הרשות יוזמת: קרנות זרות יוצעו למשקיעים בישראל
רשות ניירות ערך עושה צעד נוסף בדרך לשכלול שוק ההון באמצעות הכנסת מוצרים פיננסיים נוספים לישראל. הרשות אישרה לאחרונה הצעה לתיקון חוק קרנות הנאמנות באופן שיאפשר הצעת קרנות זרות בישראל. הדבר יאפשר לציבור המשקיעים בישראל נגישות קלה יותר לשוקי חוץ, ואף עשוי לתרום להגברת התחרותיות בתחום הקרנות בישראל.
כיום אמנם תיאורטית, מתאפשרת הצעה בארץ של קרנות נאמנות הרשומות בחו"ל, אך בפועל הדבר אינו מתממש מפני שהחוק מחייב אותן לפעול בישראל כמו כל קרן נאמנות ישראלית. ההצעה שאישרה הרשות היא תיקון להצעה שאושרה כבר לפני כשנתיים ועברה לאחרונה עיון מחודש.
בניגוד לפיקוח הקיים על מנהלי קרנות בישראל, הרשות לא תפקח על הקרנות הזרות, אלא תסתמך על הפיקוח הקיים עליהן בארצות מוצאן. מנהל קרן זרה יוכל להציע יחידות של הקרן לציבור בישראל אם לקרן יש אישור של הגוף המפקח עליה ברשימה מצומצמת של מדינות (בשלב זה - ארה"ב ואנגליה) להציע את יחידותיה בתחומן. כלומר, הרשות תאמץ את שיקול הדעת של אותם מפקחים לא רק לגבי הקרנות המקומיות להן הם נותנים היתר, אלא גם לגבי קרנות זרות אותן הם מתירים לאזרחיהן לרכוש.
שינוי זה מבטא הכרה של הרשות והסתמכות על שיקול הדעת של הגוף המפקח במדינה בה מוצעות יחידות הקרנות הזרות (ולא על הפיקוח של הגוף המפקח בארץ המוצא של הקרנות, כפי שנאמר בטיוטת החקיקה הקודמת). אימוץ שיקול הדעת של הגוף המפקח הזר באשר לקרנות שאת הצעתן הוא מתיר לאזרחיו מאמץ איתו את הדינאמיות שלו. אם הוא ימצא לנכון מדי פעם לאפשר לקרנות ממדינות נוספות להציע את יחידותיהן בארצו, תינתן האפשרות לאותן קרנות להציע את יחידותיהן גם בארץ מבלי שהרשות תיאלץ ליזום לשם כך תיקון נוסף של החוק.
מנהל קרן זרה שיבקש להציע קרן שבניהולו לציבור בישראל יהיה חייב למנות נציג בישראל שישמש איש קשר בינו לציבור המשקיעים. בניהולו של מנהל הקרן הזרה יהיו לפחות חמש קרנות שיחידותיהן מוצעות לציבור במדינת המוצא או במדינה הזרה כבר חמש שנים, והשווי הכולל של הנכסים המוחזקים בהן במשך השנתיים שקדמו ליום שבו הגיש מנהל הקרן הזרה בקשה להציע בישראל יחידות של קרן חוץ שבניהולו לא יהיה נמוך מערכם בשקלים חדשים של 500 מיליון דולר. הצעה לציבור תתבצע על פי התשקיף שעל פיו מצעיה הקרן את יחידותיה באותה שעה במדינת המוצא, ואשר הוגש לרשות. הצעת היחידות בארץ לא תתבצע באופן אוטומטי אלא רק לאחר שהרשות תתיר זאת למנהל הקרן.
התיקון שאושר על ידי הרשות השבוע הוא נדבך נוסף במהפכה שעוברת בשנים האחרונות על שוק הקרנות הישראלי. מהפכה זו הפכה את התנהלות הקרנות בארץ לשקופה ביותר בעולם המערבי. בין היתר, העבירה הרשות תיקון חקיקה המחייב את מנהלי הקרנות לפרסם לציבור דיווח שוטף על החזקות הקרנות בניירות ערך ומידע על עסקאות מחוץ לבורסה ועסקאות מתואמות.
יוזמה נוספת העומדת על הפרק תחייב את קרנות הנאמנות לתייג את עצמן בהתאם לרמת חשיפתן להשקעה במניות ובמט"ח. פרופיל החשיפה, כחלק מסיווג הקרנות שיכלול כותרות חדשות שיאפיינו את הקרנות ומידע נוסף, צפוי לשפר את השקיפות ולהפוך את הגילוי הנאות לאפקטיבי יותר.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
משפחה בדרך לרילוקיישן קרדיט: גרוקאם כבר רילוקיישן אז לעשות את זה חכם: 10 המדינות הכי כדאיות להגירה
מי שרוצה לעשות רילוקיישן צריך לבדוק יותר לעומק מאשר מה המזג אוויר: ריכזנו עבורכם את 10 המדינות הטובות ביותר להגירה שמציעות הליך הגירה פשוט, שוק תעסוקה פתוח ויוקר מחיה שפוי
רילוקשיין
מעל ל-80 אלף ישראלים ירדו מהארץ בשנה האחרונה. בלי להיכנס לפן הרגשי שקיים תמיד כשמדברים על רילוקיישן וירידה מהארץ, יש ציבור לא מבוטל ששוקל רילוקיישן מסיבות שונות, בין אם כלכליות, הזדמנויות תעסוקה שונות או הרצון לגדל ילדים בסביבה פחות לחוצה. מי שהחל לבחון את האפשרויות מבין שלמצוא יעד מדויק לרילוקיישן זו משימה מורכבת. יש הרבה פקטורים שכל אחד מהם קריטי לבניית חיים בארץ זרה: משוק עבודה פתוח וביקוש לעובדים מיומנים, ממשיך ברמת פשיעה נמוכה ובתחושת ביטחון יומיומית, ומסתיים במדיניות מקלה ופשוטה למתן ויזות עבודה שאינה כוללת בירוקרטיה אינסופית. ריכזנו את עשר המדינות שמסמנות וי על רוב הסעיפים, אם כי לכל אחת יתרונות וחסרונות משלה. הנתונים נשענים על מדדי שלום ובטיחות עדכניים, מדדי פיתוח של האו״ם ומסלולי ויזה רשמיים.
קנדה
לקנדה יש שוק עבודה מגוון בהיי טק, בהנדסה, בבריאות ובחינוך, יחד עם מערכת הגירה כלכלית שקופה יחסית. במדינה יש את תוכנית Express entry שהחלה השנה והיא מערכת פדרלית לסינון אנשי מקצוע שהגישו מועמדות
למגורי קבע בקנדה. התכנית מתמקדת במקצועות בהם יש מחסור בכוח אדם, מה שמסייע לתעדף מקצועות מבוקשים, אם כי הרף לקבלת אשרה משתנה לפי צרכי שוק.
מבחינת ביטחון אישי, קנדה מדורגת גבוה במדד השלום העולמי. רמת הפיתוח הכללית גבוהה מאוד לפי מדד ה־HDI של האו״ם, שהוא
מדד הבוחן את רמת הפיתוח של מדינות על ידי שקלול של תוחלת חיים, רמת השכלה וגובה הכנסה לנפש. עם זאת, יוקר מחיה בערים הגדולות עלול להכביד, ובעיקר באזורי טורונטו וונקובר.
גרמניה
לגרמניה יש כלכלה גדולה עם מחסור מובנה במהנדסים, אנשי תוכנה וטכנאים. ב- 2025 עודכנו ספי
השכר לכרטיס כחול EU, שהוא אישור עבודה ושהייה לאנשי מקצוע מיומנים שהם אינם אזרחי האיחוד, לעבוד ולגור במדינות האיחוד בהינתן ויש חוזה עבודה או הסכם עבודה מחייב. השנה נכנסו מסלולים משלימים כמו כרטיס הזדמנויות שמאפשר שהייה במדינה בלי עבודה המאפשרת חיפוש עבודה בתנאים
מסוימים. זה יוצר כנראה מסלול יחסית ישיר למי שעומד בדרישות.
גרמניה נחשבת למדינה עם רמת ביטחון
טובה יחסית ובעלת כלכלה חזקה. אומנם הכלכלה האטה בשנים האחרונות, אבל רמת השירותים והביטחון הסוציאלי עדיין גבוהה, והיא נמצאת בצמרת העולמית בדירוג ה־HDI של האו"ם.
הולנד
מסלול ה- Highly skilled worker מיועד למהגרים בעלי השכלה גבוהה וכישורים ייחודיים המאפשר אשרת עבודה ורישיון שהייה במדינה. למסלול יש קריטריונים שקופים לשכר מינימום המאפשר הגירה והקריטריונים
הללו המתעדכנים מדי שנה. רשות ההגירה ולאזרחות ההולנדית מפרסמת סכומי סף מדויקים לשכר המינימלי הנדרש כדי לקבל אשרת הגירה בהולנד, האחרונה היא לתקופה שבין יולי לדצמבר 2025. עם זאת, מי שבוחר בהולנד כיעד הגירה צריך להיערך ליוקר מחיה גבוה ולשוק שכירות הדוק.
לטובתה של הולנד נרשמת רמת פשע נמוכה יחסית , תחבורה ציבורית מצטיינת, ואיזון אידיאלי בין שעות עבודה לשעות פנאי. ברמת פיתוח כוללת, הולנד היא בין המובילות, אך יצויין כי הייטקיסטים המחפשים להגר למדינה ייתקלו בתחרות ערה בתעשייה.
- אחרי 13 שנה בחו"ל - דרשו הכרה כתושבי ישראל
- הבעיה הגדולה של רילוקיישן - מה קורה כשאחד מבני הזוג רוצה לחזור ואיך מחלקים את הרכוש כשנפרדים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בריטניה
ויזת Skilled Worker בבריטניה עודכנה משמעותית בשנתיים האחרונות, כאשר מקצועות
שבעבר היו מזכות בויזה, הוסרו מהרשימה ביולי האחרון. הועלה גם סף השכר המאפשר קבלת ויזה וכך גם רשימת שכר למהגרים לפי מקצוע. זה עשוי להקשות בחלק מהענפים, אבל במקצועות בכירים או בתחומי בריאות והטכנולוגיה המסלול עדיין ישים.
ברמה הסוציו אקונומית בריטניה עדיין חזקה ומגוונת מבחינה תעסוקתית. עם זאת, האינפלציה ויוקר המחיה בשנים האחרונות מאתגרים משקי בית צעירים, לכן בחירה מושכלת באזור מגורים וקבלת עבודה בשכר גבוה היא קריטית.
