התמחות בשיווק הייטק הפכה לצו השעה

יצחקי קורן וענבל אלוני-אופיר מנתחים את השינוי בשוק הייטק שמחייב התייחסות ייחודית למנהלי השיווק בו

בשנים האחרונות התחזק הצורך בניהול מקצועי תוך כדי התמחות בשוק ובנושא אותו מנהלים. ההתמחות המקצועית מחייבת, בין השאר, ידע והבנה נרחבים של השוק בו פועלת החברה, והבנת הנושאים בהם עוסקת החברה. הדבר בולט במיוחד בשוק ההיי-טק ובניהול מקצועי בחברות טכנולוגיות.

מומחים טוענים כי לאור השינויים המתמידים והמהירים שעובר שוק ההיי-טק, הגידול במספר החברות הטכנולוגיות, ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיות עצמן וריבוי המוצרים - הכרחי כי העובדים בחברות טכנולוגיות ידעו לעומק מה קורה בשוק בו ארגונם פועל, יבינו היטב את המגמות, את הטכנולוגיות המשתנות, את המוצרים - ויערכו לכל זה בהתאם.

אחד מהתחומים החשובים שיש להתמחות בהם בשוק ההיי-טק הוא השיווק עצמו. בארגוני שיווק של חברות טכנולוגיות מוצאים יותר ויותר אנשי מקצוע המתמחים בנישות טכנולוגיות, מזהים מגמות בשווקים הייחודים ומכינים ניירות עבודה אסטרטגיים להיערכות. כיום פועלת במחלקות שיווק רבות יחידת תקשורת שיווקית (Marketing Communications/ MarCom), אשר בראשה עומד מנהל מרקום (זהו שם התפקיד כפי שנהוג לקרוא לו בארץ). תפקידו של מנהל המרקום הוא להוציא מהכוח אל הפועל חלקים נרחבים מהתוכנית השיווקית של החברה ולהביאה לתודעת השוק והלקוחות הרלבנטיים באמצעים ובצורה האפקטיביים ביותר.

איש המרקום שותף לבניית האסטרטגיה התקשורתית של החברה, בניית המותג ובידול החברה בשוק. העבודה במחלקות המרקום מאד אינטנסיבית ועמוסה בדד-ליין ולוחות זמנים צפופים. מצד אחד העבודה מאד מקצועית, הכוללת ירידה לפרטים הכי קטנים, ומצד שני, לוחות הזמנים לרב קצרים ולחוצים ומצריכים התמודדות עם עומס גדול.

בנוסף, עובדי המרקום נותנים שירות לגורמים רבים בארגון – בראש ובראשונה לאנשי השיווק (אלא אם זו חברה קטנה מאד בה אדם אחד ממלא את שני התפקידים), כמו כן למנהלי החטיבות השונות- כולל אירועים לעובדים, מצגות הדרכה ועוד. לרוב יהיה להם ממשק צמוד גם עם אנשי המכירות ובמקביל יצטרכו לדעת לקבל מידע מספק ממחלקת המחקר ומגורמים שונים בהנהלה.

במקביל לכל אלו, איש/ת המרקום לרב מפעילים מגוון של אנשי מקצוע חיצוניים – מעצבים, משרדי פרסום, יחסי ציבור, מפיקי אירועים, מנהלי אתר אינטרנט ועוד. בקיצור – אתגר לא פשוט. בטח ובטח בסביבה המשתנה של עולם ההיי-טק.

הפעילות השיווקית בסביבת עסקים לעסקים (B2B) וניהול המרקום בחברות היי-טק הנו תחום מתפתח התופס מקום חשוב יותר ויותר בחברות טכנולוגיות. לפעמים אנחנו נוטים לחשוב כי כל מי שעסק בתחום יכול לעבוד גם בחברות היי-טק. אך זה לא נכון – עבודת מרקום בחברות היי-טק מצריכות ידע והתמחות ייחודיים.

מנהל המרקום צריך לרכוש הבנה אמיתית של אופי השוק והטכנולוגיה, כמו גם שליטה בשיטות שיווק ותקשורת מתקדמות, ובעיקר יכולת לשלב ביניהם נכון. בשל כך, ניהול התקשורת השיווקית בחברות טכנולוגיות שונה ומורכב מניהול הפרסום הקונבנציונלי, ומצריך התמקצעות מיוחדת שבדרך כלל לא ניתנת לאיש המרקום הנאלץ להתמודד עם עולם שלם אותו אינו מכיר.

אנשי המרקום בחברות היי-טק צריכים להתמודד עם עולם שיווקי בעל מאפיינים ייחודיים. אנשי המרקום מתמודדים עם אתגרים רבים, וביניהם פנייה לשוק התעשייתי ולחברות וארגונים בסדרי גודל שונים – החל מחברות סטארט אפ ועד ארגוני בסדרי גודל עצומים, פרסום ושיווק מוצרים בשלבי פיתוח, טיפול במותג גלובלי ועוד. כל אלו הופכים את ניהול התקשורת השיווקית בחברות היי-טק לאתגר מקצועי ומיוחד.

מספר טיפים לסיום...

1. אל תתביישו לשאול – נכון שמדובר בתחום שעמוס במושגים טכנולוגיים המסובכים למי שלא עסק בתחום, אבל בכל חברה יש אנשים שישמחו לעזור לכם להבין אותם, וזה אפשרי...

2. הקדישו מספיק זמן לבניית אסטרטגיה ולחשיבה מערכתית – אל תתפתו לרוץ ולבצע לפני שהאסטרטגיה השיווקית של הארגון ברורה לכם ותורגמה לאסטרטגיה תקשורתית כראוי. לפעמים תגלו שאיש בארגון לא הקדיש לכך מספיק מחשבה.

3. סדרי עדיפויות – עבודת המרקום אינטנסיבית ולעולם לא תסיימו את העבודה. בנו סדרי עדיפויות והחליטו מה חשוב יותר.

4. היעזרו במשרד יחסי ציבור ופרסום שמוכר בתחום ההיי-טק ומטפל בלקוחות גדולים בתחום. שתפו אותם ולימדו מניסיונם.

5. הכירו את המחלקות השונות – קשרים בין אישיים טובים עם גורמים מרכזיים בארגון, תורמים רבות לעבודה תקינה ואפקטיבית במחלקת המרקום.

6. לכו לאירועים של הקהילה – תתפלאו כמה תוכלו ללמוד.

7. קראו עיתונים שעוסקים בהיי-טק ובתחום העיסוק של חברתכם – נסו ללמוד מהכתבות מושגים, נסו לזהות הזדמנויות ולקבל רעיונות. תוכלו גם להתעדכן איזה נושאים "חמים", על מה החברות המתחרות שמות דגש ומה מעניין את השוק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.