מטריקס תקים רשת אספקת שירותי Offshore במזרח אירופה
חברת מטריקס הודיעה היום (ד') על הקמתה של Netshore – חברה-בת בשותפות עם אלדד בר אדון, ששימש עד לאחרונה כמנכ"ל וואן. Netshore תספק שירותי פיתוח תוכנה ובדיקות בשיטת Offshore ללקוחות בישראל ובמערב אירופה. בכך מרחיבה מטריקס את שירותי ה- Offshore המוצעים על ידה כיום במסגרת "תלפיות" בישראל, לרשת אתרי פיתוח ובדיקות תוכנה נוספים שבסיסם במזרח אירופה.
Netshore תציע שירותים אלו ברומניה, אוקראינה ורוסיה, שכולן ממוקמות באותו אזור זמן, כחלופה לשירותי מרכזים מתחרים במזרח הרחוק.
Netshore, הודיעה, כי בידה כבר מספר הסכמים עם שותפים מקצועיים וחברות תוכנה מקומיות ברומניה ואוקראינה, והיא נמצאת בתהליך מתקדם לסגירת הסכמים נוספים ברומניה ורוסיה.
מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס, אומר: "המודל העסקי עליו נשענת Netshore מבוסס על הסינרגיה הגבוהה בין מרכזי הפיתוח של מטריקס בישראל, לרבות "תלפיות" ומערך ההכשרה המקצועי של חטיבת ההדרכה – ג'ון ברייס ושותפים מקומיים במדינות מזרח אירופה. על אף הצמיחה המואצת של "תלפיות", הביקושים לאנשי תוכנה ו-QA (הבטחת איכות תוכנה) במערב אירופה ובישראל עדיין גדלים בשיעור גבוה יותר מיכולתנו לספקם.
פתרון "מרובה אתרים", הפועל במסונכרן עם אתרי הפיתוח של מטריקס, יספק מענה מתאים לביקושים אלו. כמו בהקמתה של "תלפיות", גם הפעם חיפשנו ומצאנו פתרון יצירתי, הנשען על יכולות הליבה של מטריקס לצד קרבה גיאוגרפית ללקוחות, התמודדות נאותה עם מחסום השפה (בישראל לשמחתנו שיעור גבוה של דוברי רוסית), ואזור הזמן הזהה".
אלדד בר-אדון, מנכ"ל Netshore, מציין: "הייחוד של Netshore הנו בכך שלא קם עד כה גורם אחד שהקים רשת פיתוח תוכנה במתכונת Offshore מזרח אירופית, המסוגלת להציע יכולות פיתוח ובדיקות תוכנה בהיקפים גדולים ובניהול ישראלי. המתחרות שלנו הן חברות הודיות שמציעות כוח אדם מקומי בהודו. אנו רואים פוטנציאל לספק מענה חלופי גם לחברות ישראליות המשתמשות במרכזי הפיתוח בהודו.
בר-אדון הוסיף, כי "לפעילות Netshore יש יתרונות רבים מול הודו: פחות תחרות פוטנציאלית, אנו נמצאים באותו אזור זמן כמו זה של מרכזי הפיתוח, מרחק טיסה עד 4 שעות, נאמנות כוח אדם גבוהה ותחלופה נמוכה יותר במזרח אירופה בהשוואה להודו. אין לשכוח את הזיקה התרבותית והשפה בין אנשי מקצוע ישראלים יוצאי מזרח אירופה לשותפינו במזרח אירופה ועובדיהם".
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
