תקופת שירות לאומי כתקופת אכשרה לדמי לידה

רוני שירתה בבית חולים במסגרת שירות לאומי במשך 20 חודשים במהלכם נישאה. 6 חודשים לאחר סיום שירות הלאומי החלה רוני לעבוד כמזכירה רפואית. 5 חודשים לאחר מכן ילדה בן. האם רוני זכאית לדמי לידה בעד תקופה של 12 שבועות?
עו"ד לילך דניאל |

סעיף 50(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"א-1995 (להלן – החוק), קובע כי מבוטחת תהיה זכאית לדמי לידה בעד 12 שבועות אם שולמו בעדה דמי ביטוח בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע (היום הקובע - היום בו הפסיקה העובדת לעבוד בעודה בהריון) או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו למועד זה.

החוק אינו מתייחס למשרתות בצבא הגנה לישראל או לבנות המשרתות במסגרת השירות הלאומי.

מבירור שערכנו מול המוסד לביטוח לאומי עולה כי באשר למשרתות בצה"ל, קיים הסכם בין המוסד לביטוח לאומי לבין משרד הביטחון לפיו תקופה של שירות צבאי תחשב כתקופה בה שולמו דמי ביטוח, ולפיכך תמנה במסגרת תקופת האכשרה לדמי לידה.

יחד עם זאת, לא קיים הסכם מעין זה לגבי בנות השירות הלאומי ועל כן, תקופת השירות הלאומי לא נלקחת בחשבון במסגרת תקופת האכשרה לקבלת דמי לידה.

במקרה זה, שולמו בעד רוני דמי ביטוח במשך 5 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ללידה, ולפיכך רוני לא תהא זכאית לקבלת דמי לידה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%


נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.