"תעמיס לי ביסלי - דק"
לראשונה לאחר 36 שנים, משקיעה אסם 4 מיליון שקל בפיתוח והשקה של סדרת מוצרים חדשה במותג "ביסלי", תחת השם "ביסלי דק". מדובר בחטיף חדש בעל מרקם פריך, אוורירי ודק, שפותח במיוחד עבור ילדים, המגיע בטעמי גריל ובצל.
"ביסלי דק" מועשר בסיבים תזונתיים ומיוצר בטכנולוגיה של אקסטרוזיה. לדברי החברה, אריזת 50 גרם של "ביסלי דק" תורמת 10% מהקצובה התזונתית המומלצת של סיבים תזונתיים, וכ-30% מהקצובה התזונתית המומלצת של אומגה 3. בנוסף, החטיף אינו מכיל חומר משמר, צבעי מאכל או כולסטרול.
חטיף ביסלי, מהמותגים הפופולאריים והוותיקים בישראל, הינו החטיף הנמכר ביותר בישראל אחרי במבה. החטיף, שפותח על ידי צוות בראשות מהנדס מזון צעיר בשם דן פרופר, לימים מנכ"ל ויו"ר החברה, יוצר לראשונה בשנת 1970. מאז יצאו לשוק טעמים וצורות חדשים, חלקם קבועים וחלקם במהדורות מיוחדות, אך המרקם, חומרי הגלם ושיטות הייצור לא שונו מעולם.
לדברי נילי צור, מנכ"ל חטיבת החטיפים ודגני הבוקר באסם, "ביסלי הינו אחד ממותגי הדגל של אסם, השקת "ביסלי דק" הינה חלק מתנופת חדשנות המאפיינת את תחום החטיפים בשנה וחצי האחרונה. בתקופה זו השיקה אסם חטיף חדש לילדים בשם "כדורונים" הזוכה להצלחה רבה, פיתחה את צ'יפסי free עם 30% פחות שומן מכל צ'יפס אחר והשיקה טעמים חדשים בסדרת "אפרופו" הוותיקה והמצליחה".
בזכות החדשנות והחברת מגוון הטעמים למותג ביסלי, שומרת אסם על מובילות בשוק החטיפים, שהיקפו בנילסן עומד על כ-420 מיליון שקל, עם נתח שוק של 56%.
צור מוסיפה, כי "בעוד שחטיף ביסלי מיועד בעיקר לבני נוער ומבוגרים, הפיתוח החדש של ביסלי דק נועד לתת מענה לקהל הצעיר, ומותאם במיוחד לטעמם של ילדים בגילאי 8-12.
אריזות החטיף החדש מעוצבות בהשראת אלמנטים מז'אנר סרט המדע הבדיוני בצבעי מסך מחשב מטאליים של ירוק-שחור. על גבי האריזות מופיעות הדמויות המאוירות המוכרות של ביסלי כשהן לבושות במעילים שחורים.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
