טכנית: דולר שקל – עדיין במגמת ירידה
החלשותו הבלתי נפסקת של הדולר גורמת לחלקנו לנסות ולאתר את נקודת השפל האחרונה. את אותה נקודה ממנה נוכל לנשום לרווחה ולומר "זהו זה". אלא שהדבר היחידי שאפשר לדעת אודות מגמות ירידה הוא שבלתי אפשר לדעת היכן הן תסתיימנה. וכל הנסיונות של השבועות האחרונים, לאתר את הנקודה האחרונה, משולות למילוי מספרים בלוטו. ותו לא. בדרכו מטה חצה הדולר את רמת 4.27 שקל, רמה ששימשה בשנים האחרונות כרמת תמיכה בלתי ניתנת לשבירה. החציה מטה רק הדגישה את החולשה.
שלושת המגמות
1. מבט על הגרף ילמד שהמגמה הראשית מוגדרת כמגמת ירידה ברורה. נקודת המפנה המשמעותית שנרשמה לפני למעלה משנה במחיר של 4.74 יצרה גל ירידות ובמרכזו נקודות שיא ושפל המסודרות במבנה יורד. מגמת ירידה זו מתווה את הכיוון ארוך הטווח.
2. המגמה המשנית החולשת על פרק הזמן שנע בין חודשיים לשנה וראשיתה במחיר של 4.44 שקלים לדולר, מלמדת גם היא על מגמת ירידה. גם בטווח זמן זה אפשר לראות את הסידור הברור והמובהק של נקודות השיא והשפל.
3. ומכאן למגמה המינורית. זו אחראית של פרק הזמן שנע בין שבוע לחודשיים ונקודת המוצא שלה במחיר של 4.3472 שקלים לדולר. גם היא, כשתי אחיותיה הגדולות, מנפקת מגמת ירידה חד משמעית.
4. למגמה המשנית והמינורית מצטרפים מדדי המומנטום המלמדים על תנופה שלילית, והממוצעים הנעים המשופעים כלפי מטה ולמעשה מאשרים את כיוונו של הדולר הן בטווח הבינוני והן בקצר.
לאן כל זה מוביל
1. אז לאן זה מוביל אותנו בדיוק ? ארבעת המרכיבים שנסקרו כאן בקצרה, מעלים את הסבירות ולפיה כיוונו של הדולר ימשיך להיות מטה וכי רמת השפל שנקבעה במהלך השבוע שחלף, אינה האחרונה בסדרה.
2. יש לקחת בחשבון את האפשרות לתיקון טכני. הללו יוצאים לדרכם ללא כל התראה מוקדמת אך על רקע הנתונים הקיימים, גבוהה הסבירות שכל ניסיון התאוששות יסתיים בקול ענות חלושה, כקודמיו אגב, ובסיומו ישוב הדולר להיחלש.
רמות תמיכה והתנגדות
1. במסגרת מגמת ירידה כפי שחווה הדולר, רמות תמיכה הן בבחינת משענת קנה רצוץ. הראשונה שבהן קיימת בטווח המחירים שבין 4.12 – 4.16 שקלים לדולר וסביר להניח שהגעה מיידית לשם תניב תיקון מעלה.
2. מבחינת רמות התנגדות הרי שהטווח של 4.25-4.27 שבעבר שימש כאזור תמיכה, משמש כעת כאזור התנגדות ומגביל את פוטנציאל העליות של הדולר.
סיכום - מיותר לנסות ולהעריך היכן תיבלם מגמת הירידה של הדולר. נכון לכתיבת שורות אלו היא מוגדרת כמגמת ירידה ברורה, הסימנים לסיומה המוחלט אינם נראים באופק והסביר להניח שכל נסיון התאוששות יתברר עד מהרה כתיקון טכני בלבד.
* הערת אזהרה – המסחר במט"ח מסוכן על רקע התנודתיות הגבוהה והמינופים הגבוהים הנהוגים בשווקים אלו. הפעילות חייבת להיות מוגדרת ומדויקת בנקודות ספציפיות וכל פעולה חייבת להיות מגובה על ידי הוראה צמודה לקטיעת הפסד שלא תעלה של עשיריות בודדות של אחוזים ממחיר הקנייה.
* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
