הרפתנים מקימים תאגיד מתחרה לתנובה
המאבק על השליטה בתנובה לא נרגע. כעת מתברר שהרפתנים מתארגנים להקמת תאגיד חלופי תחת השם הזמני "אגמי חלב". תאגיד זה צפוי לרכז בהמשך את האגודות שירצו להישאר בו, לקיים מגעים עם השותפים הפוטנציאליים ולהכין את המתווה להקמת "תנובה החדשה".
באייפקס מתכננים, כי תנובה תרכוש חברות באירופה וארה"ב. היקף המכירות של תנובה יוכפל ל-9 מיליארד שקל תוך 5 שנים.
הדברים מופיעים בדף מידע למגדלי הבקר שפרסמו מאיר בראון, מזכיר התאחדות מגדלי הבקר, ויוסי מלול, שמרכז את החלופה לתנובה. הם משוכנעים שהצעת אייפקס לרכישת השליטה בתנובה, לפי שווי של 1.025 מיליארד דולר, לא תזכה לרוב הדרוש לאישורה בוועידת תנובה, שתתכנס במרס 2007.
לדבריהם , בעוד שבועות אחדים תובא בפני הרפתנים הצעה מפורטת לרכישת תנובה. בכוונת הרפתנים להשאיר את השליטה בתנובה בידיהם, כשבשלב הראשון כל אחד מהם יעביר את יחידות ההשתתפות שלו (המניות) לתאגיד משפטי שיוקם, שצפוי לאגד בתוכו 35%-30% מתנובה.
כדי להשיג שליטה (51%) מקווים הרפתנים להכניס לתאגיד בעלי מניות נוספים של תנובה וכן את ארגוני הקניות של התנועות החקלאיות.בנוסף מתכוונים יצרני החלב לקחת הלוואות ממוסדות פיננסיים גדולים ולהכניס משקיע פיננסי או אסטרטגי, אבל לא באחוזי שליטה.
הרפתנים יחלו השבוע במשא ומתן עם חלק מהקבוצות שהפסידו במכרז.על הצעת הרפתנים שוקדים במשרד רואי-החשבון קסלמן וקסלמן ובמשרד עורכי-הדין ארדינסט-בן-נתן.
בתוך כך, יחליטו בימים הקרובים ב אפריקה ישראל אם להגיש תביעה נגד תנובה, לאחר שיבדקו את נימוקי הנהלת תנובה לדחיית הצעתה של אפריקה. כזכור, אפריקה ישראל הציעה במכרז מחיר של 1.045 מיליארד דולר, שהוא גבוה מההצעה שזכתה.
לטענת אפריקה ישראל, המכרז נוהל שלא בתום לב. אייפקס מצידה החלה בבדיקת נאותות של תנובה, שתימשך כנראה כחודש.
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

הבנקים גובים פי 6 ריבית על מינוס בעו"ש מאשר על יתרת זכות
לפי נתוני בנק ישראל, הריבית שהבנקים גובים מהציבור על מינוס היא פי 6 מהריבית שהבנקים משלמים לציבור על יתרת זכות; גם ההשוואה בין פיקדונות להלוואות מראה פער עצום לטובת הבנקים; ואיפה הפיקוח?
רק אתמול התכנסה ועדת המשנה לתחרות ושירות ללקוח במערכת הבנקאית של ועדת הכלכלה לדיון מיוחד אודות הגברת התחרות במערכת הבנקאית, עם כותרות כמו "בעוד זמן לא רב נפתח את הדלת ל-7-8 בנקים חדשים", ו-"“אם אנחנו רוצים לראות תוצאות, צריך דוח אמיץ שמביא 7 בנקים בשנה, לא בנק אחד כל שבע שנים", והנה היום מפרסם בנק ישראל נתונים שמראים עד כמה הסקטור הבנקאי בישראל פועל ברווחיות בלתי נתפסת.
לפי הנתונים שפירסם בנק ישראל, יתרות העו"ש באוגוסט נותרו זהות במהלך החודש האחרון והן עומדות על סכום אדיר של כ-232 מיליארד שקל. מתוך הסכום האדיר הזה, רק 5.3% נושא ריבית שהממוצע שלה הוא 1.9% בלבד. לעומתם, כמובן ש-100% מהחשבונות עם יתרות חובה (מינוס) משלמים ריבית ממוצעת של כ-12%. אם המספרים לא היו ברורים, עד כה, הציבור משלם לבנקים פי 6 ריבית מאשר הבנקים משלמים לציבור. סכום יתרות העו"ש בחובה הוא 9.5 מיליארד שקל.
במלים פשוטות, אם מחסרים מיתרות הזכות את יתרות החובה, רואים שלמערכת הבנקאית יש יתרה של כ-222.5 מיליארד שקל של כספי ציבור. חישוב פשוט של הריביות הממוצעות נותן לנו שהבנקים משלמים על היתרה האדירה הזו (שאיתה הם יכולים להשקיע ולייצר הכנסות) ריבית של בסך הכל כ-233 מיליון שקל, ואילו על יתרות החובה גובים 1.14 מיליארד שקל בריבית. נחסר את מה שהבנקים משלמים על היתרה בסכום שהוא גובה על חובה ונקבל נתון שמראה שלא רק שהבנקים אינו משלמים ריביות עבור כ-222.5 מיליארד שקל של כספי ציבור, אלא שהם מרוויחים עליהם כ-900 מיליון שקל.
ניתן לשאול מדוע שהציבור ישאיר סכומים כאלה בחשבונות העו"ש, אבל זוהי שאלה אחרת, והמצב בפיקדונות מול הלוואות אינו שונה מהותית, אבל עצם העניין הוא המנגנון שבו הציבור משלם לבנקים תמיד, ואילו הבנקים אינם משלמים לציבור כמעט כלל. וזהו רק נתון אחד שדרכו ניתן להבין עד כמה הרווחים של הבנקים עצומים.
- בנקים לונג - ביטוח שורט; האסטרטגיה הזו יכולה להצליח
- הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמובן שיש הבדלים בין הבנקים השונים, הן ביתרות זכות והן ביתרות החובה, וההפרשים הגדולים הם בעיקר בין הבנקים הגדולים לקטנים. כפי שניתן לראות בתרשימים.