דרישת מעביד מעובדו לעבור בדיקת פוליגרף
עובדות ------ שלמה ויטראול (להלן - העובד) הועסק בחברת אבא מרגלית יצור ושיווק דברי מאפה בע"מ (להלן - המעבידה) מדצמבר 1990 ועד יוני 1994, תחילה כמחלק ובתשעת חודשי עבודתו האחרונים כמוכר בחנות.
לאחר שהחל לעבוד כמוכר נדרש העובד לחתום על הסכמה לביצוע בדיקת פוליגרף אך הלה סירב באופן עקרוני להיבדק ועמד על סירוב זה משך כל תקופת עבודתו בחנות.
לטענת העובד משהתנגד לביצוע בדיקת הפוליגרף נתבקש ע"י מנהל המעבידה (להלן - המנהל) להתפטר.
לטענת המנהל משרת מוכר, שלא כמו מחלק, מבוססת על אמון ולכן נדרשו העובדים לתת הסכמתם להיבדק בפוליגרף במידה וידרשו לכך. בית הדין האזורי לעבודה קיבל את גירסת המעבידה ודחה את תביעת העובד.
בערעור טען העובד כי הסיבה האמיתית לפיטוריו היתה ירידה בהכנסות החברה ורצון החברה לפטרו ללא פיצויי פיטורים. לטענת המעבידה העובד סירב להצעותיה לעבוד כמחלק או עובד יצור או לחילופין לעבור בדיקת פוליגרף ולעבוד כמוכר. מכאן הערעור.
בית הדין הארצי לעבודה פסק ------------------------- בית הדין הארצי בחן האם סיבת פיטוריו של העובד הינה המצב הכלכלי הקשה אליו נקלעה החברה ורצונה לפטרו ללא פיצויים ולא סירובו של העובד להיבדק בפוליגרף הוא שהביא לסיום יחסי העבודה.
בית הדין התייחס לפסיקת בית הדין האזורי לפיה העובד לא הרים את הנטל שהיה עליו להוכיח כי פוטר ומשמדובר בקביעת מהימנות אין מקום להתערבות של בית הדין כערכאת ערעור. בית הדין ציין כי התערבות בממצאי מהימנות ובקביעות עובדתיות שבבסיסן התרשמות מעדים היא חריגה, ושמורה לנסיבות קיצוניות ויוצאות דופן.
בית הדין דחה את הערעור לאור הכרעת בית הדין האזורי וכן קבע כי לא הוכחה טענתו של העובד כי הסיבה המרכזית לפיטוריו היתה סירובו של העובד לבצע בדיקת פוליגרף וכי כוונת המעבידה היתה להביא להפסקת עבודתו בלא תשלום פיצויי פיטורין.
בדיקת הפוליגרף בית הדין התייחס בהכרעתו לשאלת הלגיטימיות של דרישת מעביד מעובדו לבצע בדיקת הפוליגרף על אף שאין הדבר היה נחוץ להכרעתו בערעור.
כבוד הנשיא אדלר בדעת רוב ציין כי שאלה זו תוכרע על פי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה ואין לשלול או להתיר – באופן גורף – דרישה של מעסיק מעובדו להיבדק בדיקת פוליגרף.
לעומת זאת, סגנית הנשיא, כבוד השופטת אלישבע ברק, ציינה כי קיים ספק באם דרישת המעביד מהעובד לבצע בדיקת פוליגרף היתה לגיטימית הן כתנאי לקבלת עבודה והן בדיעבד לבחינת חשדות וספקות. מדובר בספק באשר למהימנות הבדיקה ומאידך בפגיעה בפרטיות.
