בקרוב: 'רישום כפול' בישראל לקרנות מארה"ב ומבריטניה

הצעת תיקון לחוק הקרנות, המקדמת את היוזמה הזו אושרה על ידי מליאת הרשות. יו"ר הרשות, משה טרי: "זהו צעד גדול לקראת השגת היעד האסטרטגי של שכלול שוק ההון. אנו פועלים כל העת ליצירת תשתית חוקית המאפשרת כניסת כלים פיננסיים חדשים"
שי פאוזנר |

רשות ניירות ערך עושה צעד נוסף בדרך לשכלול שוק ההון באמצעות הכנסת מוצרים פיננסיים נוספים לישראל. הרשות אישרה לאחרונה הצעה לתיקון חוק קרנות הנאמנות באופן שיאפשר הצעת קרנות זרות בישראל. הדבר יאפשר לציבור המשקיעים בישראל נגישות קלה יותר לשוקי חוץ, ואף עשוי לתרום להגברת התחרותיות בתחום הקרנות בישראל. כיום אמנם תיאורטית מתאפשרת הצעה בארץ של קרנות נאמנות הרשומות בחו"ל, אך בפועל הדבר אינו מתממש מפני שהחוק מחייב אותן לפעול בישראל כמו כל קרן נאמנות ישראלית. ההצעה שאישרה הרשות היא תיקון להצעה שאושרה כבר לפני כשנתיים ועברה לאחרונה עיון מחודש.

בניגוד לפיקוח הקיים על מנהלי קרנות בישראל, הרשות לא תפקח על הקרנות הזרות, אלא תסתמך על הפיקוח הקיים עליהן בארצות מוצאן. מנהל קרן זרה יוכל להציע יחידות של הקרן לציבור בישראל אם לקרן יש אישור של הגוף המפקח עליה ברשימה מצומצמת של מדינות (בשלב זה - ארה"ב ואנגליה) להציע את יחידותיה בתחומן. כלומר, הרשות תאמץ את שיקול הדעת של אותם מפקחים לא רק לגבי הקרנות המקומיות להן הם נותנים היתר, אלא גם לגבי קרנות זרות אותן הם מתירים לאזרחיהן לרכוש. שינוי זה מבטא הכרה של הרשות והסתמכות על שיקול הדעת של הגוף המפקח במדינה בה מוצעות יחידות הקרנות הזרות (ולא על הפיקוח של הגוף המפקח בארץ המוצא של הקרנות, כפי שנאמר בטיוטת החקיקה הקודמת). אימוץ שיקול הדעת של הגוף המפקח הזר באשר לקרנות שאת הצעתן הוא מתיר לאזרחיו מאמץ איתו את הדינאמיות שלו. אם הוא ימצא לנכון מדי פעם לאפשר לקרנות ממדינות נוספות להציע את יחידותיהן בארצו, תינתן האפשרות לאותן קרנות להציע את יחידותיהן גם בארץ מבלי שהרשות תיאלץ ליזום לשם כך תיקון נוסף של החוק.

מנהל קרן זרה שיבקש להציע קרן שבניהולו לציבור בישראל יהיה חייב למנות נציג בישראל שישמש איש קשר בינו לציבור המשקיעים. בניהולו של מנהל הקרן הזרה יהיו לפחות חמש קרנות שיחידותיהן מוצעות לציבור במדינת המוצא או במדינה הזרה כבר חמש שנים, והשווי הכולל של הנכסים המוחזקים בהן במשך השנתיים שקדמו ליום שבו הגיש מנהל הקרן הזרה בקשה להציע בישראל יחידות של קרן חוץ שבניהולו לא יהיה נמוך מערכם בשקלים חדשים של 500 מיליון דולר. הצעה לציבור תתבצע על פי התשקיף שעל פיו מצעיה הקרן את יחידותיה באותה שעה במדינת המוצא, ואשר הוגש לרשות. הצעת היחידות בארץ לא תתבצע באופן אוטומטי אלא רק לאחר שהרשות תתיר זאת למנהל הקרן.

התיקון שאושר על ידי הרשות השבוע הוא נדבך נוסף במהפכה שעוברת בשנים האחרונות על שוק הקרנות הישראלי. מהפכה זו הפכה את התנהלות הקרנות בארץ לשקופה ביותר בעולם המערבי. בין היתר, העבירה הרשות תיקון חקיקה המחייב את מנהלי הקרנות לפרסם לציבור דיווח שוטף על החזקות הקרנות בניירות ערך ומידע על עסקאות מחוץ לבורסה ועסקאות מתואמות. יוזמה נוספת העומדת על הפרק תחייב את קרנות הנאמנות לתייג את עצמן בהתאם לרמת חשיפתן להשקעה במניות ובמט"ח. פרופיל החשיפה, כחלק מסיווג הקרנות שיכלול כותרות חדשות שיאפיינו את הקרנות ומידע נוסף, צפוי לשפר את השקיפות ולהפוך את הגילוי הנאות לאפקטיבי יותר.

"זהו צעד גדול לקראת השגת היעד האסטרטגי של שכלול שוק ההון שהצבנו לעצמנו כבר לפני ארבע שנים", אמר יו"ר הרשות, משה טרי, לאחר שמליאת הרשות אישרה את הצעת התיקון, "אנו פועלים כל העת ליצירת תשתית חוקית המאפשרת כניסת כלים פיננסיים חדשים אשר אנו מאמינים שימשכו משקיעים מוסדיים זרים. כלים חדשים אלו כוללים קרנות ייחודיות המשקיעות בקרנות גידור, אגדי קרנות, קרנות השקעה בנדל"ן (ריטים), ניירות ערך מסחריים, אג"ח מגובות נכסים, אגרות חוב מוניציפאליות, אגרות חוב של הבנק העולמי – ובקרוב אני מעריך שנשלים גם את התשתית להצעת קרנות זרות בישראל".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי

רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים



צלי אהרון |

רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי. 

הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים. 

תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.

איך זה יתבצע?

הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית. 

במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי

רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים



צלי אהרון |

רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי. 

הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים. 

תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.

איך זה יתבצע?

הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית. 

במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.