האירועים העסקיים שיעשו את השבוע
יום ראשון 19/11/06
חברת HP תקיים היום מסיבת עיתונאים לרגל השלמת הרכישה של מרקורי בהשתתפות בכירים בחברה העולמית. בין האישים שישתתפו באירוע: תום הוגאן, סגן נשיא בכיר בחטיבת התוכנה, HP העולמית, בועז חלמיש, סגן נשיא מחקר ופיתוח, ומנכ"ל מרקורי ישראל ויהושע בקולה, מנכ"ל HP ישראל.
יום ראשון 19/11/06
החברות Oracle ישראל וג'ון ברייס הדרכה, חטיבת ההדרכה של מטריקס פתחו היום, את שבוע אורקל ה-13, במלון הילטון בתל-אביב. שבוע אורקל הוא כנס המחשוב הגדול בישראל . ביומו הראשון של הכנס, למדו בסמינרים השונים כ-700 משתתפים, כאשר הצפי להמשך השבוע הוא למעלה 02,50 משתתפים בסמינרים.
שני מנהלי פיתוח, אריאל ציטלין וג'ושוע סולומי, הגיעו במיוחד מחו"ל לסמינר שהתקיים היום ללמד על היכולות החדשות של Grid Control Oracle Enterprise Manager לניהול תשתיות המחשוב לארגונים. כמו כן, כמידי שנה, יעשירו את עצמם, משתתפי הסמינרים, לא רק בידע טכנולוגי אלא גם ירעננו את היצירתיות דרך הסדנאות המגוונות שיועברו בסיום יום הסמינרים. מהסדנאות יוכלו המשתתפים לרכוש מיומנויות כגון כיצד מצליחים בעסקים ושומרים על שקט פנימי (בסדנת יוגה ועסקים) או כלים ליצירת תקשורת חיובית ואפקטיבית (בסדנת אומנות המכירה) ועוד.
במהלך השבוע ילמדו סמינרים בחמישה מסלולים: DBA, מפתחים, מנהלים, ERP/CRM ותשתיות אשר יעניקו למשתתפים יותר מידע ויותר תוצאות כולל טיפים שימושים.
יום ראשון 19/11/06
שירות התעסוקה יפרסם השבוע את נתוני היקף דורשי העבודה בלשכותיו באוקטובר. נציין, כי בספטמבר נרשמו בלשכות 217 אלף דורשי עבודה לעומת 218 אלף בחודש לפניו. השירות לא דיווח מתי יפרסם את הנתונים אולם ברור שזה יהיה במשך השבוע הקרוב.
יום ראשון 19/11/06
היום יפורסמו על ידי הלמ"ס נתוני הכניסות של מבקרים לישראל באוקטובר 2006, יציאות של ישראלים לחו"ל באוקטובר 2006 ונתוני סחר חוץ לפי ארצות בחודש שעבר. בעניין הנתונים על סחר החוץ נציין, כי בינואר-ספטמבר עמד היקף היבוא לארה"ב על 37% מהפעילות בתחום זה במשק.
ההערכה על פי הנתונים שכבר פורסמו היא, כי ב-3 החודשים האחרונים נרשמה עליה של 8.7% ביבוא סחורות למשק בישראל. בחודשים שקדמו להם - מאי עד יולי נרשמה עליה חדש ביבוא של 16.3%.
יום שני 20/11/06
המי"ל יקיים היום כנס של התעשיות הביטחוניות בישראל. הכותרת היא: שותפות בהתעצמותה של מדינת ישראל. זו הזדמנות לשמוע מה יש לשר המכהן, עמיר פרץ לומר על התחום ועתידו ולקבל תמונת מצב של על התעשייה הביטחונית מראשיה. השאלה המרכזית היא - התכנונים לקראת עידן המלחמות הקרוב החדש אליו נכנס האיזור לאור לקחי מלחמת לבנון השניה והאיום האיראני.
יום שני 20/11/06
עופרה שטראוס, יו"ר קבוצת שטראוס-עלית, ארז ויגודמן, נשיא ומנכ"ל קבוצת שטראוס-עלית וגיורא בר-דעה, מנכ"ל שטראוס-עלית ישראל יקיימו הבוקר, כהרגלם בכל רבעון, מפגש עיתונאים לרגל פרסום הדו"חות הכספיים לרבעון השלישי של שנת 2006.
יום שני 20/11/06
היום יתקיים הכנס השנתי של הפורום הישראלי לקניין רוחני- תחת הכותרת: האם יש למדינת ישראל מדיניות בתחום הקניין הרוחני? בכנס ישתתפו מאיר שטרית, שר המשפטים, עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, דני ימין, מנכ"ל מייקרוסופט ישראל, ד"ר מאיר נועם, רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר ונציגים של האיחוד האירופי ומהארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO).
יום שני 20/11/06
היום יפורסמו נתוני הביקוש לעובדים בלשכות התעסוקה ברחבי הארץ בחודש אוקטובר. נזכיר, כי בספטמבר נרשמו בלשכות 20.8 מיליון איש מול 21.6 מיליון בחודש שלפניו - ירידה של 3.9%.
מדד נוסף בתחום זה הוא של חברת כוח האדם מנפאואר שלפיו - באוקטובר נרשמה ירידה של 6.4% לעומת ספטמבר בתחום זה.
יום שלישי 21/11/06
קסם אקסלנס נשואה עורכת היום כנס בבורסה לני"ע בת"א - לקראת החלפת המניות במדדים. הכנס מיועד למנהלי תיקים ויועצי השקעות, וכמובן לעיתונאים המעוניינים להגיע. הנושא המרכזי הוא - השפעת החלפת המניות בממדים על המסחר. אותו כנס בדיוק יתקיים שוב עבור הצפוניים בינכם ב-28 לספטמבר בחיפה.
יום שלישי 21/11/06
היום תפרםס הלמ"ס שלושה נתונים נוספים על התקופה האחרונה. את פדיון מסחר ושירותים בספטמבר, היקף הייצור תעשייתי בספטמבר ונתון היקף המכירות ברשתות השיווק בספטמבר. בנק ישראל יפרסם את המדד המשולב לאוקטובר.
פדיון המסחר עלה באוגוסט ב-2.6% למרות המלחמה ואוליי בגללה. ומאותה סיבה ירד הייצור התעשייתי באותו חודש ב-1% לאחר עליה של 1% ביולי. עוד נציין, כי בנושא הפעילות ברשתות השיווק - נרשמה ירידה של 2.6% בחישוב שנתי ביולי-ספטמבר. המדד המשולב עלה ספטמבר ב-0.6% לאחר עליה של חצי אחוז באוגוסט.
יום רביעי 22/11/06
מרכז קיסריה אדמונד בנימין דה רוטשילד לשוק ההון וניהול סיכונים והמרכז הבינתחומי בהרצליה עורכים היום סמינר בנושא: צפי לשנת 2007 בשוק ההון המקומי והעולמי.
באירוע יידונו הההתפתחויות הכלכליות הצפויות בשנת 2007, לצד ניתוח השפעתן על שוקי ההון המקומיים והגלובליים יעמדו במרכז הסמינר. עוד צפויה, סקירת הזירה המקומית תתמקד בפעילות המשקית הכוללת ובפרמטרים המאקרו-כלכליים העיקריים, בהמשך תהליך היישום של רפורמת ועדת בכר ובפעילות המשקיעים המקומיים בשוקי חו"ל. בזירה העולמית יוצגו תחזית מאקרו כלכלית גלובלית והערכות לגבי שוקי המניות בעולם.
אורח מרכזי הוא בילאל חאפיז,Managing Director ומנהל גלובאלי של אסטרטגיית Foreign Exchange בדויטשה בנק.
בין המשתתפים: פרופ' רפי מלניק, איל בן-שלוש, דורון צור, ויקטור שוחט.
יום רביעי 22/11/06
מיטב בית השקעות יקיים היום מסיבת עיתונאים בה יידונו מספר נושאים ועדכונים, וישתתפו בה, בין היתר: צבי סטפק, מנכ"ל מיטב, ד"ר דוד קליין, יו"ר הדירקטוריון המייעץ של מיטב, איציק שנידובסקי, סמנכ"ל השיווק של מיטב ואבנר סטפק, סמנכ"ל הפיתוח העסקי.
בין הנושאים שיועלו בפגישה: הערכות מיטב לגבי שוק ההון ב-2007, הערכות מיטב לגבי המשק הישראלי ב-2007, סקירת ההתפתחויות האחרונות בנכסי מיטב ובפעילויותיה.
יום רביעי 22/11/06
היום יפורסמו על ידי הלמ"ס נתוני הלינות בבתי מלון בארץ בחודש אוקטובר. בספטמבר - חודש החגים, נרשמו 1.3 מיליון לינות לעומת 2.2 מיליון באוגוסט.
יום חמישי 23/11/06
היום יתקיים כנס הפקת לקחים בעקבות המלחמה – גם בתעשיות הביטחוניות, במחלקה לניהול טכנולוגיה של H.I.T - המכון הטכנולוגי בחולון.
בכירים בתעשייה הביטחונית יופיעו בכנס בנושא "המלחמה בלבנון – סיכויים וסיכונים לתעשייה הביטחונית". מטרת יום העיון היא לבחון את הגורמים המשפיעים על האסטרטגיה העסקית של התעשיות הביטחוניות וכיצד יש לעדכן אותה בעקבות המלחמה. בין המרצים בכנס: אלוף (מיל.) דוד עברי, נשיא בואינג ישראל, שירצה בנושא:"האם נכון לשנות כיווני פיתוח והצטיידות באמצעי לחימה בעקבות המלחמה?", יעקב (קובי) תורן, מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר ומנכ"ל חברת אל-אופ לשעבר, צבי טרופ, יו"ר דירקטוריון רפא"ל לשעבר, שירצה בנושא "תעשייה במלחמה", אלוף (מיל.) פרופ' יצחק בן ישראל, ראש התכנית ללימודי בטחון באוניברסיטת ת"א, שירצה בנושא "המלחמה בלבנון – מה השתבש? מה צריך לעשות?"
בסיום הכנס יתקיים רב-שיח בנושא.
יום חמישי 23/11/06
היום לא יתקיים מסחר בבורסות של ניו יורק ובארה"ב בכלל ישותקו על מערכי הפיננסים - לרגל חג ההודיה. מחר (יום שישי) הבורסות יסגרו מוקדם בשעות הצהריים בארה"ב.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
