התמחות בשיווק הייטק הפכה לצו השעה
בשנים האחרונות התחזק הצורך בניהול מקצועי תוך כדי התמחות בשוק ובנושא אותו מנהלים. ההתמחות המקצועית מחייבת, בין השאר, ידע והבנה נרחבים של השוק בו פועלת החברה, והבנת הנושאים בהם עוסקת החברה. הדבר בולט במיוחד בשוק ההיי-טק ובניהול מקצועי בחברות טכנולוגיות.
מומחים טוענים כי לאור השינויים המתמידים והמהירים שעובר שוק ההיי-טק, הגידול במספר החברות הטכנולוגיות, ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיות עצמן וריבוי המוצרים - הכרחי כי העובדים בחברות טכנולוגיות ידעו לעומק מה קורה בשוק בו ארגונם פועל, יבינו היטב את המגמות, את הטכנולוגיות המשתנות, את המוצרים - ויערכו לכל זה בהתאם.
אחד מהתחומים החשובים שיש להתמחות בהם בשוק ההיי-טק הוא השיווק עצמו. בארגוני שיווק של חברות טכנולוגיות מוצאים יותר ויותר אנשי מקצוע המתמחים בנישות טכנולוגיות, מזהים מגמות בשווקים הייחודים ומכינים ניירות עבודה אסטרטגיים להיערכות. כיום פועלת במחלקות שיווק רבות יחידת תקשורת שיווקית (Marketing Communications/ MarCom), אשר בראשה עומד מנהל מרקום (זהו שם התפקיד כפי שנהוג לקרוא לו בארץ). תפקידו של מנהל המרקום הוא להוציא מהכוח אל הפועל חלקים נרחבים מהתוכנית השיווקית של החברה ולהביאה לתודעת השוק והלקוחות הרלבנטיים באמצעים ובצורה האפקטיביים ביותר.
איש המרקום שותף לבניית האסטרטגיה התקשורתית של החברה, בניית המותג ובידול החברה בשוק. העבודה במחלקות המרקום מאד אינטנסיבית ועמוסה בדד-ליין ולוחות זמנים צפופים. מצד אחד העבודה מאד מקצועית, הכוללת ירידה לפרטים הכי קטנים, ומצד שני, לוחות הזמנים לרב קצרים ולחוצים ומצריכים התמודדות עם עומס גדול.
בנוסף, עובדי המרקום נותנים שירות לגורמים רבים בארגון – בראש ובראשונה לאנשי השיווק (אלא אם זו חברה קטנה מאד בה אדם אחד ממלא את שני התפקידים), כמו כן למנהלי החטיבות השונות- כולל אירועים לעובדים, מצגות הדרכה ועוד. לרוב יהיה להם ממשק צמוד גם עם אנשי המכירות ובמקביל יצטרכו לדעת לקבל מידע מספק ממחלקת המחקר ומגורמים שונים בהנהלה.
במקביל לכל אלו, איש/ת המרקום לרב מפעילים מגוון של אנשי מקצוע חיצוניים – מעצבים, משרדי פרסום, יחסי ציבור, מפיקי אירועים, מנהלי אתר אינטרנט ועוד. בקיצור – אתגר לא פשוט. בטח ובטח בסביבה המשתנה של עולם ההיי-טק.
הפעילות השיווקית בסביבת עסקים לעסקים (B2B) וניהול המרקום בחברות היי-טק הנו תחום מתפתח התופס מקום חשוב יותר ויותר בחברות טכנולוגיות. לפעמים אנחנו נוטים לחשוב כי כל מי שעסק בתחום יכול לעבוד גם בחברות היי-טק. אך זה לא נכון – עבודת מרקום בחברות היי-טק מצריכות ידע והתמחות ייחודיים.
מנהל המרקום צריך לרכוש הבנה אמיתית של אופי השוק והטכנולוגיה, כמו גם שליטה בשיטות שיווק ותקשורת מתקדמות, ובעיקר יכולת לשלב ביניהם נכון. בשל כך, ניהול התקשורת השיווקית בחברות טכנולוגיות שונה ומורכב מניהול הפרסום הקונבנציונלי, ומצריך התמקצעות מיוחדת שבדרך כלל לא ניתנת לאיש המרקום הנאלץ להתמודד עם עולם שלם אותו אינו מכיר.
אנשי המרקום בחברות היי-טק צריכים להתמודד עם עולם שיווקי בעל מאפיינים ייחודיים. אנשי המרקום מתמודדים עם אתגרים רבים, וביניהם פנייה לשוק התעשייתי ולחברות וארגונים בסדרי גודל שונים – החל מחברות סטארט אפ ועד ארגוני בסדרי גודל עצומים, פרסום ושיווק מוצרים בשלבי פיתוח, טיפול במותג גלובלי ועוד. כל אלו הופכים את ניהול התקשורת השיווקית בחברות היי-טק לאתגר מקצועי ומיוחד.
מספר טיפים לסיום...
1. אל תתביישו לשאול – נכון שמדובר בתחום שעמוס במושגים טכנולוגיים המסובכים למי שלא עסק בתחום, אבל בכל חברה יש אנשים שישמחו לעזור לכם להבין אותם, וזה אפשרי...
2. הקדישו מספיק זמן לבניית אסטרטגיה ולחשיבה מערכתית – אל תתפתו לרוץ ולבצע לפני שהאסטרטגיה השיווקית של הארגון ברורה לכם ותורגמה לאסטרטגיה תקשורתית כראוי. לפעמים תגלו שאיש בארגון לא הקדיש לכך מספיק מחשבה.
3. סדרי עדיפויות – עבודת המרקום אינטנסיבית ולעולם לא תסיימו את העבודה. בנו סדרי עדיפויות והחליטו מה חשוב יותר.
4. היעזרו במשרד יחסי ציבור ופרסום שמוכר בתחום ההיי-טק ומטפל בלקוחות גדולים בתחום. שתפו אותם ולימדו מניסיונם.
5. הכירו את המחלקות השונות – קשרים בין אישיים טובים עם גורמים מרכזיים בארגון, תורמים רבות לעבודה תקינה ואפקטיבית במחלקת המרקום.
6. לכו לאירועים של הקהילה – תתפלאו כמה תוכלו ללמוד.
7. קראו עיתונים שעוסקים בהיי-טק ובתחום העיסוק של חברתכם – נסו ללמוד מהכתבות מושגים, נסו לזהות הזדמנויות ולקבל רעיונות. תוכלו גם להתעדכן איזה נושאים "חמים", על מה החברות המתחרות שמות דגש ומה מעניין את השוק.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
