מט"ח: הדולר צונח ב-0.5% ונסחר סביב 4.27 שקל
השקל מתחזק הבוקר כנגד העקריים. הדולר מאבד 0.5% ונסחר סביב רמה של 4.27 שקל. האירו נחלש קלות ב-0.1% ונסחר סביב רמה של 5.634 שקל.
המסחר בזוג בימים אלה מושפע מאוד מהמסחר בעולם, היחלשותו של הדולר במסחר העולמי בצורה כה משמעותית מביאה להיחלשותו גם אל מול השקל. זאת, למרות הורדת הריבית ופריצת התקציב ממשיך השקל להיסחר ברמות חזקות אל מול דולר.
בעולם
מחדר המסחר של פינוטק, נמסר כי אמש צנח הדולר לרמות שפל חדשות אל מול האירו וחצה את רמת 1.3200 לראשונה מאז מרץ 2005, היחלשות זו באה על רקע נתונים כלכליים מאכזבים מארה"ב התומכים בקיצוץ ריבית כבר בחודשים הקרובים. כעת נסחר הדולר סביב הרמות של 1.3190 אל מול האירו, סביב הרמות של 115.80 אל מול היין וסביב הרמות של 1.9520 אל מול הסטרלינג.
הדולר נדחף לירידות עם פרסום נתוני מוצרים ברי קיימא מארה"ב שהראו ירידה של 8.3% בהזמנות, שפל מאז יולי 2000, "ירידה כה חדה בהזמנות זהו נתון מאוד מדאיג לכלכלה האמריקאית ומצביע על האטה בצמיחה", מוסר כלכלן בכיר מניו-יורק. ההדרדרות של השטר הירוק נמשכה עם דבריו של נגיד ה-FED בן ברננקה בפגישתו עם אנשי עסקים מובילים בניו יורק, בכך שרמז על הורדת ריבית בקרוב, "גובה הריבית כיום אינו נוח לפעילות העסקית אשר דרושה כדי להביא לצמיחה נאותה", מסר ברננקה.
היום המשקיעים לוטשים עיניים לכיוונם של נתונים כלכליים חשובים מאוד מארה"ב, כאשר את מרכז תשומת הלב ימשוך התמ"ג לרבעון שלישי, בעוד הקודם עמד על 1.6% התחזית היא לעלייה לרמה של 1.8%, "משקיעים רבים תולים תקוות בנתוני תמ"ג מעודדים בארה"ב שיתמכו בדולר, יחד עם זאת, אם הנתון יאכזב נבחין בנטישה של השטר הירוק שתביא להיחלשות משמעותית נוספת", מוסר אסטרטג מטבעות בכיר.
זהב: ביממה האחרונה נסחר הזהב ברצועה צרה מאוד,זאת על רקע המתנת המשקיעים לפרסומי התמ"ג מארה"ב, "נתוני תוצר מאכזבים מארה"ב יביאו להתחזקות משמעותית של המתכת הזהובה", מוסר כלכלן בכיר מפלורידה. "פריצה של רמת 641 דולר לכיוון מעלה תביא אותנו לבחון את הרמה הבאה של 650",מוסר אנליסט בכיר מגרמניה. כעת נסחר חוזה עתידי על הזהב סביב הרמות של 639 לאונקייה.

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.