ניתוח טכני: על סוגי פערי המחירים
ישנם ארבעה סוגי פערי מחירים. לכל אחד חשיבות שונה. כל אחד נפער בשלב אחר של המגמה ולכל אחד השלכות עתידיות שונות.
פער רגיל
The common or area gap שמו של הפער בא מנטייתו להופיע בתקופות בהן מדשדש השוק בטווחי מסחר מוגדרים. כלומר, בין שני קווים התוחמים את תנודת המחירים. המאפיין תבניות מסוג זה, עליהן ארחיב בכתבות הבאות, הוא נטייתם של מחזורי המסחר להצטמצם למינימום. עיקר הפעילות בתבניות אלו, מתבצע בסמוך לערכים קיצוניים של התבנית, כאשר בתווך מחזורי המסחר דלילים ביותר.
לכן, קל לפערי המחירים להתהוות באזורים המרכזיים של התבנית. כלומר, פערי מחירים אלו הם תולדה של חוסר סחירות ועניין ונטייתם להסגר תוך מספר קטן של ימים. יכולת הניבוי שמעניק פער כזה אפסית ואין להסתמך עליו כלל. ערכם נובע מכך שהם מאותתים שהמחירים נמצאים בתהליך התגבשות. נטייתם של אלה, להתפתח יותר בתבניות המשכיות מאשר בתבניות היפוך. לכן התפתחותם של פערי מסחר רבים המתרכזים באזור צפוף על הגרף, יכולה לסמן על סוג מסוים של תבנית הנמצאת בשלבי התפתחות.
פערי הפריצה וערכו הניבויי
פער פריצה הוא סוג של פער מחירים, שכקודמו, הפער הרגיל, נוטה להופיע בהקשר של אזורי התגבשות או דשדוש, ונוטה להתפתח עם סיום התבנית כאשר המחירים פורצים ממנה החוצה בכיוון מעלה או מטה. כמו כן, רב פריצות קווי המגמה נוטים להיעשות על ידי פער פריצה. דוגמה לפער פריצה מובא בתרשים המצורף.
ההסבר הפסיכולוגי
בדיקה הלך הרוח בשוק תוך כדי תהליך דשדוש, יכולה להסביר מדוע בעצם מסתיימות כאלה או אחרות בעזרת פערי הפריצה. תבנית מסוג משולש עולה, לדוגמה, היא תבנית המביאה לידי ביטוי קניות אגרסיביות הפוגשות מוכרים גדולים המנסים למכור את סחורתם בשער קבוע. תרשים. נניח כי המוכרים מביאים סחורתם לשוק במחיר קבוע של 100 נקודות המקבל ביטוי על ידי הקו העליון המכונה קו התנגדות או קו ההיצע. הקו התחתון הקרוי קו התמיכה או קו הביקוש הוא קו עולה המבטא את נכונותם של הקונים לרכוש סחורה בשערים הולכים ועולים, מסיבות אלו או אחרות.
ישנם מחזיקים אחרים במניה שרואים מוכר גדול ברמת 100. אותם מוכרים, הגם שהתכוונו למכור סחורתם ברמה זו, יכולים אכן להוציא תוכניתם המקורית לפועל או לצאת מנקודת הנחה שאם רמת 100 נפרצת למעלה משום קיומם של קונים אגרסיביים, הרי שלמחירים יש סיכוי טוב לעלות מעלה. בנקודה זו, הם יכולים לשנות את תוכניתם המקורית ולהעלות את מחירי המכירה שלהם. כתוצאה מכך מתקיימת תופעת וואקום הנוצרת משום חוסר במוכרים ברמות מחירים מסוימות ממש מעל התבנית.
לכן כאשר כל הסחורה שאמורה הייתה להימכר ברמת 100, אכן נמכרה, הקונה והמוכר הבאים, נפגשים, נניח, ברמת 102. זהו למעשה פער הפריצה.
הגם שפערי הפריצה מופיעים בסיומן של תבניות צ' ארטיסטיות למיניהן, ישנם מקרים בהם פערים אלה קיימים אך לא ניתן לראותם. הסיבה לכך היא שלעיתים הם מתהווים במהלך המסחר התוך יומי ולאו דווקא בסיומו של יום מסחר אחד ותחילתו של יום מסחר שני.
הערך הניבוי
ערכם הניבוי של פערי הפריצה נעוץ בראש ובראשונה בדגש המושם על פריצה מתבנית, כאשר עצם היווצרותו של הפער הופך את הפריצה למוחשית וברורה יותר. בטוחני שכל טכנאי יברך על כל פיסת אינפורמציה שתוכל לאשש את מסקנותיו בעוצמת יתר. פערי פריצה מסמנים בדרך כלל על פריצה אמיתית מתבנית. ישנם כמובן מצבים, בהם מתקיימות פריצות מתבניות על הגרף, אשר לאחר ימי מסחר בודדים, בדרך כלל יומיים או שלושה לכל היותר, הן מוכחות כפריצות שווא.
ההסתברות אומרת, כי פריצה מתבנית ללא פער מחירים היא אמינה פחות וקיים הסיכוי שפריצה זו תהיה בבחינת איתות שווא. לעומת זאת פריצה מתבנית על ידי פער מחירים, מעלה את הסיכוי לכך שפריצה זו היא אמיתית ומובהקת ואפשרי בהחלט להסתמך עליה ולהוסיפה לנתונים שבידינו. שנית אפשר להניח שככל שהפער גדול יותר לחץ המכירות או הקניות, תלוי כמובן בכיוונו של הפער, גדול יותר. לכן ניתן להסיק כי תנועת המחירים שאמורה להתרחש לאחר היווצרותו של פער המחירים, תהיה גדולה יותר, חדה יותר או אף שניהם יחד.
אלה הן כמובן מסקנות הגיוניות שנגזרו מהתרחשותם של אירועים רבים כאלה. יש כמובן לזכור שבהסתברויות עסקינן ועלולים להיווצר מצבים בהם יתקיימו תופעות יוצאות מן הכלל ומן הסתם גם מאכזבות. בכל מקרה, כאשר אנו נתקלים בשתי מניות שביצעו פריצה מתבנית זהה, כאשר כלל ההחלטה שלנו מתבסס על טיב פער המחירים שהתהווה, הרי שעלינו לבחור במניה שבה פער המחירים גדול יותר. מלבד ההנחה כי עוצמת הקיטור העומדת מאחורי פערי פריצה היא כזו או אחרת, הרי שפערים אלו אינם טומנים בחובם ערך ניבויי נוסף המתייחס למדידת יעדי מחירים של התנועה הבאה בשוק.
ייסגר או לא?
כאן יכולה להישאל השאלה: האם יש לצפות לסגירתו של הפער מספר ימים לאחר התהוותו? או האם עלינו להמתין לסגירתו של הפער לפני ביצוע פעולה כלשהי? מתוך מחשבה שתנועה משמעותית בשוק לא תחל לפני סגירת הפער. כדי למצוא תשובה לשאלה מסוג זה, יש לבחון בדקדקנות את מחזורי המסחר לפני ואחרי פער המחירים. אם מחזורי המסחר טרם התהוות הפער היו גדולים, ולאחר הפריצה, הם התמתנו בצורה ניכרת, יש סיכוי סביר, שהתנועה הבאה בשוק תשא את המחירים מטה לגבול העליון של התבנית שכעת משמש כקו תמיכה, ובכך נראה את פער המחירים נסגר חלקית.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מדד המחירים בספטמבר - מה הצפי והאם הריבית תרד?
הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב
מחר יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר ואחרי עלייה של 0.7% באוגוסט הוא צפוי להיות...שלילי.
הכלכלנים מעריכים כי המדד יירד ב-0.1% עד 0.3% בעיקר בשל ירידות עונתיות בסעיפי צריכה, תחבורה וטיסות. מדד כזה מבטא מדד של 2.8%-3% ב-12 החודשים האחרונים, אבל מה שחשוב יותר הם ה-12 חודשים הבאים וכאן הכלכלנים מצפים ל-2.1%-2.2%. עם צפי כזה, אין לכאורה מקום לריבית של 4.5%. הריבית על פני זמן עולה על המדד בסדר גודל של 1% פחות או יותר.
ומכאן שיש ציפייה גדולה להפחתת ריבית. הציפייה הזו היתה גם בעבר, אבל בנק ישראל כל פעם מחדש מצא "תירוץ" להשארת הריבית. בפעם האחרונה הוא הדגיש כי התגובה של העולם למלחמה בעזה והחשש שזה יתבטא בעסקים ובכלכלה הם נקודת סיכון למשק. מה שנכון - נכון, אבל אחרי סיום המלחמה והחזרת החטופים החיים וחלק מהחטופים החללים, נראה שבפגישה הבאה, הנגיד כבר לא יוכל להשאיר את הריבית על 4.5%.
ההחלטה הבאה תהיה ב-24 בנובמבר, יש עוד זמן, וגם יש עוד מדד (מדד אוקטובר) כשהמדדים האלו חשובים מאחר שהסיבה העיקרית לריבית גבוהה היא המלחמה באינפלציה. ככל שהריבית גבוה יותר כך הביקושים אמורים להיות נמוכים יותר וכך האינפלציה שמונעת על ידי ביקושים אמורה להתרסן.
אלא שתהיה שאלה גדולה על הביקושים בסיום המלחמה. הציבור עשוי על רקע השיפור בסנטימנט להגביר ביקושים מה שעלול להעלות את האינפלציה. בבנק ישראל לא ירצו להוריד ריבית בזמן שיש עלייה בביקושים - זה להוסיף שמן למדורה, אלא שהפעם באמת לא נראה שלבנק יש ברירה כי אפילו שוקי האג"ח מלמדים על הורדת ריבית. מחירי האג"ח מבטאים ירידה לאזור 3.5% תוך שנה. כלומר, ירידה של 1% שלם בשנה.
- הישג לפאוול או תעודת עניות לפד?
- הריבית לא תשתנה היום, אבל מה כן עשוי להשתנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה שעוד יכול לקלקל את המגמה של שליטה באינפלציה אלו מחירי הדירות. אלו יורדים כבר חודשים ארוכים כשמתחילת השנה, על פי בדיקת ביזפורטל הירידות מגיעות באזורים השונים ל-5% עד 10%. אבל, ההערכה שחלק מאלו שישבו על הגדר עשו זאת בשל המלחמה ועכשיו הם יחזרו לשוק. חזרה של קונים לשוק, היא "פרץ של ביקושים", וזה יוצר עליות מחירים. מספיק שיהיה עודף ביקוש נקודתי כדי להעלות את המחירים וזה אחרי שהיינו במסלול של ירידות. יש עוד חשש גדול בשל אוזלת ידם של שר האוצר ושר השיכון והבינוי - ראו כאן: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?.