ביוקנסל משלימה שלב נוסף בטיפול בסרטן גרורתי בכבד
חברת ביוקנסל העוסקת בפיתוח תרופות למחלות סרטניות. הודיעה הבוקר כי היא משלימה שלב נוסף בטיפול ניסיוני בסרטן גרורתי בכבד באמצעות תרופת ה-BC819. הטיפול בוצע במרכז הרפואי וולפסון באמצעות התרופה BC819, בחולה הנמצא בשלב מתקדם של סרטן גרורתי בכבד.
התרופה ניתנה בהזרקה ישירה לעורק הכבד, ופעלה ללא תופעות לוואי משמעותיות בכל ששת המינונים שנבחנו.
זוהי הפעם הראשונה שהתרופה ניתנת באופן ישיר לזרם הדם של החולה, דבר המהווה פריצת דרך מחקרית חשובה בתחום הטיפול הממוקד בסרטן (Targeted Therapy).
סרטן גרורתי בכבד היא מחלה קטלנית, כאשר כ-70% ממקרי המוות של חולים בסרטן המעי נובעים מהתפשטות גרורות לכבד. פוטנציאל השוק נאמד במיליארדי דולר, אך עד כה טרם נמצאה תרופה יעילה לטיפול במחלה.
התרופה BC-819 מהווה גישה ייחודית לטיפול במחלות סרטניות ומבוססת על הגן H-19, שמופיע בלמעלה משלושים סוגים של מחלות סרטניות, ובהן סרטן הכבד, סרטן שלפוחית השתן, סרטן הלבלב, סרטן השחלות ועוד. התרופה פועלת בתאים סרטניים בהם מתבטא הגן H-19, ופועלת להשמדתם באמצעות שימוש במנגנון הפעלה של H-19 שמפעיל את רעלן הדיפטריה. אחד המאפיינים הבולטים של התרופה הוא הרכבה הגורם לכך שלא תגרום לתופעות לוואי בשום שלב של טיפול, ובכל מינון שניתן, לרבות מינונים גבוהים.
"השלמת שלב זה של הטיפול בחולה סרטן הכבד נותנת אינדיקציה חשובה לפוטנציאל הרפואי של התרופה ומהווה פריצת דרך. אנחנו מאמינים כי הישג זה יסייע במידה רבה בפעילות לקראת תחילת ניסויים קליניים (Phase I) בטיפול בסרטן גרורתי בכבד, אותם מתעתדת החברה להתחיל כבר במהלך שנת 2007" אמר אבי ברק, מנכ"ל ביוקנסל.
תרופת ה-BC-819 מבוססת על ממצאי המחקרים של פרופסור אברהם הוכברג מהאוניברסיטה העברית בירושלים, אשר הינו ממיסדי החברה ומשמש כיום כמדען הראשי שלה וכיו"ר דירקטוריון החברה. בימים אלו משלימה החברה ביצוע שלב I/IIa בניסוי קליני בטיפול בסרטן של שלפוחית השתן ומתכננת את השלב הבא (Phase II) בניסוי זה.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
