הקשר שבין המלאי למחיר: הסתכלו על כי"ל
השבוע פורסמו כוונות הזריעה של החקלאים בארה"ב לעונת 2008. מה ניתן ללמוד מהנתונים שפורסמו לגבי העתיד?
נציין רק, כי שני שלישים משטחי המזרע בארה"ב משמשים לגידולי תירס, חיטה וסויה (בסדר הזה). בלטו הנתונים הבאים: ירידה של 8% בשטחי התירס, עליה של 5.6% בשטחי החיטה, ועליה של 17% בשטחי הסויה. במבט ראשון, המסקנה המתבקשת היא כי כעת צפויה עליה במחיר התירס (שהרי בעתיד צפוי מחסור לאור זריעה מצומצמת) ירידה במחיר החיטה (מהסיבה ההפוכה) וכן הלאה.
אלא שקריאה של הנתונים הללו ללא השלמת מידע חיוני אחר, עלולה להוביל למסקנה מוטעית. מכיון שהעולם הפך כפר גלובלי והוא מעין 'גיגית גדולה' צריך להסתכל על מה שקורה במקומות אחרים בעולם. עיון מהיר בנתונים השונים מגלה כי גידול תירס במקומות אחרים בעולם (בעיקר ברזיל וארגנטינה) צפוי לפצות על הקיטון בארה"ב מחד ומאידך תעשיית הביו-דלקים בארה"ב הזיזה את עקומת הביקוש ימינה, כך שמעבר למצוקת היצע גם הביקושים התגברו ועל כן מחירי התירס, כך עפ"י תחזית משרד החקלאות האמריקאי, צפויים להיוותר גבוהים.
תמונה דומה עולה גם לגבי הסויה - אשתקד עלו שטחי זריעת התירס על חשבון הסויה בכמעט 20%, ולאור התמחור היחסי בין שתי הסחורות כדאי יותר לחקלאים להסיט שטחים גדולים יותר לגידול סויה על חשבון תירס.
אשר על כן, נקודת המבט הנכונה על מחירי הסחורות החקלאיות היא המלאים העולמיים, וכאן טמון המפתח להבנת התנהגות הסקטור החקלאי כולו. מלאים נמוכים של גרעינים מזניקים (אם כי לעיתים בפיגור) את מחירי הגרעינים, שמגבירים את התיאבון של החקלאי לזריעה מוגברת. אם כן, מדוע למרות עליה של 13% במלאי התירס מחירו עדיין ממשיך לטפס?
העולם ניצב בפני מלאים נמוכים שלא נראו מאז שנות ה-40, מלאים, שמעבר להשפעתם המיידית על מחירי הגרעינים ונגזרותיהם יוצרים בעיה לא פשוטה של רעב בחלקים מסוימים של העולם, בעיקר בקרב מדינות עולם שלישי, שבחלקן נאסר לייצא סחורה חקלאית, או לחילופין הוטלו מיסים על ייצוא של סחורה חקלאית. מסיבה זו, ומכיוון שהגידול בצריכה צפוי לעבור גם השנה את הגידול בתפוקה, מחירי הסחורות לא צפויים להיחלש משמעותית אלא אם כן נהיה עדים להאטה חריפה שתשפיע לשלילה על הביקושים הריאליים למזון.
* הכותב הוא אנליסט במחלקת המחקר של בנק הפועלים.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
