החברה לישראל: קיטון של 60% ברווח ל-223 מ' ש' ברבע

זאת, על רקע שחיקה ברווחי כיל וצים וכן כתוצאה מגידול חד בהוצאות המימון שנבעו מגידול בהתחייבויות לצד ירידה בהכנסות מהשקעות
אסף מליחי |

עידן עופר יו"ר החברה לישראל ומנכ"ל החברה יוסי רוזן הודיעו היום על תוצאותיה הכספיות של החברה לרבעון השלישי ותשעת החודשים של 2006. החברה סיימה את תשעת החודשים הראשונים של 2006 ברווח של כ-631 מיליון שקל בהשוואה לרווח של 1.37 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. רווחי הרבעון השלישי של 2006 הסתכמו ב-223 מיליון שקל לעומת 563 מליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הכנסות החברה בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו בכ-20.8 מיליארד שקל לעומת 19.3 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הכנסות החברה ברבעון השלישי הסתכמו ב-7.2 מיליארד בהשוואה ל-6.6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

החברה, שדיווחה על כוונתה להשקיע בתחום האנרגיה הירוקה, חתמה על מזכר הבנות לרכישת 49.9% בסכום של כ-132 מליון דולר מחברה מזרח אירופאית העוסקת בייצור וסחר של שמן גולמי לצורך כניסה לתחום הביו-דיזל. הכניסה לתחום פעילות האנרגיה הידידותית לסביבה הינה בהמשך לאסטרטגיה של הקבוצה להשקיע בתחום האנרגיה.

בגורמים שהשפיעו על התוצאות בתקופת הדו"ח בלטו:

כימיקלים לישראל - שסיימה את תקופת הדו"ח ברווח של 284 מיליון דולר, לעומת רווח של 340 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

צים שירותי ספנות משולבים - סיימה את תקופת הדו"ח ברווח של 72 מיליון דולר, לעומת רווח של 156 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח של צים בתקופה המקבילה אשתקד כלל רווחי הון, ממכירת אניות בסכום של כ-31 מיליון דולר, נטו ומהכנסה של 28 מיליון דולר בגין תיקון שיעורי מס הכנסה.

טאואר סמיקונדקטור - סיימה את תקופת הדו"ח בהפסד של 49 מיליון דולר, לעומת הפסד של 158 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. בתקופת הדו"ח כללה טאואר רווח חד פעמי של 80 מיליון דולר כתוצאה מהארגון מחדש של החובות לזמן ארוך מהבנקים. בניטרול הרווח הסתכם ההפסד ב-129 מיליון דולר.

בתוצאות לתקופת הדו"ח נכללו הכנסות חד פעמיות, נטו, בסכום של 78 מיליון שקל, לעומת הכנסות חד פעמיות, נטו, של 390 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

הוצאות המימון, נטו, בתשעת החודשים האשונים של 2006, הסתכמו בסכום של 324 מיליון שקל, לעומת הוצאות של 118 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול בהוצאות נובע מהעלייה בשיעור ריבית הלייבור לעומת התקופה המקבילה אשתקד ומעליה בהיקף ההתחייבויות הפיננסיות וכן מירידה בהכנסות מהשקעות בניירות ערך סחירים.

כיל

יוסי רוזן, מנכ"ל החברה לישראל ויו"ר כי"ל, אמר היום בהתייחס לכי"ל: "מכירת קבוצת כי"ל ברבעון השלישי של 2006 הסתכמו 854 מיליון דולר לעומת סך של 727 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. גידול של 17%. הגידול נובע בעיקר בשל הכללת מכירות אסטריס ועליות מחירים בחלק ממגזרי הפעילות.

מכירות כי"ל בתשעת החודשים הראשונים הסתכמו ב-2.4 מיליארד דולר לעומת 2.2 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד עלייה של כ-9.4%. ברבעון השלישי של 2006 הסתכם הרווח הנקי של כי"ל בסכום של 95 מיליון דולר, לעומת 144 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. כי"ל סיימה את תקופת הדו"ח ברווח של 284 מיליון דולר לעומת רווח של 340 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

המו"מ בין יצרני האשלג ללקוחות הסינים והלקוחות בהודו, שנמשך עד חודש יולי השנה, הביא לקיטון במכירות, לגידול במלאים ולפגיעה ברווחיות. תוצאות ההסכמים החדשים לא באו לידי ביטוי בתוצאות תשעת החודשים הראשונים של השנה. לקראת תום הרבעון נחתמו הסכמים נוספים למכירת אשלג ללקוחות מרכזיים בסין ובהודו.

הרווח הגולמי לרבעון השלישי כולל פיצוי ביטוח בסך של כ-13 מיליון דולר, בגין אובדן רווחים בעקבות נזקי השיטפון בסדום שהיו בסוף שנת 2004. אשתקד נרשם פיצוי בגין נזק זה בסך של כ-12 מליון דולר.

מגזר כי"ל מוצרים תעשייתיים נהנה מעלייה במחירי המכירה לעומת אשתקד. במגזר כי"ל מוצרי תכלית נרשם גידול של 92% ברווח התפעולי בעיקר בהשפעת רכישת עסקי חברת אסטריס בנובמבר אשתקד.

צים

עידן עופר, יו"ר החברה לישראל ויו"ר צים, ציין בקשר לצים:

צים סיימה את תקופת הדו"ח ברווח של 72 מיליון דולר, לעומת רווח של 156 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

אשתקד נכללו רווחים חד פעמיים בסכום של 59 מיליון דולר המורכבים מרווח הון, נטו, ממכירת אניות בסך של 31 מיליון דולר ומתיקון פקודת מס הכנסה שיצר הכנסת מס של כ-28 מיליון דולר.

ההוצאות התפעוליות ועלות השירותים בתקופת הדו"ח גדלו בעיקר בשל עליה במחירי הדלק בשיעור ממוצע של כ-41%, לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

ברבעון השלישי של תקופת הדו"ח הסתכם מחזור ההכנסות מהפלגות ושירותים נלווים ב-778 מיליון דולר לעומת סך של כ- 736 מליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע בעיקרו מעליה בהכנסות מדמי ההובלה ומעליה בהכנסות מדמי השהייה והכנסות חברות הבת.

מחיר ההובלה הממוצע ירד ברבעון השלישי בשיעור של 2.7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והכמות המובלת גדלה מ-501 אלפי מכולות לכ-521 אלפי מכולות ברבעון השלישי של תקופת הדו"ח. בהמשך לאסטרטגית ההצטיידות של צים ופיתוח הקווים הגלובליים שלה אל מול חברות הענק הבינלאומיות דווחה צים בתקופת הדו"ח על מספר הסכמים להצטיידות באניות חדשות ובהסכמי החכרה.

טאואר

טאואר סיימה את תקופת הדו"ח בהפסד של 49 מיליון דולר, לעומת הפסד של 158 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. בתקופת הדו"ח כללה טאואר רווח חד פעמי של 80 מיליון דולר כתוצאה מהארגון מחדש של ההלוואות מהבנקים. בניטרול הרווח החד פעמי מסתכם ההפסד של טאואר ב-129 מיליון דולר, ירידה של 18% בהפסד לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

בתקופת הדו"ח הסתכמו המכירות של טאואר בסכום של 132 מיליון דולר לעומת סכום של 71 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד - גידול של 86%. ברבעון השלישי של תקופת הדו"ח הסתכמו המכירות ב-52 מיליון דולר לעומת כ-21 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד - גידול של כ-147%.

במהלך תקופת הדו"ח ולאחריו גייסה טאואר, במספר גיוסים, סכום של 200 מליון דולר במניות ובאיגרות חוב ניתנות להמרה למניות. הסכום כולל סך של 100 מליון דולר שהשקיעה החברה בשטרי הון וסך של 20 מליון דולר שהשקיעה החברה באגרות חוב ניתנות להמרה במניות. סכומי הגיוס ישמשו את טאואר, בין היתר, למימון הרחבת כושר הייצור של טאואר ב-FAB2.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.