הטרור המלחמות והצונאמי לא עצרו את התיירות העולמית
נראה שהתיירות העולמית פיתחה עם השנים אדישות/הסתגלות לתרחישים שעד לפני מס' שנים היו גורמים לתיירים להדיר את רגליהם ממדינות מוכות טרור ואסונות טבע. ע"פ הנתונים שפרסם ארגון התיירות העולמי של האו"ם למרות הצונאמי בדרום מזרח אסיה, הפיגועים בתורכיה ובמצרים ושאר אירועי הטרור בעולם שהתרחשו בשנים האחרונות נרשם גידול מרשים בכמות התיירים הנכנסים למדינות אלו.
מזכ"ל ארגון התיירות העולמי של האו"ם, פרנצ'סקו פרנג'יאלי, דיווח לשר התיירות יצחק הרצוג על הנתון המעודד. השניים נועדו בלונדון במהלך יריד התיירות הבינלאומי WTM, שהתקיים בשבוע שעבר. במהלך המפגש העניק פרנג'יאלי לשר הרצוג את דוח התיירות השנתי העולמי שהפיק הארגון, אשר יצא לאחרונה.
מהדוח עולה כי בין השנים 2005-2003 חלה עלייה של 15.5 אחוז במספר כניסות התיירים בין מדינות. מבחינה מספרית, ב-2005 נרשמו 800 מיליון כניסות בינלאומיות. לדבריו, בתחזית הארגון לשנת 2007 צפויה צמיחה של כארבעה אחוזים נוספים בתיירות העולמית. לבקשת הרצוג, פרנג'יאלי הבטיח לבחון אפשרות לפרסם כתבה על ישראל במגזין של הארגון.
שר התיירות יצחק הרצוג: "נתוני הדוח החדש מעודדים משום שהם מוכיחים כי גם בתקופה של טרור ומלחמות ניתן להשיג צמיחה בענף התיירות. הטרור הגלובלי, שהגיע כמעט לכל מקום בעולם, לא שולל את יכולת ההתאוששות של התיירות הבינלאומית. גם בכוחה של ישראל לשקם את התיירות לאחר המלחמה בלבנון. נדבך חשוב ביכולת הזו קשור בשיווק נכון של אוצרות הטבע והאטרקציות שיש לנו להציע".
כאשר מפלחים את הצמיחה בענף התיירות לפי יבשות, מתגלה בדוח נתון מפתיע: דווקא העולם השלישי הוא זה שנהנה מעלייה הגבוהה ביותר בענף התיירות. בעוד שבאירופה הייתה בשנת 2006 (ינואר עד ספטמבר) צמיחה של 3.1 אחוזים ובצפון אמריקה 0.4 אחוז בלבד, ענף התיירות ביבשת אפריקה נהנה מצמיחה של 9.8 אחוזים, ובאסיה הייתה הצמיחה 8.3 אחוזים (ר' טבלה בנספח).
עוד עולה מדוח ארגון התיירות העולמי כי קצב צמיחת ענף התיירות גבוה מקצב הגידול של הכלכלה העולמית. התיירות מהווה 25 אחוז מייצוא השירותים בעולם, ו-40 אחוז אם כוללים את ההכנסות מהתחבורה. ההכנסה מהתיירות הבינלאומית בשנת 2005, כולל הכנסות מתיירות פנים ומכרטיסי טיסה, נאמדת ביותר מ-800 מיליארד דולר. מאז 1950, ההכנסות מהתיירות הבינלאומית קפצו בכ-11 אחוז מדי שנה (25 מיליון כניסות בינלאומיות בשנת 1950 לעומת 808 מיליון בשנת 2005).
בנימין נתניהומשבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?
פנסיה תקציבית לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.
המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%, כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.
בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.
