הרשות יוזמת: קרנות זרות יוצעו למשקיעים בישראל
רשות ניירות ערך עושה צעד נוסף בדרך לשכלול שוק ההון באמצעות הכנסת מוצרים פיננסיים נוספים לישראל. הרשות אישרה לאחרונה הצעה לתיקון חוק קרנות הנאמנות באופן שיאפשר הצעת קרנות זרות בישראל. הדבר יאפשר לציבור המשקיעים בישראל נגישות קלה יותר לשוקי חוץ, ואף עשוי לתרום להגברת התחרותיות בתחום הקרנות בישראל.
כיום אמנם תיאורטית, מתאפשרת הצעה בארץ של קרנות נאמנות הרשומות בחו"ל, אך בפועל הדבר אינו מתממש מפני שהחוק מחייב אותן לפעול בישראל כמו כל קרן נאמנות ישראלית. ההצעה שאישרה הרשות היא תיקון להצעה שאושרה כבר לפני כשנתיים ועברה לאחרונה עיון מחודש.
בניגוד לפיקוח הקיים על מנהלי קרנות בישראל, הרשות לא תפקח על הקרנות הזרות, אלא תסתמך על הפיקוח הקיים עליהן בארצות מוצאן. מנהל קרן זרה יוכל להציע יחידות של הקרן לציבור בישראל אם לקרן יש אישור של הגוף המפקח עליה ברשימה מצומצמת של מדינות (בשלב זה - ארה"ב ואנגליה) להציע את יחידותיה בתחומן. כלומר, הרשות תאמץ את שיקול הדעת של אותם מפקחים לא רק לגבי הקרנות המקומיות להן הם נותנים היתר, אלא גם לגבי קרנות זרות אותן הם מתירים לאזרחיהן לרכוש.
שינוי זה מבטא הכרה של הרשות והסתמכות על שיקול הדעת של הגוף המפקח במדינה בה מוצעות יחידות הקרנות הזרות (ולא על הפיקוח של הגוף המפקח בארץ המוצא של הקרנות, כפי שנאמר בטיוטת החקיקה הקודמת). אימוץ שיקול הדעת של הגוף המפקח הזר באשר לקרנות שאת הצעתן הוא מתיר לאזרחיו מאמץ איתו את הדינאמיות שלו. אם הוא ימצא לנכון מדי פעם לאפשר לקרנות ממדינות נוספות להציע את יחידותיהן בארצו, תינתן האפשרות לאותן קרנות להציע את יחידותיהן גם בארץ מבלי שהרשות תיאלץ ליזום לשם כך תיקון נוסף של החוק.
מנהל קרן זרה שיבקש להציע קרן שבניהולו לציבור בישראל יהיה חייב למנות נציג בישראל שישמש איש קשר בינו לציבור המשקיעים. בניהולו של מנהל הקרן הזרה יהיו לפחות חמש קרנות שיחידותיהן מוצעות לציבור במדינת המוצא או במדינה הזרה כבר חמש שנים, והשווי הכולל של הנכסים המוחזקים בהן במשך השנתיים שקדמו ליום שבו הגיש מנהל הקרן הזרה בקשה להציע בישראל יחידות של קרן חוץ שבניהולו לא יהיה נמוך מערכם בשקלים חדשים של 500 מיליון דולר. הצעה לציבור תתבצע על פי התשקיף שעל פיו מצעיה הקרן את יחידותיה באותה שעה במדינת המוצא, ואשר הוגש לרשות. הצעת היחידות בארץ לא תתבצע באופן אוטומטי אלא רק לאחר שהרשות תתיר זאת למנהל הקרן.
התיקון שאושר על ידי הרשות השבוע הוא נדבך נוסף במהפכה שעוברת בשנים האחרונות על שוק הקרנות הישראלי. מהפכה זו הפכה את התנהלות הקרנות בארץ לשקופה ביותר בעולם המערבי. בין היתר, העבירה הרשות תיקון חקיקה המחייב את מנהלי הקרנות לפרסם לציבור דיווח שוטף על החזקות הקרנות בניירות ערך ומידע על עסקאות מחוץ לבורסה ועסקאות מתואמות.
יוזמה נוספת העומדת על הפרק תחייב את קרנות הנאמנות לתייג את עצמן בהתאם לרמת חשיפתן להשקעה במניות ובמט"ח. פרופיל החשיפה, כחלק מסיווג הקרנות שיכלול כותרות חדשות שיאפיינו את הקרנות ומידע נוסף, צפוי לשפר את השקיפות ולהפוך את הגילוי הנאות לאפקטיבי יותר.
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
דירוג כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.
חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת
הסביבה"
בזן מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.87% , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".
על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.
בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.
- בזן: עליה במרווחי הזיקוק, התקבולים על הפגיעה במתקנים תרמו למעבר לרווח
- בזן הפסידה 37 מיליון ד' ברבעון - מרווח הזיקוק הסתכם על 10.5 דולר לחבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.
