הירשזון הציג התקציב: הוצאות הביטחון יעלו ב-8 מ' ש'
טווח התקציב לשנת 2007 עומד על 295.4 מיליארד שקל ומתוכו 18.6% (כ-55 מיליארד שקל), מיועד להוצאה הביטחונית, 17.1% להוצאה אזרחית, 29.4% לתשלומי העברה וצמיחות, 4.1% להשקעות ומתן אשראי, והיתר- 30.8% להחזר חובות. הגירעון החזוי ב-2007 עומד על 2.9% תוצר, המהווה 18.7 מיליארד שקל. כדי לעמוד במסגרת ההוצאה של 1.7% יש מי שמשלם את המחיר- בשנת 2007 תהייה הקפאה נומינלית ואי עדכון של קצבאות, מה שאומר שלא תהייה הגדלה של סך הקצבאות. הקפאה זו תוביל לחיסכון של 1.12 מיליארד שקל. כמו כן, תבוצע הקטנה של תוכנית פיתוח הרכבת, חיסכון של 1 מיליארד שקל. בנוסף, תהייה דחייה של ההסכמים הקואליציונים, מה שיוביל לחיסכון של 0.56 מיליארד שקל והפחתות נוספות יובילו לחסכון כולל של 3.85 מיליארד שקל. התוספת החד פעמית של הוצאות הלחימה מסתכמת ב-3.5 מיליארד שקל. סכום זה בנוסף ל-8.2 מיליארד שקל הוצאה חד פעמית לביטחון מוביל לתוספת חד פעמית משמעותית של 12 מיליארד שקל הוצאות חד פעמיות על המלחמה. "עד 2010 נהיה ב-3% צמיחה לנפש לפחות כל שנה", כך אמר קובי הבר, הממונה על התקציבים באוצר במסיבת העיתונאים שהתקיימה היום לרגל הגשת התקציב לקראת 2007 לשולחן הכנסת. קובי הבר פרס את עקרונות תקציב 2007 כאשר העקרון המרכזי הוא שבסיס התקציב יגדל ב-1.7% בלבד. כמו כן, תינתן תוספת חד פעמית למימון הוצאות הלחימה וחיזוק הצפון בסך של 3.5 מיליארד שקל. עקרון נוסף הוא שמירה על תקרת גירעון של 2.9% בלבד וכן המשך ישום מתווה הרפורמה במס וביצוע שינויים מבניים. מנאומו של הירשזון ומדבריו של קובי הבר עולה כי נסיים לשלם על המלחמה רק בשנת 2009. עלויות הלחימה בצפון נפרסו לראשונה וניתן לראות כי הנזק הישיר של מס רכוש הוא 0.5 מיליארד שקל, הנזק העקיף של מס רכוש עומד על 3 מיליארד שקל ומשרד הביטחון מקבל תוספת חד פעמית של 8.2 מיליארד שקל שתתפרס על פני 3 שנים. מתוך סכום זה, ב-2006 יוקצו 2 מיליארד שקל לתוספת לביטחון, ב-2007 יוקצו כ-3.7 מיליארד שקל והיתרה על סך 2.5 מיליארד שקל תינתן בשנת 2008. מכאן עולה כי רק בשנת 2009 יסתיימו התשלומים החד פעמיים לביטחון. יצויין כי סכומים אלו אינם סופיים מאחר ובימים אלו ממש מפעילה מערכת הביטחון לחץ אדיר על משרד האוצר וראש הממשלה, לתת תוספת לביטחון המוערכת בלפחות כמה מיליארדים (השבוע פורסם כי דרישתם עומדת על כ-3 מיליארד, אך על פי ההערכות ידרשו הרבה יותר). דרישותיה התקציביות של מערכת הביטחון הוצגו להירשזון בשבוע שעבר אך טרם התקבלה החלטה. מי שתחליט בעניין זה תהייה ועדה שתמונה לצורך זה, אך ככל הנראה היא לא תקבל החלטות עד סוף 2007 ולכן צפוי שרה"מ, אהוד אולמרט, יצטרך לקבל החלטה בנוגע לתוספת שתהייה בשנת 2007. ההערכות הן כי במידה ותאושר התוספת לתקציב הביטחון כבר ב-2007 היא תחשב או כהחרגה חד פעמית נוספת או כחלק מהתקציב השוטף- מה שיחייב חריגה מיעד התקציב שעומד על 1.7%. עם זאת, כפי שפורסם ב- nrg קודם לכן, יש לציין כי בנאומו של שר האוצר, הוא שב והדגיש כי אין בכוונתו לחרוג מיעדי התקציב. לאתר NRG מעריב
מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל
שער הדולר אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.52% . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים.
רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן.
הקשר העקיף לוול סטריט
בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד.
כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.
- מניית הבורסה לני"ע זינקה 11% גפן ב-12%; קמטק צנחה 10%; נעילה שלילית במדדים
- הבורסה באדום: הבנקים ירדו ב-3.2%, הנדל״ן איבד כ-3.5%; עמרם נפלה 8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעת הריבית
עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה.
כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?
כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.
על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.
החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".
היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.
- זארה ניצחה את רשות המסים: תשלם 5% מס במקום 30%
- "לא כל עוגמת נפש היא התעמרות": נדחתה תביעת עובד רשות המסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.
