר כי מחירי הסחורות החקלאיות יישארו בגבהים הנוכחים , למרות שיתכן והירידה תהא מדורגת. כמו כן יש הטוענים כי ספקולציות בשוק ההון הביאו לעליה מוגזמת במחירי הסחורות.
3. רוב החקלאות בעולם מבוצעת בשיטות פרימיטיביות יחסית המתאפיינות ברמת יעילות נמוכה, זאת עקב התייחסות לתחום כאל תחום מיושן שאינו זוכה לתשומת לב ולהשקעות כלכליות (יש לציין כי ההשקעות המועטות יחסית שנעשות הן ברובן בתחום הסובסידיות ולא בתחום המחקר והפיתוח שהוא המנוע לצמיחה בתחום) .
עם חדירת טכנולוגיה קיימת במדינות המפותחות למדינות העולם השלישי והמדינות המתפתחות , והתפתחות ענף הביוטכנולוגיה תעלה את הפריון בתחום בצורה משמעותית -מה שיכול להוביל לירידה משמעותית במחירים בתחום זה.
פריחתו של ענף הסחורות הביאה לעלייה בכמות המוצרים הפיננסים בשוק העולמי אשר אמורים לחקות את תשואות הסחורות החקלאיות. מוצרים אלה מתאפיינים בגיוון רב וכוללים החל ממכשירים ממוקדים - לדוג' מכשירים המשקיעים רק בסחורות חקלאיות המשמשות לייצור דלק ביולוגי / רק בדגנים, מכשירים מגוונים יותר המנסים לתת מענה מסוים לתנודתיות הרבה במחירי הסחורות ע"י חשיפה למגוון רחב יותר של סחורות (כגון קפה, כותנה שמן סויה בשר ומיץ תפוזים) וכלה במכשירי שורט ומכשירים ממונפים.
איך משקיעים בסחורות?
1. אחד המוצרים הבולטים בתחום זה הוא ה-DBA (PowerShares DB Agriculture) - ETF העוקב אחר מדד הסחורות של הדויטשה בנק:
Deutsche Bank Liquid Commodity Index - Optimum Yield Agriculture Excess Return ומשקיע בהתאם באופן שווה בחוזים עתידיים על ארבע הסחורות הקלאסיות: תירס, סוכר, חיטה ופולי סויה. זהו ה-ETF הוותיק ביותר בתחום (החל להיסחר ב- 1/2007), הגדול ביותר (מנהל נכסים בהיקף של כ-2.6 מיליארד דולר) והסחיר ביותר.
2. על אף התפתחות הכיסוי בעולם, כיום לא קיימות בארץ תעודות סל או קרנות נאמנות העוקבות אחר מדדים של סחורות חקלאיות בלבד, אם כי ישנן קרנות נאמנות ותעודות סל העוקבות אחר מדדי סחורות רחבים יותר, הכוללים סחורות כגון מתכת, נפט וכדומה.
מדד ה-DBA , 5/2007-5/2008

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

עלייה של 4.9% בפדיון רשתות השיווק ברבעון השלישי של 2025
על פי נתוני הלמ"ס, נרשם גידול מתון בקצב המכירות בהשוואה לרבעון הקודם; סקטור המזון רשם עלייה של 3.1%
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני הפדיון של רשתות השיווק לרבעון השלישי של השנה, עבור החודשים יולי עד ספטמבר 2025, מהם עולה כי רשתות השיווק רשמו עלייה במכירות של 4.9% (במחירים קבועים, בחישוב שנתי), זאת לאחר עלייה גבוהה יותר של 7.4% ברבעון הקודם, שכיסה את אפריל עד יוני.
גם בחתך שסוקר מזון בלבד נרשמה מגמת צמיחה, אם כי בקצב מתון יותר: עלייה של 3.1% בנתוני המגמה, בהשוואה לעלייה של 4.0% ברבעון הקודם.
גם בניכוי עונתי, המגמה זהה, היות ועד אוגוסט נרשמה עלייה של 2% בסך כל ההוצאות (לא כולל דלק), ואילו עד ספטמבר הנתונים עלו לעלייה של 2.7%. גם סקטור המזון, בניכוי עונתי, הציג את אותה המגמה כשעלה עד אוגוסט ב-0.8% ואילו בספטמבר הוסיף 1.3%.
על פי הנתונים הללו, ולאור מדד המחירים לצרכן שהראה עליה במחירי הירקות הטריים, אך ירידה במחירי הפריות הטריים והמשקאות, ניתן להבין כי העלייה בפדיון אינה בהכרח נובעת מעליית מחירים, אלא לצריכה מוגברת.
עם זאת, מבט על גרף הפדיונות מראה עלייה ברורה בפדיונות מאז פרוץ המלחמה ב-7.10.23:
נתוני הפדיון ברשתות השיווק מתייחסים לרשתות המתמחות במזון ולרשתות המתמחות במוצרים אחרים: מוצרי טקסטיל והלבשה, הנעלה, מוצרים בני קיימה, כלי בית ו"שונות" - מוצרי קוסמטיקה, תרופות, צעצועים, ספרים, ציוד משרדי ואופטיקה.
פדיון הרשתות המוגדרות כרשתות מזון כולל את הפדיון גם ממכירת חומרי ניקוי ומוצרים אחרים. השינויים בערך המכירות ברשתות אלה אינם משקפים בהכרח את השינויים בערך המכירות של מוצרי צריכה בכלל המסחר הקמעוני. זאת, כאשר יש מעבר של קונים ממסגרת המסחר הקמעוני האחר למסגרת
חנויות של רשתות השיווק הנחקרות, מסיבות שונות, למשל: פתיחת סניפים חדשים, רכישה של חנויות קיימות וסגירת סניפים. הנתונים, הנאספים מדי חודש מרשתות השיווק על ידי סוקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משמשים כאינדיקטור לצריכה הפרטית. נתונים אלה מקדימים בחודש את הנתונים
של פדיון המסחר הקמעוני ממקורות מע"מ, המשמשים גם הם כאינדיקטור נוסף.
