רוני חזקיהו הוא המפקח הבא על הבנקים
רוני חזקיהו, סמנכ"ל, וראש החטיבה העסקית בדיסקונט הודיע בסוף השבוע, ליו"ר הדירקטוריון ולמנכ"ל הבנק, על כוונתו לסיים את תפקידו בשל ההצעה שקיבל לכהן כמפקח על הבנקים. בפגישתו עם היו"ר והמנכ"ל, הדגיש חזקיהו כי הוא רואה בקבלת התפקיד שליחות לאומית ממדרגה ראשונה. לאור זאת, הודיעו השניים כי הם מכבדים את החלטתו ומברכים את בנק ישראל על מינוי אדם ראוי, מקצועי, בעל ידע וניסיון בנקאי עשיר.
לפני שהצטרף לבנק דיסקונט כיהן חזקיהו תקופה קצרה כמנכ"ל בנק הספנות, לאחר ששימש במגוון תפקידים ניהוליים ומקצועיים במשך כ-26 שנה בבנק הפועלים, כולל ניהול סניף הבנק בפילדלפיה במשך 4 שנים. בתוך כך, שימש חזקיהו במשך 3 שנים דירקטור בבנק אוצר החייל שהיה עד לאחרונה בשליטת בנק הפועלים.
לחזקיהו, יליד 1951, תושב כפר סבא ואב לשלושה, תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול מאוניברסיטת בן גוריון, לצד השתלמויות בקורסים רבים בכל תחומי הבנקאות: התמחויות בניהול, אשראי, סחר חוץ, מטבע חוץ, חשבונאות פיננסית וקורס בנדל"ן באוניברסיטת ת"א.
נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, בירך את חזקיהו על הצטרפותו לבנק ישראל ואמר, "נסיונו הרחב של חזקיהו לצד הבנה מעמיקה בנושאים העומדים על סדר היום של המערכת הבנקאית בישראל, יהוו תרומה משמעותית למערך הפיקוח על הבנקים. הנגיד הוסיף, כי מגוון התפקידים הרחב שמילא חזקיהו במערכת הבנקאית בישראל, ייסיעו לו להתאקלם תוך זמן קצר יחסית בתפקידו החדש כמפקח על הבנקים ובנושאים השונים שנמצאים על סדר היום, ובכלל זה ניהול הסיכונים במערכת הבנקאות הישראלית וביישום תקנות באזל II. בשנים האחרונות צבר חזקיהו נסיון לא מבוטל בתחום ניהול סיכונים, בתוקף תפקידו כמנהל סיכוני האשראי של קבוצת דיסקונט".
שלמה זהר, יו"ר דירקטוריון דיסקונט הוסיף: "קבוצת דיסקונט מפסידה בנקאי מעולה. יחד עם זאת אנו מכבדים את החלטתו של רוני וגאים בכך שמנהל בכיר מהנהלת בנק דיסקונט, הוא זה שנבחר לתפקיד המפקח על הבנקים".
רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים
רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי.
הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים.
תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.
איך זה יתבצע?
הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית.
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- מורווחים בקריפטו? נוהל גילוי מרצון זו הזדמנות להכניס את הכסף לארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
