ממלאים מצברים: מפעלי ע.שנפ השלימו גיוס של 80 מ' ש'
חברת מפעלי ע.שנפ, שבשליטת חברת ישאל ומשפחת רוזנשטיין, השלימה אתמול (א') הנפקה מוצלחת של מניותיה בבורסה בתל-אביב. יצרנית המצברים גייסה סכום כולל של כ-80 מיליון שקל בהנפקת מניות, איגרות חוב וכתבי אופציה, כאשר אתמול הושלם השלב הציבורי של ההנפקה.
בסך הכל, גייסה שנפ כ-35 מיליון שקל במניות, המהווים כ-25% מהונה המונפק של החברה לאחר הגיוס וכ-45 מיליון שקל באיגרות חוב (סדרה א') שדורגו על ידי מדרוג בדירוג A2 (איי 2), וכן כתבי אופציה הניתנים למימוש למניות. איגרות החוב שהונפקו הן מסוג "סטרייט" והן עומדות לפרעון ב-5 תשלומים שווים, בין השנים 2010 עד 2014. האג"חים נושאות ריבית בשיעור של 5.35%.
את הנפקת שנפ הובילו החתמים: מנורה חיתום, בניהול גיל קלדרון ואהוד שליט, לאומי ושות', איפקס חיתום ואפסילון חיתום.
למפעלי ע.שנפ, המוחזקת בחלקים שווים על ידי משפחת אורי רוזנשיין וישאל, נתח שוק, אותו העריכה בסוף שנת 2006 בכ-43% מהשוק המקומי. החברה מנוהלת על ידי אורי רוזנשיין, ומייצרת מצברים לכלי רכב עבור השוק המקומי, ובשנים האחרונות החלה לפתח גם פעילות של ייצוא לשווקים בחו"ל, בעיקר לבריטניה. בנוסף, שנפ מייבאת ומוכרת מצברים שונים בשוק המקומי. שנפ מעסיקה כ-120 עובדים ופועלת מזה 56 שנה ממפעלה שבאזור התעשייה בנתניה.
החברה סיימה את שנת 2006 עם צמיחה של כ-24% בהכנסותיה לרמה של כ-101.7 מיליון שקל, לעומת כ-82 מיליון שקל בשנת 2005. הרווח הנקי של החברה בשנת 2006 הסתכם בכ-11.9 מיליון שקל, בהשוואה לכ-7.3 מיליון שקל בשנת 2005. ההון העצמי של שנפ הסתכם, בתום שנת 2006, על כ-62.5 מיליון שקל כאשר סך היקף הנכסים שלה במאזן מסתכם בכ-99.4 מיליון שקל. ערב ההנפקה, חילקה שנפ דיווידנד בסך של כ-23 מיליון שקל לבעלי מניותיה.
ערן סער, מנכ"ל חברת ישאל, אמר היום: "הנפקת שנפ משלימה מהלך נוסף של הצפת ערך בישאל. שווי אחזקותינו בשנפ גבוה משמעותית משוויין בספרי החברה, ואנו מאמינים שהרחבת פעילותה של החברה בשווקים הבינלאומיים תביא להמשך מגמת הצמיחה והגדלת רווחיה של שנפ, ותתרום תוספת ערך משמעותית בעתיד לבעלי המניות של ישאל".
גיורא ענבר, מנכ"ל קמן ויו"ר ישאל ציין: "שנפ נהנית מהנהלה מנוסה ומקצועית, שהובילה אותה לפסי צמיחה מהירה בשנים האחרונות, וההנפקה משקפת הבעת אמון של שוק ההון בהנהלה זו ובפעילותה של החברה בישראל ובחו"ל".
חברת ישאל, מקבוצת קמן אחזקות, מרכזת את הפעילות של קמן בתחומי התעשייה, הקמעונאות והנדל"ן. אחזקותיה העיקריות של החברה כוללות את החברות ניו-פארם ושנפ, ובשנה האחרונה נכנסה החברה לתעשיית המתכת באמצעות רכישת החברות פינקלשטיין, הגליל ואביגדור. כמו כן, החברה החלה לפעול בשוק הנדל"ן ברומניה בשיתוף פעולה עם חברת רניטק הציבורית.

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע.
המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק
הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.
ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה.
בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.
בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.
- מדרגות מס הכנסה: איך נקבע המס שאתם משלמים? מדריך
- הקפאת מדרגות המס עברו בקריאה ראשונה - איך זה ישפיע עליכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.