אולמרט: "דעותיו של ליברמן אינן עמדת הממשלה"

ראש הממשלה התייחס בתום ישיבת הממשלה לדבריו של ליברמן בתקשורת על הפרדה בין ערביי ישראל ליהודים. "אני בעד שוויון זכויות לערבים. זו המדיניות שלנו, וליברמן יודע זאת"
מעריב NRG |

לאחר שהשר החדש בממשלה, אביגדור ליברמן, עורר הבוקר סערה בהתבטאות שנויה במחלוקת על הפרדה בין ערביי ישראל ליהודים, החליט ראש הממשלה, אהוד אולמרט, להביע את הסתייגותו מהדברים. בתום ישיבת הממשלה אמר אולמרט כי דעותיו של ליברמן הן שלו בלבד. "דעות אלה הן לא דעותיי, זו לא עמדת הממשלה, וליברמן יודע זאת", אמר אולמרט.

ראש הממשלה הוסיף: "אני בעד שוויון זכויות מלא לערבים, ולא הסתרתי זאת. כל עוד אני ראש הממשלה, זו תהיה המדיניות של הממשלה". גם שר הביטחון, עמיר פרץ, בחר להראות את חוסר שביעות רצונו מהתבטאויותיו של ליברמן. "הדברים גורמים לתסיסה מיותרת", אמר פרץ. "הממשלה צריכה לגנות דברים אלה".

השר החדש לאיום אסטרטגי מגייס את קפריסין כדוגמה על מנת להסביר את הרעיון שלו להפריד בין ערביי ישראל לבין היהודים. במערכת הפוליטית זועמים. העבודה: על רה''מ לערוך לו בירור.

הסערה סביב ליברמן החלה מוקדם יותר הבוקר, עם פרסום הראיון שהעניק לעיתון הבריטי "סאנדיי טלגרף". ליברמן אמר לעיתון כי "הדרך הטובה ביותר להשיג שלום במזרח התיכון היא על ידי הפרדה בין יהודים וערבים".

לאחר פרסום הראיון, הסביר ליברמן בראיון לתוכנית "מה בוער" בגלי-צה"ל את כוונותיו. "יש חיכוך בין שני העמים ושתי הדתות", הסביר ליברמן. "בכל מקום בעולם שיש מצב כזה, כמו צפון אירלנד או יוגוסלביה, יש חיכוך וזו סיבת הסכסוך. מה שראינו בקפריסין הוא שמאז אותו מודל, אין טרור, יש ביטחון ויש יציבות. קפריסין התקבלה כחברה מלאה באיחוד האירופאי. או שנמשיך לסבול או שנעשה ניתוח כירורגי ונבריא לתמיד".

ח"כ טיבי: "היינו כאן לפני המהגר ליברמן"

דבריו של ליברמן לעיתון הבריטי עוררו את זעמם של חברי הכנסת. שרת החינוך יולי תמיר (העבודה) מתחה ביקורת על הדברים. "עלינו לעשות כל מאמץ כדי לשתף את המיעוטים בחברה, מעמדה של שותפות ושוויון", אמרה תמיר.

השר יצחק (בוז'י) הרצוג אמר כי שרי העבודה מגנים את דברי ליברמן, וקרא לערוך לו בירור. "אלה דברים פסולים ובלתי קבילים", אמר הרצוג. "מי שמכיר את העניינים בקפריסין, מבין עד כמה הנושא לא ראוי לישראל. שרי העבודה מצפים שראש הממשלה ינקוט עמדה ברורה, ויבוא עם ליברמן לבירור עמוק".

גם סגן יו"ר הכנסת, ח"כ אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל),

הגיב בחריפות ואמר כי דברי ליברמן הם קריאה לטיהור אתני. "דבריו של סגן ראש ממשלת ישראל, השר אביגדור ליברמן, מוכיחים כי הפירוש המעשי למדינה יהודית נע בין אפליה ממוסדת לבין גירוש האזרחים הערבים", אמר טיבי. "היינו כאן לפני המהגר ליברמן, אנחנו מלח הארץ והוא מהגר פולש. נישאר כאן לנצח נצחים".

ואילו ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי-מפד"ל) דווקא מצא את דברי ליברמן כמוצדקים. "דבריו על האיום שמהווים ערביי ישראל על קיומה הפיזי של ישראל הם נכונים וצודקים. עכשיו, כשנכנס לממשלה, נותר לראות מה הוא יממש מתוכניותיו לטפל באיום הזה".

ליברמן התבטא בחריפות גם הבוקר בישיבת הממשלה, אולם בנושא אחר. השר לענייני האיום האסטרטגי אמר כי אם שליט ייפגע על ידי החמאס, יש להכניס את ראש הממשלה הפלשתיני, איסמעיל הנייה ואת שר הפנים הפלשתיני, סעיד סיאם, לרשימת השהידים.

"לכל דבר יש תג מחיר, ואם גלעד שליט ייפגע, השרים הללו צריכים ללכת לרשימת השהידים", אמר ליברמן. לאחר הישיבה אמר ליברמן כי בשל העובדה כי ישיבות הממשלה הן סודיות, הוא לא מוצא לנכון להתייחס לדברים שנאמרים בה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.