בתי הדין הרבניים יצאו לפרויקט IT כולל בהיקף 20 מיליון שקלים

הפרויקט, שיימשך שלוש שנים, כולל פיתוח והקמת מערכת מיחשוב שתשמש לניהול כל פעילות בתי הדין הרבניים. בנוסף, יפותחו מערך תקשורת וגיבוי, מערך איחסון, כלי אבטחת מידע ומערכת לגישה מרחוק על פי הרשאות
יוסי הטוני |

בתי הדין הרבניים יוצאים לפרויקט מיחשוב חדש, במסגרתו יוחלפו מערכות ה-IT הישנות שלהם. הפרויקט צפוי להימשך כשלוש שנים והיקפו הכספי מוערך בכ-20 מיליון שקלים. חברת דור טכנולוגיות מידע נבחרה ללוות את הפרויקט, ובין היתר תסייע בבחירת האינטגרטור שיטמיע את המערכות בפועל. הפרויקט, המכונה שיר"ה - שיפוט רבני ממוחשב, כולל פיתוח והקמת מערכת מיחשוב חדשה, המבוססת על טכנולוגיה מתקדמת, אשר תופעל ב-14 בתי הדין האזוריים הפרוסים ברחבי המדינה. המערכת תשמש לניהול כל פעילות בתי הדין הרבניים. כמו כן, כולל הפרויקט פיתוח של יישום חדש לחלוטין עבור ניהול בתי הדין הרבניים, מערך תקשורת וגיבויים, מערך איחסון, כלי אבטחת מידע ומערכת לגישה מרחוק על פי הרשאות. את ניהול המערכת מצד הלקוח, יעשה מנהל אגף טכנולוגיות מידע בבתי הדין הרבניים, אורי אהרונסון.

לדברי אהרונסון, "המערכת תביא לשינוי מהותי באינטראקציה בין האזרחים לבין בתי הדין הרבניים. המערכת תביא לייעול התהליכים, קיצורם, שיפור השרות, זמינות גבוהה יותר ואוריינטציה תומכת לקוח". הוא הוסיף, כי "המערכת תתבסס על הרעיון של תיק אלקטרוני, אשר יהיה נגיש למשתמשי המערכת על פי הרשאות, מערכת חתימות דיגיטליות, ויכולת נגישות למידע רלוונטי עבור משתמשים חיצוניים, כולל פתיחת תיקים חדשים - וזאת מבלי לגשת לבית הדין עצמם. אנו חושבים למנף בעזרת המערכת רעיונות חדשניים, אשר עומדים על הפרק בבתי הדין הרבניים". בראש ועדת ההיגוי העליונה לפרויקט עומד הרב אלי בן דהאן, מנכ"ל בתי הדין הרבניים.

דור טכנולוגיות מידע, אשר תוביל את הפרויקט, עוסקת בתכנון, אינטגרציה וניהול פרויקטים בתקשורת ומערכות מידע. ד"ר נעמי דדון, סמנכ"ל הטכנולוגיות בחברה, היא יוצאת מערך התיקשוב הממשלתי, שנטלה חלק בפרויקטי תהיל"ה ומרכב"ה. בראיון לאנשים ומחשבים אמרה דדון, כי "בשלב ראשון יבוצע פרויקט פיילוט בבית הדין הרבני בתל אביב, ולאחר מכן תתבצע התקנה והטמעה בכל רחבי הארץ. פרויקט שיר"ה ימצב את בתי הדין הרבניים יחד עם המתקדמים במשרדי הממשלה, במתן שירותי ממשל זמין לאזרחי המדינה".

דדון ציינה, כי הפרויקט אינו קשור לתהיל"ה, אולם המערכות המרכזיות תתחברנה למערכות ממשל זמין, באמצעות ממשקים, לטובת עבודה ישירה מול שרת הטפסים ושרת התשלומים הממשלתי.

הלקוחות של הפרויקט הם 400 עובדי בתי הדין הרבניים - דיינים, מזכירים, רשמים וארכיבאים. לצידם, לקוחות חיצוניים הם מי שמטופלים על ידי בתי הדין הרבניים - עשרות אלפי מתגרשים, תובעי מזונות, תובעי אבהות, עגונות ומסורבות גט. עוד צפויה המערכת להיות מקושרת למערכות IT חיצוניות הרלוונטיות לה, דוגמת משטרת הגבולות - במקרה של צו עיכוב יציאה למסורב גט, שכן לבתי הדין הרבניים, יש סמכות להוצאת צווי עיכוב יציאה מהארץ, כמו לבתי משפט; משרד הפנים, רשם הירושות, וגורמים נוספים.

לדברי ד"ר דדון, דור טכנולוגיות מידע סיימה את האפיון הראשוני של המערכת, הכולל את התפיסה, וכעת הם עוסקים בשלב האפיון המפורט, שיכלול היבטים טכנולוגיים והיקפיים, כמו למשל כיצד ייראו מסכי המשתמשים. "המערכת צפויה לעלות לאוויר בגרסתה הסופית ב-2009", אמרה ד"ר דדון, "יהיו בה כמה בסיסי נתונים, ישולבו בה סוגי טכנולוגיות, פורטל המידע יפותח בג'אווה ובדוט.נט, חלק ניכר מהמידע יהיה זמין בזמן אמת וחלקו במועד הסמוך לכך. הדגש יהיה על יישומי אינטרנט, כמו גם על יכולת לקבל מידע דרך המערכת".

יישומים ישנים יוחלפו

דדון הוסיפה, כי מכרז לקביעת החברה שתפתח את הפרויקט, צפוי לצאת בעוד כשלושה חודשים, וכי דור תלווה את החברה שתזכה, תוך היצמדות למתווה שייקבע בשלב האפיון המפורט, שיתייחס ליישומים שייקבעו. "המערכת תחליף את המערכות הקיימות", אמרה דדון, "לבתי הדין הרבניים יש אוסף מערכות מיושנות על גבי מיינפריים ישן, עם יישומים ישנים, מערכות ספורדיות שלא עובדות באינטרגציה, ואין להן יכולת לספק ולשנע נתונים בזמן אמת".

בתשובה לשאלה מדוע לא חוברו מלכתחילה מערכות ה-IT של בתי הדין הרבניים לאלו של "נט-המשפט", מערכת מיחשוב בתי המשפט, ענתה ד"ר דדון, כי "בדקנו בשלב הראשון את התאמת הפרויקט של בתי הדין הרבניים, לזה של 'נט המשפט'. בבדיקת עלויות שנערכה הסתבר כי עלות ההתאמות ויצירת הממשקים, היא גדולה יותר מאשר פיתוח מערכת ייחודית, אשר עונה על הצרכים של בתי הדין הרבניים, ולאחר מכן - יצירת קישורים בין שתי המערכות. עדיף היה לעשות מערכת חדשה, כי התהליכים של שני סוגי בתי הדין הם תהליכים שונים, והפער גדול מאד".

בשנת 2006 חלה עלייה של 3.8% בכמות הזוגות שהתגרשו, לעומת 2005: 9,963 זוגות, לעומת 9,695 בשנת 2005. בשנת 2006 נפתחו בסך הכל 80,656 תיקים, לעומת 77,419 תיקים בשנת 2005. התיקים היו מסוגים שונים – תביעות גירושין, הסכמי גירושין, שלום בית, תביעת מזונות, חלוקת רכוש, אחזקת ילדים, הכרת אבהות, אימוץ ילדים, ירושה וצוואה, התרת עגונות ומסורבות גט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)

צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי

צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית



רן קידר |

צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.

חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח

חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.

בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.

בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.

חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל

החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.