התעלומה: איך זומן האנס בני סלע לדיון שלא היה?

האנס הסדרתי שנמלט מהמשטרה הובל לת"א בעקבות צו זימון לדיון בבית הדין לעבודה אשר בשב"ס טוענים שיש בידיהם. אך בהנהלת בתי המשפט מבהירים: לא נקבע לו היום שום דיון
מעריב NRG |

שאלת השאלות: האם האנס הסדרתי בני סלע, שברח הבוקר מהשוטרים בבית משפט השלום בתל-אביב, אכן הוזמן לדיון משפטי, או שמישהו ארגן בדקדוק רב הונאה שבחסותה הוא נמלט מהמשטרה?

בשירות בתי הסוהר טוענים כי בידיהם צו זימון לדיון בבית הדין לענייני עבודה בתל-אביב בעתירה שהגיש נגד השב"ס. לטענתם, הדיון נקבע לשעה 7:10 הבוקר, בפני השופטת מוניקה מרגלית. מנגד, טוענים בדוברות בתי המשפט כי הם לא יודעים על איזה צו מדברים בשב"ס.

מבדיקה ראשונית שנערכה במערכת בתי המשפט התברר כי לסלע לא נקבע היום דיון בבית הדין לעבודה. "התיק היחיד שהיה בעניינו של סלע, נסגר לפני זמן רב", אומרים בדוברות בית המשפט.

מעבר לשאלה המרכזית הזו, ישנן עוד כמה שאלות שמישהו יצטרך לתת עליהן את הדין. ביניהן: איך הצליח להימלט סלע מחצר בית המשפט בתל-אביב כשמסביבו מאבטחים ושומרים, מדוע הוא לא היה אזוק ברגליו אלא רק בידיו ומדוע עצרו סלע ומלוויו בבית משפט השלום ברחוב שאול המלך, ולא נסעו ישר לבית הדין לעבודה ברחוב שוקן.

מפקד מחוז תל-אביב של המשטרה, ניצב דוד צור, הודה הבוקר כי מדובר במחדל. "אנחנו יודעים שמדובר בתקלה חמורה מבחינתנו, ואנחנו מתחקרים איך הוא הצליח לברוח", אמר צור. "השלב הראשון זה לתפוס אותו. השלב השני זה לתחקר למה בכלל הוא הגיע לכאן. הוא לא היה אמור להיות כאן".

המפכ"ל הורה להקים ועדת בדיקה

מפכ"ל המשטרה, משה קראדי, הורה למנות ועדה בודקת בעקבות בריחת האנס הסדרתי, אך השר לביטחון פנים, אבי דיכטר, ביטל מאוחר יותר את הקמת הוועדה. הוא הודיע כי במקומה תוקם ועדה חיצונית לבדיקת האירוע בראשות ניצב בדימוס. דיכטר הביע מורת רוח קשה מבריחתו של סלע.

סלע הובא הבוקר לדיון בבית המשפט, וכשירד במדרגות לחצר הליווי, מלווה בשוטרים, טיפס על קיר, עלה על גג רכב הלווי ונמלט מהמקום. כ-800 שוטרים ולוחמים של המשטרה והשב"ס פתחו מיד במרדף אחר האנס הסדרתי שהטיל את אימתו על תל-אביב וגוש דן במשך תקופה ארוכה. ברחובות העיר מורגשת תנועה ערה של ניידות משטרה, והכוחות מחפשים אותו בסיוע מסוק שהוזנק לאוויר. השוטרים ממשיכים בחיפושים נרחבים באזור כשהם נעים עם צילום מעודכן שלו. הם בודקים בכל בניין, בכל גינה ציבורית ובכל שיח.

לאחר כשעתיים של חיפושים התגלו מכנסיו של סלע ברחוב דוד המלך, לא רחוק מבתי המשפט. רווחה יוספי, שעברה במקום, סיפרה ל-nrg מעריב כי ראתה את סלע מוריד את המכנסיים בגן זאב סמוך לבניין 47 ונמלט. "לא שמתי לב שזה הוא, ראיתי אותו מוריד את המכנסיים", אמרה. "כשהוא ראה אותי הוא נבהל וברח לכיוון דרום".

עד ראייה נוסף, בני המלסדורף, סיפר שראה את סלע הולך לכיוון החניון. "לא ראיתי אותו מוריד את המכנסיים, ראיתי אותו אחרי שיצאתי מהאוטו ושמעתי חדשות וכך ראיתי אותו. הוא היה עם ג'ינס". המלסדורף עבר במרחק של מטר אחד בלבד מסלע, מבטיהם הצטלבו והוא המשיך ללכת מהר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

בנקים
צילום: אילוסטרציה

הבנקים גובים פי 6 ריבית על מינוס בעו"ש מאשר על יתרת זכות

לפי נתוני בנק ישראל, הריבית שהבנקים גובים מהציבור על מינוס היא פי 6 מהריבית שהבנקים משלמים לציבור על יתרת זכות; גם ההשוואה בין פיקדונות להלוואות מראה פער עצום לטובת הבנקים; ואיפה הפיקוח? 

רן קידר |
נושאים בכתבה בנקים

רק אתמול התכנסה ועדת המשנה לתחרות ושירות ללקוח במערכת הבנקאית של ועדת הכלכלה לדיון מיוחד אודות הגברת התחרות במערכת הבנקאית, עם כותרות כמו "בעוד זמן לא רב נפתח את הדלת ל-7-8 בנקים חדשים", ו-"“אם אנחנו רוצים לראות תוצאות, צריך דוח אמיץ שמביא 7 בנקים בשנה, לא בנק אחד כל שבע שנים", והנה היום מפרסם בנק ישראל נתונים שמראים עד כמה הסקטור הבנקאי בישראל פועל ברווחיות בלתי נתפסת. 

לפי הנתונים שפירסם בנק ישראל, יתרות העו"ש באוגוסט נותרו זהות במהלך החודש האחרון והן עומדות על סכום אדיר של כ-232 מיליארד שקל. מתוך הסכום האדיר הזה, רק 5.3% נושא ריבית שהממוצע שלה הוא 1.9% בלבד. לעומתם, כמובן ש-100% מהחשבונות עם יתרות חובה (מינוס) משלמים ריבית ממוצעת של כ-12%. אם המספרים לא היו ברורים, עד כה, הציבור משלם לבנקים פי 6 ריבית מאשר הבנקים משלמים לציבור. סכום יתרות העו"ש בחובה הוא 9.5 מיליארד שקל. 


               ריביות על עו"ש ביתרת זכות

במלים פשוטות, אם מחסרים מיתרות הזכות את יתרות החובה, רואים שלמערכת הבנקאית יש יתרה של כ-222.5 מיליארד שקל של כספי ציבור. חישוב פשוט של הריביות הממוצעות נותן לנו שהבנקים משלמים על היתרה האדירה הזו (שאיתה הם יכולים להשקיע ולייצר הכנסות) ריבית של בסך הכל כ-233 מיליון שקל, ואילו על יתרות החובה גובים 1.14 מיליארד שקל בריבית. נחסר את מה שהבנקים משלמים על היתרה בסכום שהוא גובה על חובה ונקבל נתון שמראה שלא רק שהבנקים אינו משלמים ריביות עבור כ-222.5 מיליארד שקל של כספי ציבור, אלא שהם מרוויחים עליהם כ-900 מיליון שקל

ניתן לשאול מדוע שהציבור ישאיר סכומים כאלה בחשבונות העו"ש, אבל זוהי שאלה אחרת, והמצב בפיקדונות מול הלוואות אינו שונה מהותית, אבל עצם העניין הוא המנגנון שבו הציבור משלם לבנקים תמיד, ואילו הבנקים אינם משלמים לציבור כמעט כלל. וזהו רק נתון אחד שדרכו ניתן להבין עד כמה הרווחים של הבנקים עצומים. 

כמובן שיש הבדלים בין הבנקים השונים, הן ביתרות זכות והן ביתרות החובה, וההפרשים הגדולים הם בעיקר בין הבנקים הגדולים לקטנים. כפי שניתן לראות בתרשימים.