הירשזון הציג התקציב: הוצאות הביטחון יעלו ב-8 מ' ש'

טווח התקציב לשנת 2007 עומד על 295.4 מיליארד שקל. מתוכם 18.6% מיועדים להוצאה הביטחונית, 29.4% לתשלומי העברה וצמיחות, 30.8% להחזר חובות. הקצבאות לא יוגדלו
מעריב NRG |

טווח התקציב לשנת 2007 עומד על 295.4 מיליארד שקל ומתוכו 18.6% (כ-55 מיליארד שקל), מיועד להוצאה הביטחונית, 17.1% להוצאה אזרחית, 29.4% לתשלומי העברה וצמיחות, 4.1% להשקעות ומתן אשראי, והיתר- 30.8% להחזר חובות.

הגירעון החזוי ב-2007 עומד על 2.9% תוצר, המהווה 18.7 מיליארד שקל. כדי לעמוד במסגרת ההוצאה של 1.7% יש מי שמשלם את המחיר- בשנת 2007 תהייה הקפאה נומינלית ואי עדכון של קצבאות, מה שאומר שלא תהייה הגדלה של סך הקצבאות. הקפאה זו תוביל לחיסכון של 1.12 מיליארד שקל.

כמו כן, תבוצע הקטנה של תוכנית פיתוח הרכבת, חיסכון של 1 מיליארד שקל. בנוסף, תהייה דחייה של ההסכמים הקואליציונים, מה שיוביל לחיסכון של 0.56 מיליארד שקל והפחתות נוספות יובילו לחסכון כולל של 3.85 מיליארד שקל.

התוספת החד פעמית של הוצאות הלחימה מסתכמת ב-3.5 מיליארד שקל. סכום זה בנוסף ל-8.2 מיליארד שקל הוצאה חד פעמית לביטחון מוביל לתוספת חד פעמית משמעותית של 12 מיליארד שקל הוצאות חד פעמיות על המלחמה.

"עד 2010 נהיה ב-3% צמיחה לנפש לפחות כל שנה", כך אמר קובי הבר, הממונה על התקציבים באוצר במסיבת העיתונאים שהתקיימה היום לרגל הגשת התקציב לקראת 2007 לשולחן הכנסת.

קובי הבר פרס את עקרונות תקציב 2007 כאשר העקרון המרכזי הוא שבסיס התקציב יגדל ב-1.7% בלבד. כמו כן, תינתן תוספת חד פעמית למימון הוצאות הלחימה וחיזוק הצפון בסך של 3.5 מיליארד שקל. עקרון נוסף הוא שמירה על תקרת גירעון של 2.9% בלבד וכן המשך ישום מתווה הרפורמה במס וביצוע שינויים מבניים.

מנאומו של הירשזון ומדבריו של קובי הבר עולה כי נסיים לשלם על המלחמה רק בשנת 2009. עלויות הלחימה בצפון נפרסו לראשונה וניתן לראות כי הנזק הישיר של מס רכוש הוא 0.5 מיליארד שקל, הנזק העקיף של מס רכוש עומד על 3 מיליארד שקל ומשרד הביטחון מקבל תוספת חד פעמית של 8.2 מיליארד שקל שתתפרס על פני 3 שנים.

מתוך סכום זה, ב-2006 יוקצו 2 מיליארד שקל לתוספת לביטחון, ב-2007 יוקצו כ-3.7 מיליארד שקל והיתרה על סך 2.5 מיליארד שקל תינתן בשנת 2008. מכאן עולה כי רק בשנת 2009 יסתיימו התשלומים החד פעמיים לביטחון.

יצויין כי סכומים אלו אינם סופיים מאחר ובימים אלו ממש מפעילה מערכת הביטחון לחץ אדיר על משרד האוצר וראש הממשלה, לתת תוספת לביטחון המוערכת בלפחות כמה מיליארדים (השבוע פורסם כי דרישתם עומדת על כ-3 מיליארד, אך על פי ההערכות ידרשו הרבה יותר).

דרישותיה התקציביות של מערכת הביטחון הוצגו להירשזון בשבוע שעבר אך טרם התקבלה החלטה. מי שתחליט בעניין זה תהייה ועדה שתמונה לצורך זה, אך ככל הנראה היא לא תקבל החלטות עד סוף 2007 ולכן צפוי שרה"מ, אהוד אולמרט, יצטרך לקבל החלטה בנוגע לתוספת שתהייה בשנת 2007.

ההערכות הן כי במידה ותאושר התוספת לתקציב הביטחון כבר ב-2007 היא תחשב או כהחרגה חד פעמית נוספת או כחלק מהתקציב השוטף- מה שיחייב חריגה מיעד התקציב שעומד על 1.7%.

עם זאת, כפי שפורסם ב- nrg קודם לכן, יש לציין כי בנאומו של שר האוצר, הוא שב והדגיש כי אין בכוונתו לחרוג מיעדי התקציב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארצות הברית ויזה דרכון
צילום: Freepik

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?

בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח



עמית בר |
נושאים בכתבה ויזה זהב

ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ. 

ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.


מהי ויזת זהב


ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.

בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.

דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.

ארצות הברית ויזה דרכון
צילום: Freepik

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?

בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח



עמית בר |
נושאים בכתבה ויזה זהב

ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ. 

ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.


מהי ויזת זהב


ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.

בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.

דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.