ממלאים מצברים: מפעלי ע.שנפ השלימו גיוס של 80 מ' ש'
חברת מפעלי ע.שנפ, שבשליטת חברת ישאל ומשפחת רוזנשטיין, השלימה אתמול (א') הנפקה מוצלחת של מניותיה בבורסה בתל-אביב. יצרנית המצברים גייסה סכום כולל של כ-80 מיליון שקל בהנפקת מניות, איגרות חוב וכתבי אופציה, כאשר אתמול הושלם השלב הציבורי של ההנפקה.
בסך הכל, גייסה שנפ כ-35 מיליון שקל במניות, המהווים כ-25% מהונה המונפק של החברה לאחר הגיוס וכ-45 מיליון שקל באיגרות חוב (סדרה א') שדורגו על ידי מדרוג בדירוג A2 (איי 2), וכן כתבי אופציה הניתנים למימוש למניות. איגרות החוב שהונפקו הן מסוג "סטרייט" והן עומדות לפרעון ב-5 תשלומים שווים, בין השנים 2010 עד 2014. האג"חים נושאות ריבית בשיעור של 5.35%.
את הנפקת שנפ הובילו החתמים: מנורה חיתום, בניהול גיל קלדרון ואהוד שליט, לאומי ושות', איפקס חיתום ואפסילון חיתום.
למפעלי ע.שנפ, המוחזקת בחלקים שווים על ידי משפחת אורי רוזנשיין וישאל, נתח שוק, אותו העריכה בסוף שנת 2006 בכ-43% מהשוק המקומי. החברה מנוהלת על ידי אורי רוזנשיין, ומייצרת מצברים לכלי רכב עבור השוק המקומי, ובשנים האחרונות החלה לפתח גם פעילות של ייצוא לשווקים בחו"ל, בעיקר לבריטניה. בנוסף, שנפ מייבאת ומוכרת מצברים שונים בשוק המקומי. שנפ מעסיקה כ-120 עובדים ופועלת מזה 56 שנה ממפעלה שבאזור התעשייה בנתניה.
החברה סיימה את שנת 2006 עם צמיחה של כ-24% בהכנסותיה לרמה של כ-101.7 מיליון שקל, לעומת כ-82 מיליון שקל בשנת 2005. הרווח הנקי של החברה בשנת 2006 הסתכם בכ-11.9 מיליון שקל, בהשוואה לכ-7.3 מיליון שקל בשנת 2005. ההון העצמי של שנפ הסתכם, בתום שנת 2006, על כ-62.5 מיליון שקל כאשר סך היקף הנכסים שלה במאזן מסתכם בכ-99.4 מיליון שקל. ערב ההנפקה, חילקה שנפ דיווידנד בסך של כ-23 מיליון שקל לבעלי מניותיה.
ערן סער, מנכ"ל חברת ישאל, אמר היום: "הנפקת שנפ משלימה מהלך נוסף של הצפת ערך בישאל. שווי אחזקותינו בשנפ גבוה משמעותית משוויין בספרי החברה, ואנו מאמינים שהרחבת פעילותה של החברה בשווקים הבינלאומיים תביא להמשך מגמת הצמיחה והגדלת רווחיה של שנפ, ותתרום תוספת ערך משמעותית בעתיד לבעלי המניות של ישאל".
גיורא ענבר, מנכ"ל קמן ויו"ר ישאל ציין: "שנפ נהנית מהנהלה מנוסה ומקצועית, שהובילה אותה לפסי צמיחה מהירה בשנים האחרונות, וההנפקה משקפת הבעת אמון של שוק ההון בהנהלה זו ובפעילותה של החברה בישראל ובחו"ל".
חברת ישאל, מקבוצת קמן אחזקות, מרכזת את הפעילות של קמן בתחומי התעשייה, הקמעונאות והנדל"ן. אחזקותיה העיקריות של החברה כוללות את החברות ניו-פארם ושנפ, ובשנה האחרונה נכנסה החברה לתעשיית המתכת באמצעות רכישת החברות פינקלשטיין, הגליל ואביגדור. כמו כן, החברה החלה לפעול בשוק הנדל"ן ברומניה בשיתוף פעולה עם חברת רניטק הציבורית.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
