אופיר אופטרוניקה: שחיקה של 51% ברווח הנקי ברבעון

זאת, למרות גידול של 28.9% במכירות. השחיקה בשער הדולר פגעה באופן משמעותי ברווחיות וברווח הגולמי, התפעולי והנקי של החברה ברבעון
אסף מליחי |

חברת אופיר אופטרוניקה, העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מוצרים לשוק המערכות האלקטרו-אופטיות, מדווחת היום על תוצאותיה לרבעון השלישי של 2006.

מהדו"חות עולה, כי למרות הגידול בפעילות החברה בדגש על תחום האופטיקה שהוביל לצמיחה של 29% במכירות, השחיקה בשער הדולר פגעה באופן משמעותי ברווחיות וברווח הגולמי, התפעולי והנקי של החברה ברבעון.

ההכנסות לרבעון השלישי הסתכמו ב-70.3 מיליון שקל לעומת כ- 54.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של 28.9%. עיקר הגידול נובע ממכירות בתחום האופטיקה (רכיבים ועדשות) לאינפרא אדום וכן מגידול במכירות בתחום המכשור למדידות לייזר, הנובע ברובו מרכישת קבוצת ספיריקון בינואר 2006.

הרווח הגולמי לרבעון השלישי הסתכם ב-28.3 מיליון שקל (כ- 40.2% מהמכירות), לעומת 25.7 מיליון שקל (47% מהמכירות) ברבעון המקביל אשתקד, גידול של 10.2%. הירידה בשיעור הרווח הגולמי נובעת בעיקרה מהייסוף החד בשער החליפין שקל מול הדולר בששת החודשים האחרונים. להערכת החברה הפרשי השער הפחיתו את הרווח הגולמי ברבעון השלישי ביותר מ-4 מיליון שקל.

הרווח התפעולי לרבעון השלישי הסתכם ב-7.9 מיליון שקל ( 11.3% מהמכירות), לעומת 12.3 מיליון שקל (22.6% מהמכירות) ברבעון המקביל אשתקד, קיטון של 35.8%. הקיטון נובע מגידול בהוצאות המו"פ בשל המשך ההשקעה בפיתוח מוצרים חדשים, וכן מגידול בהוצאות השיווק ובהוצאות הנהלה וכלליות, שחלק ניכר מהן הינו בגין הוצאות של קבוצת ספיריקון.

הרווח הנקי לרבעון השלישי הסתכם ב-4.7 מיליון שקל (6.8% מהמכירות), לעומת 9.7 מיליון שקל (17.7% מהמכירות) ברבעון המקביל אשתקד, קיטון של 50.8%. הקיטון נובע מהקיטון ברווח התפעולי וכן מגידול בהוצאות המימון.

ההון העצמי ליום 30.9.2006 הסתכם ב-113.3 מיליון שקל (42% מהמאזן), בהשוואה להון עצמי של 98 מיליון שקל ב-31.12.2005 (38% מהמאזן).

צבר ההזמנות ליום 30.9.2006 הסתכם ב-26.7 מיליון דולר בהשוואה ל-16.9 מיליון דולר ב-31.12.2005 , המהווה גידול של כ-58%.

תזרים מזומנים מפעילות שוטפת לרבעון השלישי עמד על 6.2 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 1.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

ד"ר יעקב זרם, מנכ"ל אופיר מסר: "אנו ממשיכים במגמת הצמיחה וההתרחבות בהתאם לתכנית האסטרטגית והיעדים שקבעה החברה. ניתן לראות, בנטרול מכירותיה של ספיריקון, כי הגידול האורגני בפעילות החברה בדגש על תחום האופטיקה לאינפרא אדום נמשך ולהערכתנו יישמר גם ב-2007.

זרם ציין, כי השחיקה בשער הדולר פגעה באופן משמעותי ברווחיות וברווח הגולמי, התפעולי והנקי של החברה ברבעון הנוכחי. אנו ערים לשינויים בשער החליפין ולהשפעתם הרבה על תוצאות החברה. במסגרת הכנת תכניות החברה לשנת 2007 אנו בוחנים דרכים שונות להתמודד עם המשך המצב של שקל חזק, כולל אפשרויות להתחזקות נוספת של השקל מול הדולר.

עוד מסר זרם, כי "אנו מעודדים מתוצאות חברת הבת Ophir Optics Inc ומהמשך התרחבות השוק האמריקאי המניב לנו הזמנות מלקוחות חדשים וקיימים הן במגזר הביטחוני והן במגזר הצבאי. מגזר האופטיקה הציג ברבעון הנוכחי שיפור משמעותי ברווחיות התפעולית בהשוואה לרבעונים הקודמים של שנת 2006. מגזר זה, מהווה את מנוע הצמיחה העיקרי של החברה, ולפיכך, שיפור הרווחיות בתחום זה עשויה לשפר את רווחיות החברה כולה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.