התיאוריה של מלתוס החכם: 210 שנה ועדיין רלוונטי
לפני כ- 210 שנים פרסם הדמוגרף והכלכלן האנגלי תומאס מלתוס (1766-1834) את מאמרו המפורסם "על עקרון האוכלוסייה", מאמר פסימי שגרר התייחסות נרחבת אך אמביוולנטית במשך שנים רבות.
בתיאוריה שפיתח, טען מלתוס כי האוכלוסייה גדלה בקצב הנדסי (כל מספר שנים האוכלוסייה מכפילה את עצמה) ואילו כמות התוצרת החקלאית (=מזון) גדלה בטור חשבוני. השילוב של אלו הוליך את מלתוס למסקנה הקודרת והבלתי נמנעת: אוכלוסיית העולם צפויה לקטסטרופות, רעב, וצמצום האוכלוסייה בשל הירידה בכמות המזון לאדם. כתיבתו של מלתוס השפיעה על תחומים רבים, והביאה לפולמוס רחב לגבי סוגיות כגון פריון וילודה, אי שוויון ואף לחקיקת "חוק העניים" ב- 1834.
עברו מעל 200 שנה, ואנחנו עדיין כאן. היכן טעה מלתוס?
הביקורת העיקרית על התיאוריה של מלתוס הייתה על כך שהוא לא הצליח לחזות את השיפורים הטכנולוגיים, את המהפכה בתחום האגרו-מכניקה (פיתוח מכונות חקלאיות שקיצרו באופן משמעותי את זמן העיבוד), שלמעשה האיצו את קצב ייצור המזון בעולם, בד בבד עם פיתוח חומרי הדברה שהקטינו את רמת הפגיעה ביבול ודשנים שהגדילו משמעותית את התפוקה ליחידת שטח. במקביל, ירד שיעור הילודה במדינות המערב בצורה ניכרת (בעבר ילדים רבים היוו יתרון כלכלי כיוון שהיו עוד ידיים עובדות) כך שקטסטרופה לא אירעה.
בשנים האחרונות אנו עדים לעליה מהירה במחירי הסחורות החקלאיות, כתוצאה מגידול טבעי, עליה ברמת החיים, הביקוש הגובר למזון וההיצע המוגבל יחסית של מוצרים חקלאיים בעולם. השאלה הנשאלת היא, האם הניאו-מלתוסיאנים צודקים בטענותיהם כי אנו מתקרבים לסופנו בשל הגידול באוכלוסיה בעולם השלישי ובעיית הרעב שם?
לדעתי התשובה הינה חד משמעית- לא. אנו לא צפויים להיכחד בשל תחרות על מזון לבני אדם, וגם לא צפויים לפיצוץ אוכלוסין (שיעור הגידול הטבעי בחלק ממדינות המערב הינו שלילי), אולם אנו בהחלט צפויים לשלם (והרבה) על המזון אותו אנו צורכים. הדבר נובע ממספר גורמים אשר עליהם נכתוב בפעם הבאה, אולם אין ספק שהעולם עומד היום בפני קפיצת מדרגה במחירי המזון העולמיים.
- 1.בניה 22/04/2018 14:40הגב לתגובה זומרשים מאוד אבל חארטה עפה! הוא פסימי רצח
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
