הפקדות מירביות לקופות גמל בגין שנת 2006

מאת:יועץ מס קובי יתח

מהן ההפקדות המרביות לקופות גמל ששכיר ועצמאי יכולים לבצע בשנת המס 2006
עו"ד לילך דניאל |

שאלה

-------

מהן ההפקדות המירביות, לקופות גמל, ששכיר ועצמאי יכולים לבצע על מנת ליהנות ממלוא הטבות המס לשנת 2006? ובנוסף, מה דינו של תיקון 3 לתקנות מס הכנסה בגין שנת המס 2006? האם הינו מיושם?

תשובה:

----------

עמית עצמאי על הכנסה שאינה משכורת

לקופות גמל תגמולים או קצבה

הכנסה מזכה - 10,200 ש"ח לחודש - 122,400 לשנה.

ניכוי מירבי לקופת גמל לתגמולים 7% = 714 לחודש - 8,568 לשנה.

או ניכוי מירבי לקופת גמל לקצבה 11% = 1,122 לחודש- 13,464 לשנה ובלבד ששילם לפחות 16% לקצבה בלבד.

זיכוי מירבי לקרן פנסיה 179 ש"ח לחודש - 2,142 ש"ח לשנה.

או זיכוי מירבי לקופת גמל אחרת 128 לחודש - 1,530 לשנה.

לאובדן כושר עבודה

עד 2.5% מההכנסה החייבת.

לקרן השתלמות

ניכוי מירבי בסך 9,855 ש"ח לשנה (4.5% מ-219,000 ש"ח) ובלבד ששילם לקרן לפחות 15,330 ש"ח המהווים 7% מהתקרה כאמור או מההכנסה מעסק או משלח יד, לפי הנמוך שבהם.

עמית עצמאי על הכנסה ממשכורת ללא זכויות

לקופות גמל תגמולים או קצבה

הכנסה מזכה- 7,300 ש"ח לחודש - 87,600 לשנה.

ניכוי מירבי לקופת גמל לתגמולים או לקצבה 5% = 365 לחודש - 4,380 לשנה.

זיכוי מירבי לקרן פנסיה 179 ש"ח לחודש - 2,142 ש"ח לשנה.

או זיכוי מירבי לקופת גמל אחרת 128 לחודש - 1,530 לשנה.

לאובדן כושר עבודה

עד 2.5% מההכנסה החייבת שאינה מבוטחת על ידי המעביד בביטוח זהה.

לקרן השתלמות

שכיר שמעסיקו אינו משלם עבורו לקרן השתלמות אינו יכול להצטרף כעמית עצמאי מאחר שהכנסתו הנה הכנסת עבודה ולא הכנסה מעסק או משלח יד.

עמית שכיר על הכנסה ממשכורת

זיכוי מירבי לקרן פנסיה 179 ש"ח לחודש - 2,142 ש"ח לשנה.

או זיכוי מירבי לקופת גמל אחרת 128 לחודש - 1,530 לשנה.

לאובדן כושר עבודה

עד 2.5% מההכנסה החייבת שאינה מבוטחת על ידי המעביד בביטוח זהה.

● החל מינואר 2006 עם כניסתו לתוקף של תיקון 3 בתקנה 19 לתקנות מס הכנסה, נקבע כי עמית עצמאי שנולד לאחר 1/1961 ואינו מבוטח בהסדר פנסיה תקציבית במקום עבודתו, חייב להפקיד תחילה בקצבה בכדי שיוכל להפקיד בהון.

● סכום המינימום שעליו להפקיד בקצבה עומד על 1,181 ש"ח לחודש, המהווים 16% מהשכר הממוצע במשק (7,383 ש"ח). עם זאת נקבע בתיקון כי בשנת 2006 הסכום יוכפל ב-85% בלבד, 2007 ב-90%, 2008 ב-95% ורק החל מ-2009 100% מהסכום. לפיכך סכום המינימום להפקדה בקצבה כדי שהעמית יוכל להפקיד בהון עומד על 1,004 ש"ח לחודש בשנת 2006.

דינו של תיקון 3 לתקנות מס הכנסה על בגין שנת המס 2006

האחריות להוכיח לקופת התגמולים כי לעמית ישנה הפקדה לקצבה במינימום הנדרש הנה על העמית עצמו, אולם, מאחר ששנת 2006 הוגדרה כשנת מעבר, בהנחיות רשות המיסים לקופות הגמל נאמר שעד לתום השנה, רשאית הקופה להמשיך ולקבל את ההפקדות השוטפות גם אם לא קיבלה הודעה מהעמית כי הוא עומד בתנאי החוק וכי הוא מפקיד תחילה לקצבה, אולם עמית שלא ימציא אישור כאמור, לא יקבל אישור מס על הפקדותיו בשנת 2006. החל מינואר 2007, עמית שלא ימציא לקופה אישור כאמור, ייחסם חשבונו בקופה להפקדות נוספות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.