התקציב וחוק ההסדרים עברו בקריאה ראשונה ברוב גדול
רק לפני 7 חודשים הבטיחו אולמרט, פרץ ובעצם כל חברי הקואליציה לשנות את המדיניות החברתית, לתקן את סדרי העדיפויות הלאומיים ולהגדיל משמעותית את תקציבי הרווחה. אולם, תקציב 2007 שעבר לפני זמן קצר בקריאה ראשונה בכנסת, ברוב של 68 תומכים מול 38 מתנגדים, לא שונה בהרבה מקודמיו: עוד תוספת לתקציב הביטחון, שיחצה לראשונה את רף 50 מיליארד השקלים, ולטענת ח"כים רבים, הזנחה פושעת של הנושאים החברתיים.
תקציב הביטחון קיבל 17% מהתקציב הכולל שמסתכם בכ-300 מיליארד שקל. במקום השני ניצב משרד החינוך, עם חצי מהתקציב שקיבל משרדו של פרץ – 27 מיליארד שקל. השר שיזכה להחליף את אופיר פינס ייאלץ לעשות את עבודתו עם התקציב הנמוך ביותר בממשלה – 99 מיליון שקל בלבד הוקצו למשרד התרבות המדע והספורט.
לשכתו של ראש הממשלה תפעל בשנה הבאה עם תקציב של 2.4 מיליארד שקל, ונשיא המדינה, שלא מרבה לאחרונה
בהופעות פומביות, יסתפק ב-26 מיליון שקל. לחברי הכנסת ולמפלגותיהם יוקצו 562 מיליון שקל. מבקר המדינה יזכה לכמחצית מהסכום הזה.
מהדוח השנתי שמפרסם מרכז טאוב, בראשות הפרופ' יעקב קופ, עולה כי ההוצאות החברתיות בתקציב המדינה צנחו ב-12 מיליארד שקלים ב-4 השנים האחרונות, ונשחקו ריאלית ב-11%. שווי ההטבות במס למקבלי קצבאות ולתושבי אזורי הפיתוח יעמוד לפי הדוח על 4.5 מיליארד שקלים.
תוספת של 3.84 מיליארד שקל לנושאים חברתיים
ראש הממשלה, אהוד אולמרט, הדגיש בעבר כי בתקציב 2007 יתווספו למשרד הבריאות 864 מליון שקל, בהשוואה לשנת 2005. לדבריו, מעולם לא היה גידול כה משמעותי בסל הבריאות והתרופות כמו בשנתיים האחרונות.
אולמרט ציין כי לתקציב, שעבר הערב בקריאה ראשונה, יתווספו 3.84 מיליארד שקל לנושאים חברתיים. "נכון שבהתחלה תכננתי שהתוספת תהיה גדולה יותר, אך היינו צריכים למתן אותה כדי לעמוד בהתחייבויות שקשורות לביטחון, ולעמוד ב-גידול של 1.7% בלבד בתקציב", אמר אולמרט.
במקביל לאישור התקציב, אישרה הכנסת גם את חוק ההסדרים, אותו מביאה הממשלה לאישור הכנסת בכל שנה לצד חוק התקציב. חוק ההסדרים מאגד חוקים ותיקוני חקיקה רבים שהממשלה רואה צורך באישורם בכנסת כדי ליישם את מדיניותה ותוכניותיה הכלכליות. בשנים האחרונות הוא נקרא "חוק המדיניות הכלכלית" ו"חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל".
חוק ההסדרים נחקק כחוק לשעת חירום המשלים את התוכנית הכלכלית לייצוב המשק. הממשלה קיבצה אוסף של חוקים ותיקוני חקיקה בתחומים רבים והביאה אותם לאישור הכנסת כמקשה אחת. מאז, "חוק ההסדרים" מלווה את חוק התקציב דרך קבע.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
