גידול של 32% ברווחי לאומי קארד מתחילת השנה
חברת כרטיסי האשראי ופתרונות התשלום לאומי קארד הציגה בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2006 רווח נקי של 59.7 מיליון שקל, לעומת 45.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנת 2005, גידול של 32%.
ברבעון השלישי הסתכם הרווח הנקי של החברה ב-21 מיליון שקל, לעומת 19 מליון ברבעון השלישי 2005. כמו כן, נרשם גידול של 10.5% בפעילות מחזיקי כרטיסי אשראי בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
לדברי אריה היילוייל, מנכ"ל לאומי קארד, החברה הציגה גידול משמעותי, למרות ההאטה בפעילות בתקופת המלחמה בצפון, שהתנהלה בחודשי יולי אוגוסט. הוא הוסיף, כי נתוני החודשים ספטמבר ואוקטובר מצביעים על חזרה לפעילות סדירה והמשך צמיחה מהירה: הגידול בהיקף הפעילות של מחזיקי הכרטיס עמד על 10.8% נכון לסוף ספטמבר, ו-11.9% נכון לסוף אוקטובר. נתונים אלו גבוהים מהנתונים אשר הציגה הלמ"ס, לפיהם הגידול בפעילות בכרטיסי אשראי עמד על 8.3% נכון לסוף ספטמבר 2006.
"המשך הגידול בפעילות של לאומי קארד מעל לממוצע השוק מאפיין גם את הרבעון השלישי של השנה, כאשר מנועי הצמיחה העיקריים של החברה ממשיכים להיות פעילות האשראי העסקי והפרטי וכן כרטיסי המתנה הנטענים", מסר היילוייל. לדבריו, ההכנסות הכוללות מאשראי גדלו ביותר מ- 81%: לחברה כ-75 אלף מחזיקי כרטיסmulti , המנצלים אשראי בהיקף של יותר מ-340 מיליון שקל". כרטיסי ה-Giftcard הציגו מחזור של יותר מ-300 מליון שקל, מתוכן כ-130 מליון שקל בתקופת חגי תשרי בלבד.
גידול של 10% במספר הכרטיסים; 10,000 כרטיסים חכמים הונפקו
מספר הכרטיסים שהנפיקה לאומי קארד גדל עד כה במהלך השנה ב-10% ועומד על כ-1.25 מיליון, מתוכם מעל 10% לקוחות בנקים שונים. מספר כרטיסי המסטרקארד שהנפיקה החברה הוא כ-170 אלף, יותר מ-13% מכלל הכרטיסים.
מספר בתי העסק הסולקים עם החברה עלה ליותר מ-40,000 והיקפי הסליקה גדלו ב- 11.8%, נכון לסוף ספטמבר, ו-12.8%, נכון לסוף אוקטובר. לאומי צ'ק שהחלה לפעול בסוף 2005, סולקת כיום צ'קים בלמעלה מ-5,000 בתי עסק ורשתות.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
