מנכ"לי בתי ההשקעות: סיום המשבר תוך יומיים-שלושה

מנכ"לי בתי ההשקעות מרגיעים: מדובר בסערה שתסתיים תוך ימים. אין מקום להיכנס לפאניקה, וצריך להמשיך במדיניות "עסקים כרגיל", ולאסוף סחורה. גיל הוד: המימוש יהיה קצר אך "כבד"
עפרה ברון |

וול סטריט לא ראתה ירידות חדות כמו אתמול מאז אסון התאומים, ובסין בבורסת שנחאי השלימה צניחה של כ-5% תוך יומיים. המדדים העיקריים בבורסה בתל אביב פתחו בהמשך מגמת הירידות. בכלי התקשורת השונים מדברים על אפקט הדומינו ועל התפוצצות אפשרית של בועה לאחר תקופה ארוכה מאוד של עליות בבורסות העולם ובארץ. השאלה שמעניינת כעת יותר מכל היא, האם מדובר בתיקון או בשינוי מגמה?

לטלטלה בשווקים שתי סיבות עיקריות: ראשית, השינויים הרגולטוריים שממשלת סין תטיל על הבורסה הסינית שהכניסה את המשקיעים לבהלת מימושים לאחר תקופה ארוכה מאוד של גאות. שנית, אלן גרינספאן, נגיד הבנק המרכזי האמריקאי לשעבר שהתבטא לפני יומיים לגבי האטה צפויה בצמיחה בכלכלה האמריקאית לקראת סוף שנת 2007.

בנוגע לסין, תמיר פורת, סמנכ"ל ההשקעות הראשי של בית ההשקעות כלל פיננסים, אומר כי "ההגבלות שהממשלה הסינית רוצה להחיל על הבורסה יהיו חיוביות בטווח הארוך. הם ישכללו וישדרגו את הבורסה הסינית יחסית לבורסות בשאר השווקים המתעוררים ואפילו ביחס לבורסות מערביות. זהו מהלך חיובי שנראה את פירותיו עם הזמן. עד היום בבורסה בבורסת שנחאי קרנות גידור וקרנות סיניות עשו בבורסה כבשלהן, ולכן מלכתחילה, תמיד המלצנו למי שבוחר להשקיע בסין להשקיע בבורסת הונג קונג, ולא בשנחאי. בכל מקרה, המצב כעת בסין הוא נקודתי ביותר".

בנוגע לארה"ב המצב מורכב יותר. אם ההתבטאויות של גרינספאן יוכחו כנכונות, והמשק האמריקאי ייכנס להאטה שתבוא לידי ביטוי בנתונים השנתיים, הדבר ימשיך להשפיע ולהאט את קצב הצמיחה בישראל, וזאת למרות שכל הנתונים בהמקרו כלכליים במשק הישראלי מצויינים. בכלל פיננסים צופים שללא פגיעה ממשית מהותית בכלכלה האמריקאית, בישראל נראה ב-2007 צמיחה גבוהה ביותר של 5.5%.

"החוזים העתידיים במסחר בארה"ב כבר עכשיו רושמים עליות של כ-1% והשוק הסיני מתקן ב-3% עליה. בהחלט יתכן שבהמשך נראה המשך של התיקון שידענו שיגיע, רק לא ידענו מתי, אך הוא צפוי להמשך רק יומיים שלושה". כך אמר הבוקר מנכ"ל בית ההשקעות רמקו, רמי רחימי ל-Bizportal.

רני ליפשיץ, מנכ"ל בית ההשקעות תמיר פישמן גם הוא משדר ביטחון למשקיעים. לדבריו, "פאניקה תמיד לא מועילה לשוק, ואין סיבה להיכנס ללחץ ולשנות אסטרטגית השקעה בשלב זה. הדבר האחרון שצריך לעשות זה למכור בלחץ מאחר וכל המימושים שאנו רואים היום הם טבעיים וקלאסיים למצב של שוק עולה".

ליפשיץ מתייחס למגמה השלילית בסין כדבר חולף, ואומר ל-Bizportal כי "התגובה שאנו רואים בבורסת סין היא תגובה אופיינית מאוד לשוק מתעורר. בהלת המשקיעים משינויי הרגולציה בסין היא אולי מוצדקת נקודתית, אבל סין היא כלכלה חזקה, ותמשיך לצמוח בצורה אגרסיבית בשנים הקרובות".

לדבריו של ליפשיץ, משקיעים צריכים לקבל מדי פעם תזכורת כזו, במיוחד בתקופה של עליות כשהמשקיעים לא מתמחרים סיכונים, והם מתרגלים לסביבת העליות.

המלצתו למשקיעים היא לא לשנות את רמת הסיכון בה בחרו, אך להיות סלקטיביים בבחירת המניות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא צרפת מקרון
צילום: איי.פי

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?

מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים

משה כסיף |

שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.

הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי,  בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.

מדינה על הנייר, כיבוש במציאות

הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.

הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.

ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.