החברה לישראל: קיטון של 60% ברווח ל-223 מ' ש' ברבע
עידן עופר יו"ר החברה לישראל ומנכ"ל החברה יוסי רוזן הודיעו היום על תוצאותיה הכספיות של החברה לרבעון השלישי ותשעת החודשים של 2006. החברה סיימה את תשעת החודשים הראשונים של 2006 ברווח של כ-631 מיליון שקל בהשוואה לרווח של 1.37 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. רווחי הרבעון השלישי של 2006 הסתכמו ב-223 מיליון שקל לעומת 563 מליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הכנסות החברה בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו בכ-20.8 מיליארד שקל לעומת 19.3 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הכנסות החברה ברבעון השלישי הסתכמו ב-7.2 מיליארד בהשוואה ל-6.6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
החברה, שדיווחה על כוונתה להשקיע בתחום האנרגיה הירוקה, חתמה על מזכר הבנות לרכישת 49.9% בסכום של כ-132 מליון דולר מחברה מזרח אירופאית העוסקת בייצור וסחר של שמן גולמי לצורך כניסה לתחום הביו-דיזל. הכניסה לתחום פעילות האנרגיה הידידותית לסביבה הינה בהמשך לאסטרטגיה של הקבוצה להשקיע בתחום האנרגיה.
בגורמים שהשפיעו על התוצאות בתקופת הדו"ח בלטו:
כימיקלים לישראל - שסיימה את תקופת הדו"ח ברווח של 284 מיליון דולר, לעומת רווח של 340 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
צים שירותי ספנות משולבים - סיימה את תקופת הדו"ח ברווח של 72 מיליון דולר, לעומת רווח של 156 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח של צים בתקופה המקבילה אשתקד כלל רווחי הון, ממכירת אניות בסכום של כ-31 מיליון דולר, נטו ומהכנסה של 28 מיליון דולר בגין תיקון שיעורי מס הכנסה.
טאואר סמיקונדקטור - סיימה את תקופת הדו"ח בהפסד של 49 מיליון דולר, לעומת הפסד של 158 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. בתקופת הדו"ח כללה טאואר רווח חד פעמי של 80 מיליון דולר כתוצאה מהארגון מחדש של החובות לזמן ארוך מהבנקים. בניטרול הרווח הסתכם ההפסד ב-129 מיליון דולר.
בתוצאות לתקופת הדו"ח נכללו הכנסות חד פעמיות, נטו, בסכום של 78 מיליון שקל, לעומת הכנסות חד פעמיות, נטו, של 390 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
הוצאות המימון, נטו, בתשעת החודשים האשונים של 2006, הסתכמו בסכום של 324 מיליון שקל, לעומת הוצאות של 118 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול בהוצאות נובע מהעלייה בשיעור ריבית הלייבור לעומת התקופה המקבילה אשתקד ומעליה בהיקף ההתחייבויות הפיננסיות וכן מירידה בהכנסות מהשקעות בניירות ערך סחירים.
כיל
יוסי רוזן, מנכ"ל החברה לישראל ויו"ר כי"ל, אמר היום בהתייחס לכי"ל: "מכירת קבוצת כי"ל ברבעון השלישי של 2006 הסתכמו 854 מיליון דולר לעומת סך של 727 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. גידול של 17%. הגידול נובע בעיקר בשל הכללת מכירות אסטריס ועליות מחירים בחלק ממגזרי הפעילות.
מכירות כי"ל בתשעת החודשים הראשונים הסתכמו ב-2.4 מיליארד דולר לעומת 2.2 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד עלייה של כ-9.4%. ברבעון השלישי של 2006 הסתכם הרווח הנקי של כי"ל בסכום של 95 מיליון דולר, לעומת 144 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. כי"ל סיימה את תקופת הדו"ח ברווח של 284 מיליון דולר לעומת רווח של 340 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
המו"מ בין יצרני האשלג ללקוחות הסינים והלקוחות בהודו, שנמשך עד חודש יולי השנה, הביא לקיטון במכירות, לגידול במלאים ולפגיעה ברווחיות. תוצאות ההסכמים החדשים לא באו לידי ביטוי בתוצאות תשעת החודשים הראשונים של השנה. לקראת תום הרבעון נחתמו הסכמים נוספים למכירת אשלג ללקוחות מרכזיים בסין ובהודו.
הרווח הגולמי לרבעון השלישי כולל פיצוי ביטוח בסך של כ-13 מיליון דולר, בגין אובדן רווחים בעקבות נזקי השיטפון בסדום שהיו בסוף שנת 2004. אשתקד נרשם פיצוי בגין נזק זה בסך של כ-12 מליון דולר.
מגזר כי"ל מוצרים תעשייתיים נהנה מעלייה במחירי המכירה לעומת אשתקד. במגזר כי"ל מוצרי תכלית נרשם גידול של 92% ברווח התפעולי בעיקר בהשפעת רכישת עסקי חברת אסטריס בנובמבר אשתקד.
צים
עידן עופר, יו"ר החברה לישראל ויו"ר צים, ציין בקשר לצים:
צים סיימה את תקופת הדו"ח ברווח של 72 מיליון דולר, לעומת רווח של 156 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
אשתקד נכללו רווחים חד פעמיים בסכום של 59 מיליון דולר המורכבים מרווח הון, נטו, ממכירת אניות בסך של 31 מיליון דולר ומתיקון פקודת מס הכנסה שיצר הכנסת מס של כ-28 מיליון דולר.
ההוצאות התפעוליות ועלות השירותים בתקופת הדו"ח גדלו בעיקר בשל עליה במחירי הדלק בשיעור ממוצע של כ-41%, לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
ברבעון השלישי של תקופת הדו"ח הסתכם מחזור ההכנסות מהפלגות ושירותים נלווים ב-778 מיליון דולר לעומת סך של כ- 736 מליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקרו מעליה בהכנסות מדמי ההובלה ומעליה בהכנסות מדמי השהייה והכנסות חברות הבת.
מחיר ההובלה הממוצע ירד ברבעון השלישי בשיעור של 2.7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והכמות המובלת גדלה מ-501 אלפי מכולות לכ-521 אלפי מכולות ברבעון השלישי של תקופת הדו"ח. בהמשך לאסטרטגית ההצטיידות של צים ופיתוח הקווים הגלובליים שלה אל מול חברות הענק הבינלאומיות דווחה צים בתקופת הדו"ח על מספר הסכמים להצטיידות באניות חדשות ובהסכמי החכרה.
טאואר
טאואר סיימה את תקופת הדו"ח בהפסד של 49 מיליון דולר, לעומת הפסד של 158 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. בתקופת הדו"ח כללה טאואר רווח חד פעמי של 80 מיליון דולר כתוצאה מהארגון מחדש של ההלוואות מהבנקים. בניטרול הרווח החד פעמי מסתכם ההפסד של טאואר ב-129 מיליון דולר, ירידה של 18% בהפסד לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
בתקופת הדו"ח הסתכמו המכירות של טאואר בסכום של 132 מיליון דולר לעומת סכום של 71 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד - גידול של 86%. ברבעון השלישי של תקופת הדו"ח הסתכמו המכירות ב-52 מיליון דולר לעומת כ-21 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד - גידול של כ-147%.
במהלך תקופת הדו"ח ולאחריו גייסה טאואר, במספר גיוסים, סכום של 200 מליון דולר במניות ובאיגרות חוב ניתנות להמרה למניות. הסכום כולל סך של 100 מליון דולר שהשקיעה החברה בשטרי הון וסך של 20 מליון דולר שהשקיעה החברה באגרות חוב ניתנות להמרה במניות. סכומי הגיוס ישמשו את טאואר, בין היתר, למימון הרחבת כושר הייצור של טאואר ב-FAB2.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
