התיאוריה של מלתוס החכם: 210 שנה ועדיין רלוונטי

לפני כ- 210 שנים פרסם הדמוגרף והכלכלן האנגלי תומאס מלתוס (1766-1834) את מאמרו המפורסם "על עקרון האוכלוסייה", מאמר פסימי שגרר התייחסות נרחבת אך אמביוולנטית במשך שנים רבות.

בתיאוריה שפיתח, טען מלתוס כי האוכלוסייה גדלה בקצב הנדסי (כל מספר שנים האוכלוסייה מכפילה את עצמה) ואילו כמות התוצרת החקלאית (=מזון) גדלה בטור חשבוני. השילוב של אלו הוליך את מלתוס למסקנה הקודרת והבלתי נמנעת: אוכלוסיית העולם צפויה לקטסטרופות, רעב, וצמצום האוכלוסייה בשל הירידה בכמות המזון לאדם. כתיבתו של מלתוס השפיעה על תחומים רבים, והביאה לפולמוס רחב לגבי סוגיות כגון פריון וילודה, אי שוויון ואף לחקיקת "חוק העניים" ב- 1834.

עברו מעל 200 שנה, ואנחנו עדיין כאן. היכן טעה מלתוס?

הביקורת העיקרית על התיאוריה של מלתוס הייתה על כך שהוא לא הצליח לחזות את השיפורים הטכנולוגיים, את המהפכה בתחום האגרו-מכניקה (פיתוח מכונות חקלאיות שקיצרו באופן משמעותי את זמן העיבוד), שלמעשה האיצו את קצב ייצור המזון בעולם, בד בבד עם פיתוח חומרי הדברה שהקטינו את רמת הפגיעה ביבול ודשנים שהגדילו משמעותית את התפוקה ליחידת שטח. במקביל, ירד שיעור הילודה במדינות המערב בצורה ניכרת (בעבר ילדים רבים היוו יתרון כלכלי כיוון שהיו עוד ידיים עובדות) כך שקטסטרופה לא אירעה.

בשנים האחרונות אנו עדים לעליה מהירה במחירי הסחורות החקלאיות, כתוצאה מגידול טבעי, עליה ברמת החיים, הביקוש הגובר למזון וההיצע המוגבל יחסית של מוצרים חקלאיים בעולם. השאלה הנשאלת היא, האם הניאו-מלתוסיאנים צודקים בטענותיהם כי אנו מתקרבים לסופנו בשל הגידול באוכלוסיה בעולם השלישי ובעיית הרעב שם?

לדעתי התשובה הינה חד משמעית- לא. אנו לא צפויים להיכחד בשל תחרות על מזון לבני אדם, וגם לא צפויים לפיצוץ אוכלוסין (שיעור הגידול הטבעי בחלק ממדינות המערב הינו שלילי), אולם אנו בהחלט צפויים לשלם (והרבה) על המזון אותו אנו צורכים. הדבר נובע ממספר גורמים אשר עליהם נכתוב בפעם הבאה, אולם אין ספק שהעולם עומד היום בפני קפיצת מדרגה במחירי המזון העולמיים.

מאת: גלעד שריג, אנליסט במחלקת המחקר של בנק הפועלים