מיקרוסופט רומזת כי היא עלולה לתבוע את משתמשי לינוקס

בהתייחסו להסכם בין מיקרוסופט לנובל, אמר מנכ"ל מיקרוסופט סטיב באלמר כי "כל לקוחות לינוקס חייבים לנו סכום כלשהו"

בהתייחסו לחששות של קהילת הקוד הפתוח, אישר מנכ"ל מיקרוסופט, סטיב באלמר, ביום ה' האחרון שעל פי תפיסתו יש במערכת ההפעלה לינוקס משום הפרת זכויות של מיקרוסופט בנכסים רוחניים. בתום הנאום המרכזי שנשא באלמר בוועידה שערך איגוד המשתמשים של SQL Server בסיאטל, אמר באלמר שמיקרוסופט חתמה על ההסכם עם נובל, מפיצת SUSE Linux, בתחילת החודש, משום שבלינוקס "נעשה שימוש בקניין הרוחני של מיקרוסופט, וביקשנו להשיג תמורה הולמת לבעלי המניות שלנו".

נראה שמיקרוסופט מייחסת חשיבות רבה לסעיף בהסכם על פיו הסכימה נובל לשלם לה 40 מיליון דולרים תמורת התחייבותה של מיקרוסופט שלא לתבוע את משתמשי SUSE Linux על הפרה של זכויות יוצרים. כן התחייבה מיקרוסופט שלא לתבוע את מפתחי הקוד הפתוח שתרמו להפצה של SUSE Linux, ואפילו את המפתחים שקיבלו שכר על פיתוח קוד עבור הפצה זו.

רבים מחסידי הקוד הפתוח מתחו ביקורת על ההסכם, וטענו שיש בו משום הודאה בהפרה של זכויות יוצרים על ידי אחת מהחברות החשובות בעולם הלינוקס. לתפיסתם, מיקרוסופט עשויה להשתמש בהודאה לכאורה של נובל כדי לחזק את טיעוניה, במקרה של תביעה עתידית על הפרת זכויות בפטנטים.

עד כה נמנעו בכירי מיקרוסופט, ובהם באלמר, מלהבהיר אם לתפיסתם יש בגרעין לינוקס, לו תרמו מפתחים מרחבי העולם, משום הפרת זכויות בפטנטים של מיקרוסופט. ההתבטאות של באלמר ביום ה' האחרון הייתה ההתייחסות המפורשת ביותר לנושא עד כה: "נובל שילמה לנו סכום מסוים של כסף תמורת הזכות להבטיח ללקוחותיה שמשתמשי SUSE Linux מוגנים מפני תביעות. הבטחה כזו היא בעלת משמעות רבה, משום שלתפיסתנו, במאזן הכולל, חייבים לנו כל לקוחות לינוקס סכום כלשהו".

"לדעתי, דבריו של באלמר נועדו בעיקר לזרוע חששות, ספיקות וחוסר וודאות", אמרה פאמלה ג'ונס, העורכת של בלוג Groklaw.net, אשר עוקבת אחר ההיבטים המשפטיים של השימוש בקוד פתוח. "אם באלמר חושב שיש ממש בטענותיו, שיתבע - ונראה כיצד יגיבו לקוחותיו".

גם מנהלי רד-האט, המפיצה המובילה של לינוקס, דחו את טענותיו של באלמר. "איננו סבורים שיש סיבה ממשית למערכת היחסים המשתקפת בהסכם בין נובל למיקרוסופט" אמר מארק וובינק, סגן היועץ המשפטי של החברה. רד-האט רואה באיומים של מיקרוסופט בתביעה משפטית את "מחיר החדשנות", ומאמינה שהיא מסוגלת להגן על לקוחותיה מפני תביעות על הפרת זכויות בפטנטים.

ג'ונס הוסיפה שבעקבות חתימת ההסכם "ציינה נובל באתר האינטרנט שלה שההסכם אינו מעיד על הפרה כלשהי של זכויות בפטנטים, אז למי להאמין עכשיו"? ג'ונס קוראת לבאלמר להצביע במדויק על החלקים בקוד שלכאורה יש בהם משום הפרת זכויות בפטנטים של מיקרוסופט, על מנת שניתן יהיה להסיר אותם, או להוכיח שהטענות אינן מבוססות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.