הנזק מפיראטיות תוכנה בישראל עלה ב-20% לכ-102 מיליארד ד'
עלייה שנתית בהיקף של יותר מ-20% נרשמה ב-2006 בהיקף הנזק אשר נגרם ליצרניות התוכנה הפועלות בישראל, כתוצאה משימוש בתוכנות פיראטיות, כך על פי נתונים שפרסם אתמול (ג') ה-BSA, הארגון הבינלאומי של יצרניות תוכנה. על פי הנתונים, הנזק הכספי צמח להיקף של 102 מיליון דולרים ב-2006, לעומת היקף של 84 מיליון דולרים בשנת 2005. במקביל, שיעור הפיראטיות באחוזים נשאר זהה לזה שהיה בשנה שעברה – 32%. זאת, מכיוון ששוק ה-IT הישראלי גדל בהיקף זהה בתקופה הנסקרת. המחקר שפורסם בוצע בידי חברת המחקר הבינלאומית IDC.
במונחים בינלאומיים, שיעור הפיראטיות העולמי עליו מדווח
ה-BSA, נשאר בשנת 2006 ברמה זהה לזו שבשנה שעברה, והסתכם זו השנה השלישית ברציפות ב-35%. לעומת זאת, היקף הנזק הכספי ליצרניות התוכנה זינק בצורה חדה: מ-34.4 מיליארד דולרים בשנת 2005, לכ-39.5 מיליארד דולרים בשנה החולפת - גידול של כמעט 15% בנזק הכספי לתעשיית התוכנה העולמית.
"ה-BSA מודאג מהנתונים המופיעים בדו"ח האחרון", נמסר מהסניף הישראלי של הארגון. "אנו מעריכים את המאמצים הנעשים בשנים האחרונות בישראל בתחומי החקיקה והאכיפה, ובכלל זה את פעילותה של היחידה לקניין רוחני במשטרת ישראל. עם זאת, המצב בישראל – בו כשליש מהתוכנות הן תוכנות פיראטיות, והיקף הנזק הכספי ליצרניות התוכנה גדל באופן משמעותי, עדיין רחוק מלהיות משביע רצון. ה-BSA מצפה להגברת האכיפה מצד רשויות החוק. חשוב לציין, כי שיעור הפיראטיות בישראל עדיין גבוה, לעומת זה הנמדד במדינות מתקדמות מבחינה טכנולוגית, כגון ארה"ב, אנגליה, גרמניה, יפן ומדינות סקנדינביה".
בראיון ל-The People אמרה עו"ד נעמי אסיא ממשרד נעמי אסיא ושות' עורכי דין, הנציגים המשפטיים של ה-BSA בישראל, כי "על הרשויות בישראל לשים דגש גדול יותר בנושא ההגנה על הקניין הרוחני, וכן על החינוך והמודעות לנושא זה. לפי הנתונים שלנו, המצב בישראל חמור במיוחד בקרב חברות וארגונים קטנים, וכן בקרב עסקים הפועלים מבתים פרטיים, בהם רמת השימוש הפיראטי היא גבוהה ביותר.
עו"ד אסיא הוסיפה, כי הארגון קורא לכל החברות והארגונים במשק לבצע בדק בית יסודי בכל הקשור לרישוי תוכנה בארגונם, ולוודא כי הם עושים שימוש בעותקי תוכנה ברישיון בלבד. "ישראל מבחינת הנתונים הכלל עולמיים עדיין נמצאת במקום לא טוב באמצע. בשל הגידול בשוק ה-IT, בהכרח עלתה כמות השימוש בתוכנות פיראטיות".
הפסד כספי למדינה
לדבריה, "ההפסד למדינה הוא במיסים שהיו יכולים להיות משולמים על התוכנות, במשרות של אנשי IT, ובכל הפעילות הכלכלית המקיפה את עולם פיתוח ושיווק התוכנות. אני קוראת למנהלי ארגונים לבדוק היטב אילו תוכנות נמצאות בארגונים שלהם, להגביר את המודעות, להטמיע נהלים, ובכלל – לפעול במישור החינוכי וההסברתי", אמרה עו"ד אסיא, "המנהלים משליכים את האשמה על העובדים, והדבר אינו יאה, לכולם, לעובדים כמו גם למנהלים - יש אחריות לפעול באופן חוקי". היא הוסיפה, כי קמפיין שעלה באמצעי התקשורת לפני כמה חודשים, התגלה כאפקטיבי ביותר וסייע בפרסום הנושא.
לדברי עו"ד אסיא, בימים אלה מונחת על שולחנה של ועדת הכלכלה בכנסת, בראשות ח"כ משה כחלון, הצעת חוק זכויות יוצרים חדשה, בה נדון נושא הפיראטיות. היא ציינה, כי במסגרת הצעת החוק החדשה, "אנחנו מתנגדים מאד לתיקון סעיף בחוק, הדן בנושא פיצוי סטטוטורי, והמוריד את נושא פיצוי מינימום בשל הפרת זכויות יוצרים. לטעמנו, התיקון המוצע מקטין בצורה משמעותית את ההרתעה ואת האכיפה של הפרת זכויות יוצרים. כמו כן, אנו מתנגדים להפרדה בין מי שהפר את זכויות היצרים בזדון או ב'טעות', מדובר בהפרדה מלאכוטתית שמסירה את האחריות ממי שהפר את זכות היוצרים".
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי
צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית
צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.
חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח
חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.
בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.
בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.
- ChatGPT נהפך לבסטי החדש - למה זה גם מרגש וגם מפחיד
- מנכ"ל סיילספורס מתגאה שהחליף 4,000 עובדים ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל
החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.
