הדולר סגר בעליה של 0.12% לשער של 4.204 שקל

האירו התחזק ב-0.485% לשער של 5.555 שקל. ההערכות הן כי בטווח הקרוב מאוד יתחזק במעט הדולר ואח"כ יתייצבו המחירים, אך בטווח הארוך ישוב השקל להתחזק כפי שאופיין בהורדות הריבית האחרונות ויושפע משינויי הדולר במסחר בעולם
עפרה ברון |

יום המסחר במט"ח הסתיים עם החלשותו של השקל כנגד העיקריים. הדולר עלה ב-0.119% לשער של 4.204 שקל והאירו התחזק ב-0.485% לשער של 5.555 שקל. הזוג אירו/דולר נסחר בעליה של 0.24% ושערו 1.3218 לדולר.

מחדר המסחר של פינוטק, נמסר כי השקל נחלש היום במסחר אל מול הדולר וחוזר להיסחר אל מעבר לרמה של 4.200 לשקל. אתמול החליט נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, להפחית את הריבית במשק ב-0.25% לרמה של 4%. החלטתו להוזיל את הריבית עיקרה ברצון לעמוד ביעד האינפלציה שבין 1%-3%.

הפחתת הריבית יוצרת מצב בו לראשונה פער הריבית השלילי בין ישראל לארה"ב עומד על 1.25%. לדעת אנליסטים בטווח הקרוב מאוד יתחזק במעט הדולר ואח"כ יתייצבו המחירים, אך בטווח הארוך ישוב השקל להתחזק כפי שאופיין בהורדות הריבית האחרונות ויושפע משינויי הדולר במסחר בעולם.

אתמול נחלש הדולר במסחר אל מול האירו ונסחר סביב הרמה של 1.3180 לדולר. הדולר נחלש לאחר דברי נגיד ה-FED לשעבר אלן גריספן. לדבריו, הגירעון התקציבי בארה"ב מהווה מקור לדאגה ומזהיר מפני הידרדרות למיתון. גם המצב הגיאופוליטי נותן תמיכה לאירו על פני הדולר.

היום נסחר הזוג סביב הרמה של 1.3200 לדולר, בהמתנה של המשקיעים לפרסום מדד המחירים הראשוני לצרכן בגרמניה לחודש פברואר, בגוש האירו יפורסם היצע הכסף לחודש ינואר ובארה"ב יפורסם נתון הביקוש למוצרים ברי-קיימא לינואר הצפויים להראות ירידה ביחס לנתון הקודם.

הזהב לא הצליח לפרוץ את רמת ההתנגדות 700 דולר לאונקיה, ונסחר היום סביב הרמה של 685.20 דולר לאונקיה. המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר הדולר והיחלשותו תביא עוד משקיעים לעבר הזהב.

הנפט ממשיך להיות מושפע מהמתיחות הפוליטית אל מול איראן בנושא הגרעין, איראן כידוע היא ספקית הנפט הרביעית בגודלה בעולם. היום נסחר הנפט סביב הרמה של 61.50 דולר לחבית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

רחובות מקבלת גב כחלק מתוכנית הבראה, תל אביב הולכת על נכסים חדשים

ברחובות, שנמצאת בתוכנית הבראה, מתקבל אישור שמייצר תוספת הכנסות דרך העלאה של עד 8% באזורי מגורים מסוימים, כולל העדכון האוטומטי. התוספת למשק בית ממוצע מוערכת ב-200-400 שקל בשנה. כאן ניכרת הבחירה של המדינה לתת יותר מרחב לרשות שמוגדרת ככזו שצריכה לייצב את המאזן, גם אם זה אומר התייקרות לתושבים.

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

בתל אביב הכיוון שונה. בקשה להפחתה של 20-30% בארנונה למוסדות השכלה גבוהה, כולל האוניברסיטה, נדחית. במקביל מאושרת העלאה של כ-100% לנכסים חדשים במתחמים כמו הדולפינריום וכיכר אתרים, שתיכנס לתוקף רק אחרי בנייה. זה מהלך שמכוון להכנסות עתידיות של עשרות מיליונים, בלי לפתוח בשלב הזה חזית מול החיובים השוטפים על תושבים קיימים. העירייה מסמנת שהיא רוצה ללכוד ערך של נדל”ן חדש כשהוא מתממש, ולא להרחיב עכשיו העלאה רוחבית בתוך העיר.


לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


ההשפעה על יוקר המחיה עוברת דרך הקופה של העסק

הארנונה היא מס עירוני, אבל היא מתנהגת כמו עלות תפעולית לכל דבר. כשחיוב לעסק עולה, הוא מתחיל בבעל הנכס או בשוכר, וממשיך לתמחור שירותים ומוצרים. מתוך הסכום הכולל של הבקשות, 45-50 מיליון שקל צפויים להגיע מהמגזר העסקי. בתוך הסכום הזה, חלק משמעותי נופל על עסקים קטנים, שמרכיבים סביב 50% מהמגזר, ולכן אצלם מורגשת חלק גדול מההתייקרות בתוך החיוב העסקי הכולל. בתקופה של האטה כלכלית ולחץ על רווחיות, זו הוצאה שקשה לספוג בלי לחפש איפה להחזיר כסף. כפי שפורט בביזפורטל - מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026