סקר Bizportal - מותגים קובע: נתניהו הוא האישיות הכלכלית המשפיעה בישראל ב-60 שנות קיומה
לקראת חגיגות 60 השנים למדינת ישראל, סקר Bizportal- מותגים בדק מי האישיות הכלכלית שהשפיעה במידה הרבה ביותר על כלכלת ישראל לדורותיה. הסקר בוצע ע"י חברת הסקרת 'מותגים' בחודש מארס האחרון ונערך בקרב מדגם ארצי ומייצג של 500 מרואיינים בוגרים. טווח טעות הדגימה עומד על כ-4.5%.
מתוך רשימה של 12 שרי אוצר ונגידים, את מירב הקולות (35.5%) ובפער גדול מהאחרים קיבל בנימין נתניהו, שר האוצר שכיהן בין השנים 2003 ל-2005 וכן בין בשנת 1998 ו-1999.
סקר Bizportal – מותגים מצא גם כי את המקום השני ברשימה מחזיק נגיד בנק ישראל הנוכחי, סטנלי פישר (8.9%). ואחריו על פי הסדר: נשיא מדינת ישראל הנוכחי ושר האוצר בין 1988 ל-1990, שמעון פרס (7.1%), שר האוצר שכיהן בין השנים 1999 ל-2001 אברהם (בייגה) שוחט,(6.2%), לוי אשכול (5.8%), שר האוצר בין השנים 1952-1963, יעקב פרנקל (4.6%), מי שכיהן כנגיד בנק ישראל בין השנים 1991 ל-2000, יורם ארידור (3.4%) שכיהן כשר אוצר בין 1981 ל-1983ראש הממשלה אהוד אולמרט (1.85), אשר כיהן כשר האוצר בשנים 2005 ו-2006, יצחק שמיר (1.5%), אשר כיהן כשר אוצר למשך 3 חודשים בלבד בשנת 1990, דוד קליין (1.5%), שכיהן כנגיד בנק ישראל בין השנים 1987 ועד 2000, מיכאל ברונו (1.1%) שכיהן כנגיד בנק ישראל משנת 1986 ועד 1991 ולבסוף, אברהם הירשזון (0.9%) שכיהן כשר אוצר בין השנים 2006 ל-2007.
כ-22% מהנשאלים השיבו כי אינם יודעים מי האישיות הכלכלית המשפיעה ביותר. העורך הראשי של האתר הכלכלי Bizportal, יוסי פינק:
"נתניהו זכור לקהל הרחב כמי שביצע את הרפורמות הגדולות במשק הישראלי במהלך שנות כהונתו כשר אוצר, רפורמות שנושאות פרי בשנים האחרונות ולבטח בימים אלו, כאשר הכלכלה הישראלית עומדת איתן אל מול המשבר הנוכחי המכה בשווקי העולם".
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
