התעשיינים: נאבד הבכורה במו"פ אם לא יוגדלו תקציבים

בהתאחדות התעשיינים מתריעים מפני פיגור של ישראל אחרי מדינות ה-OECD במחקר ופיתוח וקוראים לממשלה להגדיל תקציב המו"פ ב-2.5 מיליארד שקל
עפרה ברון |

"ממשלת ישראל חייבת להפסיק להיות שאננה, עליה להתעשת ולהגדיל את תקציב המו"פ ל-2.5 מיליארד שקל תוך שנתיים", כך מוסרים הבוקר (ב') מהתאחדות התעשיינים.

לדברי התעשיינים, קיים כיום מצב אבסורדי המתבטא בכך שבעוד שמדינות ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי), מגדילות את התקציבים למו"פ וחדשנות בעשרות אחוזים, הרי שבישראל קיצצו כ-4 מיליארד שקל ב-7 השנים האחרונות.

התאחדות התעשיינים מזהירה, כי אם הממשלה תמשיך במגמת הקיצוץ בתקציבי המו"פ הישראלי, התוצאה מכך תהיה, שבקרוב נגלה כי איבדנו את הבכורה העולמית בתחום זה. לדבריה, עלינו לשמר ולשפר את היתרון התחרותי שלנו ולהמשיך ולהוביל בעולם בנושא ההשקעה במו"פ ובחדשנות. יצויין, כי שיעור ההשקעה במו"פ עומד כיום בישראל על 4.7 אחוזי תוצר.

התאחדות התעשיינים קראה לממשלה לאמץ מדיניות של הרחבה ניכרת בהיקף ההשקעה הממשלתית במו"פ, שכן לדבריו המגזר העסקי לבדו אינו מסוגל לייצר היקף מו"פ אופטימלי שיממש את פוטנציאל הצמיחה במשק. במקביל, יש לשדרג את התעשייה המסורתית ולהוביל לפריצת דרך משמעותית בכל הנוגע להשקעות במו"פ בענפים המסורתיים עתירה העבודה.

לדברי התעשיינים, רק באמצעות פיתוח אסטרטגיות חדשות המבוססות על בידול טכנולוגי, יוכלו המפעלים המסורתיים להתחרות בהצלחה בשוק המקומי והעולמי.

בהתייחסה לנעשה בשאר מדינות העולם בתחום זה ציינה התאחדות התעשיינים כי כך לדוגמא, תוכנית התמיכה הנרחבת של אוסטרליה כוללת מימון של 5.3 מיליארד דולר אוסטרלי לתוכניות בתחום המו"פ והחדשנות הטכנולוגית, שיבוצעו עד 2011; הממשלה הפינית חיזקה את המועצה למדיניות המדע והטכנולוגיה שלה והזניקה את המימון לתחום החדשנות והאקדמיה בסכום כולל של 50 מליון יורו; צרפת העלתה את המימון למחקר הסקטור הציבורי ב-1 מיליארד יורו, והקימה סוכנות לאומית למחקר אשר תספק מימון סלקטיבי למחקר ציבורי ולשיתופי פעולה ציבוריים פרטיים.

כמו כן, הממשלה הגרמנית הודיעה על כוונתה להשקיע עד שנת 2009 סכום כולל של 6 מיליארד יורו במחקר ובפיתוח; סלובקיה פרסמה תוכנית פעולה למדע, מחקר וחדשנות שמהותה הגדלת המימון למו"פ והקמת מועצה ממשלתית חדשה למדע וטכנולוגיה לקידום וסיוע הביצוע של המו"פ.

ארה"ב התחייבה לחזק את ההשקעות במדע, טכנולוגיה ובחינוך. כמו כן מספר הולך וגדל של מדינות הציבו לעצמן יעד של גידול המו"פ כאחוז מהתוצר, עד כדי הכפלה במהלך העשור הקרוב. כמו למשל, יוון, פולין, ספרד, רוסיה, אירלנד, סין, נורווגיה, לוכסמבורג, הולנד.

התאחדות התעשיינים הוסיפה, כי מדינות ה-OECD ממשיכות להעלות את התמיכה במו"פ העסקי אם באופן ישיר באמצעות מענקים או הלוואות, ואם באופן עקיף באמצעות תמריצי מס למו"פ ומימון הון סיכון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: