חברת M3 רכשה את ברונטס טכנולוגיות ב 95 מיליון דולר
קונצרן הענק M3, הודיע בסוף השבוע על רכישתה של חברת "ברונטס טכנולוגיות", המפתחת ציוד הדמיה תלת מימדי לרפואת שיניים דיגיטלית, תמורת 95 מיליון דולר במזומן.
הרכישה החדשה מוסיפה לחטיבה הדנטלית של M3 יכולות טכנולוגיות, המאפשרות לקיחת מטבע תלת מימדי דיגיטלי, לעיצוב ותכנון תותבות, גשרים, כתרים ופתרונות נוספים בתחום האורתודנטיה. אמצעי ההדמייה הדיגיטלים הללו עתידים להחליף את האמצעים הקיימים היום לצילום פנים הפה.
רפואת שיניים דיגיטלית הינה הזדמנות עסקית מצוינת עבור M3, בעת שרפואת השיניים עוברת לשימוש בתהליכים דיגיטלים ואנשי מקצוע ממשיכים לחפש פתרונות משופרים ואיכותיים גם עבור המטופל. הפתרונות של "ברונטס טכנולוגיות" יאפשרו לרופאי השיניים לקחת מטבעים דיגיטלים באופן יעיל, מהיר, מדויק וללא כל התערבות של מכשירים.
לרכישת חברת ברונטס חשיבות אסטרטגית עבור 3M, הרואה את עצמה כשחקן המוביל בתחום רפואת השיניים הדיגיטלית. הטכנולוגיות והמוצרים ירחיבו את מגוון פתרונות המטבע וימנפו את חטיבת 3M Unitek, המספקת פתרונות בתחום האורתודנטיה הדיגיטלית.
עבור החטיבה הדנטלית 3M ESPE זוהי הרכישה הגדולה השלישית השנה. זהו שלב חשוב ביישום התוכנית האסטרטגית של M3, אשר קוראת לחיזוק העסק העיקרי תוך התרחבות לתחומים חדשים אשר גדלים במהירות.
חברת "ברוטנס טכנולוגיות" נרכשה על כל עובדיה. החברה תמשיך לעבוד מבוסטון ותנוהל כחברת בת תחת ניהולו של של אריק פליי, כמנכ"ל. לדברי אריק פליי: "אנו מאמינים כי הדמיה תלת מימדית תהפוך לסטנדרט בטיפול השיניים ואנו בטוחים כי חברת M3 תעזור לנו להפוך את החזון שלנו למציאות".
3M ESPE ו3M Unitek - הינן חלק מן החטיבה הרפואית של החברה הטכנולוגית הבינלאומית, M3. החברה מספקת ציוד חדשני ברמה בינלאומית, ושירותים המסייעים למקצוענים בענף הרפואה לשיפור הטיפול בחולים בתחומי הרפואה, רפואת השיניים, האורתודנטיה והרוקחות.

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.