ניתוח טכני: אזורים - שיא כל הזמנים

העובדה שהמניה הגיעה לשיא ויחד איתה התרחבו לשיא היקפי הפעילות, מעלה את הסבירות לפיה הפסגה אינה האחרונה בסדרה
אייל גורביץ |

הקריירה הבורסאית של המשקיע הלא מקצועי מהולה כמעט תמיד במידה לא מבוטלת של חרדה וחששות. במהלך השנים תוכנת מוחנו לרכוש מניות בשפל ולמכור בשיא. מי שניסה זאת יודע שהנוסחה לא ממש עובדת ואולי זאת הסיבה שלמשקיע הלא מקצועי קשה לרכוש מניה שכבר מצויה במגמת עלייה, על אחת כמה וכמה מניה שפרצה לשיא כל הזמנים כמו אזורים .

לפחות במבט ראשוני מדובר במהלך מסוכן, פראי ולא מחושב בעליל שבו המשקיע רוכש את המניה במחיר הגבוה ביותר שלה אי פעם ומנקודה זו יכולה לבוא רק ירידה. אלא שהדברים שונים תכלית השוני, ובעיני אין מחיר גבוה מדי שיכול למנוע רכישת מניה. הרכישה חייבת להיעשות במנותק מהמחיר וכפוף לאינדקציות קיימות שתומכות בהמשך המגמה החיובית.

מניות רבות שפורצות לשיא כל הזמנים נוטות להמשיך כברת דרך ניכרת. וזאת בתנאי שכל הפרמטרים הטכניים מאשרים את הפריצה ואת קיומה של מגמת העלייה. והסיכון? הסיכון נקבע מראש ונשלט בעזרת הוראה פשוטה לקטיעת ההפסד.

שילוב של התנהגות המניה ומחזורי המסחר, יכולים לתת מענה לשאלה מרכזית ומעניינת אודות כיוון המניה ולהגדיר עבורנו את סף הסבלנות. אם נביט על הגרף של מנית אזורים נוכל להיווכח על נקלה שהמגמה הראשית היא מגמת עלייה ברורה.

בנוסף, מצויה בעלייה גם המגמה המשנית. שתי אינדקציות אלו, די בהן כדי לאותת שהמניה עדיין לא סיימה את פרק הגאות בחייה. למבנה המחירים הקיים, נוסיף את היקפי הפעילות, שכפי שאפשר לראות על הגרף, נטו להתרחב יחד עם הפריצה לשיא כל הזמנים. התרחבות מחזורי המסחר היא משמעותית ומעידה על לחץ כלפי מעלה. העובדה שהמניה הגיעה לשיא ויחד איתה התרחבו לשיא היקפי הפעילות, מעלה את הסבירות ולפיה הפסגה שנרשמה במחיר של 71.05 שקלים למניה אינה האחרונה בסדרה.

בנוסף לפרמטרים הללו קיימים גם מדדי התאוצה שמטרתם לבחון האם המגמה מצויה בשלבים של תאוצה או בשלבים של תאוטה. שילוב מדדי העוצמה מלמד כי הפריצה מעלה מתאפיינת במומנטום גבוה וגם כאן מקבלים אישור לאמיתותה של מגמת העלייה.

מפאת קוצר היריעה אגיע לשורה התחתונה. המסקנה המתבקשת מהנהגות המניה ברורה ומוגדרת. סביר להניח שהכיוון הכללי החיובי ישמר ומדובר כמובן במגמת עלייה ארוכת טווח. היות ותיקונים טכניים הם עניין נבזי משהו, ונטייתם לצאת לדרך ללא כל התראה, אין טעם לנסות ולחזות אותם. ההנחה גורסת שכל ירידה, גדולה כקטנה, ארוכה כקצרה, תהיה ירידה לצורך עלייה.

הערכות אלו תישארנה בתוקף כל עוד ישמרו הפרמטרים החיוביים וכל עוד לא תיסוג המניה נמוך מרמת 61 שקלים למניה.

* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

* הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים? 

משה כסיף |
נושאים בכתבה מצרים

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.

העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.

כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף. 

במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.

כלכלת מצרים משתפרת

מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות. 

מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.