מטריקס מכרה 30% מחברת תלתן תמורת 6 מיליון שקל
התעשייה האווירית (תע"א) ומטריקס דיווחו היום על השלמת עסקת רכישת 30% ממניות חברת תלתן - חברת הבת של מטריקס, בסכום של 6 מיליון דולר. הסכם עקרונות ההשקעה והשת"פ האסטרטגי נחתם בין שתי החברות בחודש מרץ השנה וכעת הגיעה העסקה למימוש סופי לאחר אישורי הדירקטוריון של שתי החברות, אישור הממונה על ההגבלים העסקיים ואישור הממשלה. בעקבות אישור והשלמת עסקת ההשקעה צפויה מטריקס לרשום רווח הון של 7.6 מיליון שקל, אשר יירשמו בדוחות הרבעון הרביעי של 2006. בהסכם בין שתי החברות נקבע כי לתע"א תינתן אופציה להגדיל את אחזקותיה ב-5% נוספים תמורת 1.54 מיליון דולר ארה"ב נוספים. עוד כולל ההסכם מסגרת לשיתוף פעולה אסטרטגי בין תע"א ותלתן, שיבוא לידי ביטוי, בין היתר, בפרוייקטים משותפים שמטרתם פיתוח מגוון פתרונות שיוצעו ע"י תע"א ותלתן לשווקים בישראל ובחו"ל. יצחק ניסן, מנכ"ל התעשייה האווירית, אמר: ההשקעה בחברת "תלתן", הינה השקעה אסטרטגית של התע"א, שמטרתה להשלים את בסיס הידע הקיים בתע"א ולאפשר את הרחבת הצע מוצריה בתחומי הסימולציה ומערכות השליטה והבקרה ליישומים צבאיים / ביטחוניים. שיתוף הפעולה עם תלתן הנלווה להשקעה, יתרום גם למיצוב התעשייה האווירית כגורם חדשני ומרכזי בתחומים אלו. אנחנו מברכים על השותפות עם מטריקס שהיא חברת שירותי תוכנה מובילה בישראל ועל אישור והשלמת הרכישה. מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס, אמר: "אנו מרוצים מאוד על שיתוף הפעולה עם גוף דוגמת התעשייה האווירית. "החלטת התעשייה האווירית להשקיע בתלתן היא ביטוי לאמון בחברה והכרה בעליונותם של מוצריה בתחום ההדמיה החזותית ליישומים ביטחוניים. להערכתנו הערך המוסף ההדדי שיכולות החברות להפיק מההשקעה הוא אדיר. למוצרי ההדמיה החזותית הייחודיים של תלתן קיים ביקוש רב בשוק הביטחוני. המערכות של תלתן מיושמות בצורה נרחבת במערכת הבטחון הישראלית ופוטנציאל הייצוא של המערכות הוא עצום. אין לי ספק כי המהלך הזה יביא לקפיצת מדרגה בפעילותה הבינלאומית של תלתן".

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.