בין השורות: והפעם - מי הם העשירים החדשים?
ספות עור. את זה שהעניים הפכו פה בשנים האחרונות ליותר עניים כולכם יודעים. זה שהעשירים פה הפכו להרבה יותר עשירים בשנים האחרונות, גם את זה כולכם יודעים כבר מזמן. ואת זה שרוב הכסף הגדול מתרכז בעשירון או אפילו אלפיון מהאוכלוסיה פה - גם את זה אתם הרי יודעים. נכתב על כך כבר כל כך הרבה בעיתונות - שמיותר לחזור על המספרים.
בעניין של עוני ועושר כל הקלישאות מדוייקות. "כסף זה לא הכל בחיים, אבל כדאי שיהיה", "להיות חולה ועשיר זה הרבה יותר טוב מלהיות חולה ועני", ובקיצור - "הכי טוב להיות עשיר". ואם עד עכשיו חשבתם שעשיר זה אחד שיש לו בעיקר הרבה כסף - אז טעיתם.
עשיר, כך מסתבר השבוע, זה אחד שיש לו כרטיס אשראי שחור, או לפחות אחד שיושב על ספת עור רכה עם הבנקאי שלו, כשהוא הולך לבנק. וכמה כסף צריך להיות לכם כדי שהבנק יחשוב שאתם עשירים? תלוי את מי שואלים.
הנה כך השבוע, חגג בנק אגוד את כניסתו למילייה המכובד (לפחות בענייני אנשי ענף הבנקאות) של בעלי המחלקות לבנקאות פרטית. במילים אחרות - בנק אגוד מציע לעשירים כרטיס כניסה לסניף הכי יפה בעיר - עם הרבה ספות עור, קפה משובח ובנקאים הלבושים טיפ-טופ, מדברים בנועם ומקושרים לשחקנים חשובים בשוק ההון - כך שיוכלו להניע את הכסף של המליונרים מבין לקוחות אגוד אל הפתחים הנכונים. כדי להזכיר ללקוחות המיליונרים שלו, עד כמה הוא אוהב אותם, הזמין השבוע אגוד אותם לערב גורמה עם ההופעה "בחונטוס" של דויד ברוזה ולהקת מיומנה המצויינים. כמה נחמד להיות לקוח עשיר של בנק.
השחורים הרגו מותג. אז שוב אני שואל אתכם - כמה כסף צריך כדי שהבנק יחשוב אתם עשירים? מסתבר שזה לא עניין עליו יש הסכמה בין הבנקים.
באופן מוזר, ממש באותו שבוע בו ראשי בנק אגוד חגגו עם מיליונרים - גם הפועלים ערך חגיגת עושר משלו. חברת כרטיסי האשראי ישראכרט של בנק הפועלים הזמינה את עיתונאים וסלבס משוק ההון לאירוע נוצץ במסעדת מסה היוקרתית - לחגוג את השקת הכרטיס למיליונרים - הסנטוריון.
משהו בכלל זוכר שהיה קשה לקבל פה מהבנק כרטיס אשראי בצבע זהב? שלא לדבר על המותג - פלטינום (בכרטיסים בצבע כסף)?
אז הפעם מדובר בכרטיס אשראי שחור של ענקית האשראי האמריקנית אמריקן אקספרס, אותה מייצגת ישראכרט בישראל. מנכ"ל ישראכרט, חיים קרופסקי הודה, לא ממש במילים הללו, כי העניין נולד בעיקר לאור הלחץ של הלקוחות - לקבל כרטיס ש'אפשר לעשות איתו דאווין'.
רק כדאי לסבר את האוזן - יו"ר ישראכרט ואחד מבעלי בנק הפועלים, דני דנקנר העריך, כי הסנטוריון יינתן למאות בודדות של לקוחות בישראל, וכי לא יותר מאלף כרטיסים יחולקו. במילה "יחולקו" קיימת בעייתיות, שכן קבלת כרטיס הסנטוריון כרוכה בתשלום שנתי בסך 2,000 דולר (!!!), הכולל גם קבלת שני כרטיסים נלווים.
והנה שתי אנקדוות מצחיקות: בשיחה עם בכיר בבנק אגוד סיפרו לנו, כי המחלקה החדשה עושה היסטוריה - מאחר והיא מכוונת למי שיש לו, רחמה ליצלן, "רק" מיליון שקל בחשבון העו"ש. באגוד אומרים, שבבנקים אחרים דורשים מלקוחות חשבון עו"ש עם מיליון דולר לפחות, כדי לדרוך במשרדים הנאים של המחלקות לבנקאות פרטית. אנקדוטה מעניינת הנוספת היא ממסיבת ההשקה של הכרטיס למולטי מיליונרים של ישראכרט.
במצגת באותה מסיבת השקה - אותה הציג דני דנקנר, נכתב כי בין הלקוחות אליהם מכוונים שם את הכרטיס נמצאים גם פוליטיקאים. כששאלו את דנקנר, מה זאת אומרת - הוא הסביר, כי מדובר במצגת המיועדת במקור למדינות אחרות, "שם הפוליטיקאים דווקא מאוד עשירים".

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
חטיבת המחקר של בנק ישראל חושפת דוח מיוחד על השתלבות המגזר הערבי והמגזר החרדי בענף הייטק, שמצביע על עלייה בהשתלבות נשים חרדיות בתחום לעומת שיעור נמוך מאוד של עובדים צעירים ערבים וצעירים חרדים
נשים חרדיות מועסקות יותר בהייטק וחלקן מתקרב לחלקן היחסי באוכלוסייה, כך קובע דוח מיוחד של חטיבת המחקר בבנק ישראל הבוחן את השתלבות המגזר החרדי והמגזר הערבי בהייטק.
הדוח מדגיש כי מגזר ההייטק הוא מנוע צמיחה מרכזי של הכלכלה הישראלית וכי הייצוג של עובדים ערבים וחרדים בתעסוקה במגזר זה נמוך מאוד לעומת משקלם באוכלוסייה, ממצא היכול להעיד על קיומו של פוטנציאל הון אנושי בלתי ממומש באוכלוסיות אלו. את הניתוח ערכו יובל שדה ואלעד דה־מלאך מחטיבת המחקר בבנק ישראל, שבחנו את השתלבות האוכלוסייה הערבית והחרדית במגזר ההייטק בשנים 2009–2023.
לפי הדוח, מספר הגברים החרדים הצעירים במגזר ההייטק נותר נמוך מאוד לאורך העשור, הן ביחס לחלקם באוכלוסייה והן בהשוואה ליתר קבוצות האוכלוסייה. ייצוגם נותר נמוך גם בשלבי רכישת ההשכלה המתאימה להייטק, על אף עלייה מסוימת בהשתתפותם בלימודים אקדמיים במקצועות הייטק. ממצאים אלה מצביעים על כך שמוקד החסם בהשתלבותם בהייטק מצוי בשלבים המוקדמים של רכישת ההשכלה, ובפרט ברכישת ידע במקצועות ליבה, אנגלית, מתמטיקה ומדעים במערכת החינוך היסודית והעל-יסודית.

- בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
- טרקטור הוצת ביהוד, אאורה מזהירה: "בפעם הבאה זה עלול להיגמר בחיי אדם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומת החרדים, בקרב הערבים, חל גידול ניכר ברכישת השכלה מתאימה להייטק בעשור האחרון וצמצום הפער מהאוכלוסייה היהודית הלא חרדית, אבל במקביל, לא חל צמצום דומה בפערים בתעסוקה בענפי ההייטק. בעוד ייצוג הערבים בקרב בוגרי תארים להייטק עלה מ־4.6% ל־9.0% מהבוגרים, ייצוגם בקרב השכירים הצעירים במגזר ההייטק נותר נמוך כשם שהיה ב-2014, ועמד בשנת 2023 על 3.7%. מכאן עולה כי קיימים גורמים משמעותיים נוספים, פרט להשכלה, שמונעים את הכניסה של צעירים ערבים לתעסוקה במגזר ההייטק, וכי הגדלת שיעור הערבים במגזר ההייטק דורשת גישור בין שלב רכישת ההשכלה באקדמיה להשתלבות בשוק העבודה. דוח הבנק ממליץ להפעיל תכניות מיוחדות שיספקו הדרכה וליווי בשלב ההשמה לתעסוקה.
