פניו של הדולר לאן? בבנקים מתקשים לתת תחזית ברורה

בבנק הפועלים מוסיפים להמליץ על אחזקה של 10% במט"ח ופני כולם נשואות למדד המחירים לצרכן לחודש אפריל, אשר במידה ויהיה נמוך מהצפוי יגדיל את הסיכויים להורדת ריבית נוספת של 0.25%
עפרה ברון |

השבוע המשיך הדולר במסעו כלפי מטה ושבר לראשונה מזה מעל 7 שנים את מחסום ה-4 שקל לדולר. מעבר לים לעומת זאת, נרשם תיקון קל בדולר אשר התחזק במעט ונסחר בטווח מחירים צר זאת על רקע פרסום נתונים על סקטור השרותים בארה"ב שהיו חזקים מהצפוי ועל רקע נתוני הייצור התעשייתי בגרמניה שהיו מעט נמוכים מהציפיות. בסיכום שבועי נחלש הדולר בכ- 2.23% מול השקל והתחזק במעט מול האירו.

במבט קדימה, בבנקים מתקשים לתת תחזית חד משמעית לדולר הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך ולפיכך מנסים לחזות מגמות מכאן ומשם.

בבנק לאומי צופים כי בטווח הקצר, "ללא התפתחויות מהותיות במישור הביטחוני והגיאופוליטי ימשיך הדולר להיסחר מול השקל בהתאם למגמות המסחר בעולם". עם זאת, מסתייגים ואומרים כי: "לחוסר הוודאות הפוליטית ולהתפתחויות בנושא עשויה להיות השפעה שלילית על כוחו של המטבע המקומי".

בטווח הבינוני והארוך, הרי שהמשך הגירעון במאזן התשלומים של ארה"ב וגיוון יתרות המטבע של הבנקים המרכזיים המובילים ימשיך להשפיע בכיוון החלשותו של הדולר בעולם. עם זאת, שיפור בגירעון במאזן התשלומים האמריקאי צפוי למתן מגמה זו. בישראל, חוסנו היחסי של המשק המקומי, המשך הצמיחה וזרם ההשקעות הזרות בארץ צפוי להמשיך ולתמוך בשקל. עם זאת, הסטת כספים של המשקיעים המקומיים לחו"ל והאטת זרם ההשקעות הזרות בארץ צפוי להוות משקל נגד למגמה זו. כמובן אין להתעלם מכך שהדולר מצוי בשפל של 8.5 שנים מול השקל.

בבנק הפועלים מעריכים כי בטווח הקצר צפויה מגמה מעורבת במסחר בשקל, בשל השפעה של גורמים מנוגדים. מחד, השחקנים בשוק ממתינים לפרסום מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל, ביום שלישי הקרוב. למדד חשיבות גבוהה עבור מדיניות הריבית של בנק ישראל, ולמרות שהשוק מגלם הורדת ריבית בסוף החודש, מדד נמוך מהצפוי עשוי לחזק את הציפיות להורדת ריבית ביותר מ-0.25%. מאידך, הדולר בעולם לא מצליח להתחזק. על פי תחזיות מעודכנות שפורסמו בסוכנות הידיעות "רויטרס" השבוע, הדולר צפוי להיסחר בטווח הקצר ברמה של 1.36 דולר לאירו.

בטווח הארוך בפועלים מעריכים כי בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר שער השקל ויפעל למנוע את המשך התחזקותו ע"י הורדת ריבית נוספת במידת הצורך. למרות זאת ההערכות הן, כי השפעת הריבית מוגבלת, שכן הדולר בעולם לא צפוי להתחזק ולכן לא צפוי לחץ משמעותי כלפי מעלה גם על שער הדולר מול השקל. ההערכות הן, כי השקל צפוי להמשיך ולקבל תמיכה מזרם ההשקעות הזרות לישראל, על רקע הציפיות כי כלכלת ישראל תמשיך להפגין ביצועים טובים. יחד עם זאת נראה, כי התיסוף קרוב למיצוי, על רקע הרמות הנמוכות בהן נסחר הדולר כיום, ויתכן אף שבהמשך השנה נראה מגמה של פיחות, אך בשיעור מתון בלבד. לכן, בבנק ממליצים להחזיק רכיב מט"ח בתיק ההשקעות, בשיעור של כ- 10%, תוך פיזור למטבעות נוספים כגון האירו והליש"ט.

מבית ההשקעות פינוטק נמסר כי השבוע את עיקר תשומת לב המשקיעים ימשכו: בבריטניה נתוני מדד המחירים ליצרו ולצרכן, מכירות קמעונאיות ודו"ח האינפלציה אשר מתבסס על החלטות ה-BOE בנוגע לריבית וכמו כן ,יתן פרספקטיבה על האינפלציה במשק המקומי בשנתיים הקרובות. בארה"ב ההתמקדות תהיה אל עבר מדד המחירים לצרכן ,ייור תעשייתי ,נאומו של נגיד הפד ,ברננקה שידון בנושא שוק המשכנתאות והתקנות בארה"ב ובנוסף סנטימנט הצרכן אשר יתפרס ביום שישי. בגוש האירו וביפן יתפרסמו נתוני התמ"ג ובקנדה נתוני המכירות הקמעונאיות יהוו קטליזטור מהותי לשטר הקנדי.

מבית ההשקעות פורקסיה נמסר כי המשך היציבות בשוק המקומי, לצד עליות בבורסה, והצטרפותינו האפשרית ל-OECD, צפויים לתת את אותותיהם בזירה המט"חית. "אנו מעריכים כי השוק יתנהל בהתאם למגמות הגלובליות, והמשך "תיקון" דולרי בעולם, ימשוך לתיקון גם בשוק הדולר-שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: