מט"ח: הדולר חתם ללא שינוי; היציג נותר על 4.202 שקל
היום, חתם הדולר את המסחר ללא שינוי ושערו היציג נותר על 4.2002 לשקל. האירו סגר את המסחר בעליה של 0.39% לשער של 5.565 לשקל. בנוסף, הזוג אירו/דולר נסחר בעליה של כ-0.05% ונסחר סביב רמה של 1.3243 לדולר.
מחדר העסקאות של גאון טרייד נמסר, כי בקרב המשקיעים ניכרת מגמה של המתנה להחלטת הריבית היום בערב בארה"ב ולהודעה שתתלווה להכרזה, הצפי הוא להשארת הריבית ברמתה הנוכחית 5.25%.
בועידת ישראל לעסקים שהתקיימה אתמול, נשאל אלן גריספן נגיד ה-FED לשעבר מה כיוונו של הדולר אל מול שאר המטבעות. לדבריו, כל עוד לא יחול שיפור במאזן התשלומים בארה"ב ימשיך הדולר להיחלש בעולם, מה שעשוי לתת תמיכה נוספת לשקל בטווח הקרוב.
עוד בועידת העסקים, נגיד הבנק המרכזי, סטנלי פישר אמר, כי בכוונתו להמשיך ולהפחית את הריבית במשק, אם כי בצורה הדרגתית. עוד ציין פישר, כי המשק הישראלי הפגין את חוסנו בתקופת מלחמת לבנון השנייה, מה שבא לידי ביטוי בקצב הצמיחה הגבוה.
פרוטוקול בנק ישראל שפורסם חושף כי הנגיד שקל להפחית בחודש שעבר את הריבית במשק ב-0.5%, אך כיוון שזו הייתה פעם ראשונה בה יש פער ריביות שלילי בין ישראל לארה"ב לא רצה ליצור זעזוע בשווקים הפיננסיים ורצה לבחון את ההתפתחויות בשווקים במצב של פער ריביות שלילי. כמו כן נכתב כי במצב הנוכחי בו לא עומדים ביעד האינפלציה שנקבע יש צורך בהורדת ריבית נוספת אך באופן מתון.
הזוג אירו-דולר, נסחר אתמול במחזורים דלילים כאשר האירו מתחזק במעט אל מול הדולר בעקבות ההצהרה שפרסם הבנק המרכזי בגוש האירו, בה נאמר כי הכלכלה האירופאית התחזקה בחצי שנה אחרונה ומדיניות מוניטארית מצמצמת עשויה להועיל לכלכלה. מה שנתן תמיכה לאירו שהתחזק ב-130 נק' לרמה של 1.3260 לדולר.
היום נסחר הזוג ללא שינוי משמעותי סביב הרמה של 1.3244 לדולר. כאמור, היום יפורסם שיעור הריבית בארה"ב, הצפויה להישאר ברמתה הנוכחית וכן תהיה המתנה לפרסום המדיניות המוניטארית העתידית של ה-FED. בנוסף יפורסם בארה"ב נתוני מאזן המסחר, כאשר הצפי הוא לשיפור, גרעון של 63 מיליארד דולר .
הזהב ממשיך לדשדש סביב הרמה של 635 דולר לאונקיה ומושפע מתנודת הדולר אל מול שאר המטבעות. המשקיעים בזהב ממתינים אף הם להחלטת הריבית בארה"ב ולפרסום נתוני מאזן המסחר העשויים להשפיע על הדולר בטווח המיידי ומזה להשליך על מחיר הזהב.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
