המערער היה נהגה של המנהלת הכללית של המשרד לאיכות הסביבה. במהלך סיור שערכה מנכ"ל המשרד באתר הגנים הלאומיים באחד המקומות בארץ, ניגש המערער אל המתלוננת אשר עבדה במקום, עיסה בידיו את גבה ואת כתפה לכיוון חזה, וכן עיסה את חלק גבה התחתון. בהמשך, הכניס את ידו מתחת לחולצתה, ואמר לה דברים מחמיאים על פניה וגופה. לאחר מכן, נשק המערער למתלוננת בלחייה וניסה אף לנשקה בשפתיה, ואולם היא מנעה זאת ממנו.

במסגרת הליכים פליליים שננקטו נגדו בבית משפט השלום בת"א, הורשע המערער, על פי הודאתו, בעבירה של ביצוע מעשה מגונה, ועונשו נגזר ל-12 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים ופיצוי למתלוננת בסך 5,000 ש"ח.

על בסיס הרשעתו בפלילים, הרשיע בית הדין למשמעת את המערער בעבירות משמעת. הוא גזר את דינו לפיטורים לאלתר, אגב תשלום פיצויי פיטורים מלאים, וכן הטיל עליו נזיפה חמורה ופסילה משירות המדינה לפרק זמן של שנתיים. בגוזרו את הדין, ציין בית הדין כי אמנם עברו של המערער הינו ללא רבב, ויש להניח כי המעשים שביצע מהווים מעידה חד פעמית, אולם חרף זאת, התכלית העיקרית של דין המשמעת תושג על ידי הוצאתו של הנאשם מהשירות הציבורי באמצעות פיטוריו, וזאת בלא פגיעה בזכותו לפיצויי פיטורים להם הוא זכאי בגין שנות עבודתו. על פי החלטתו בבקשת ביניים, עוכבו פיטוריו של המערער והוא הושעה מתפקידו עד למתן הכרעה בערעורו.

בערעור, טען ב"כ המערער, עו"ד דוד שושני כי בית הדין החמיר עם המערער באורח קיצוני ולא איזן כראוי בין השיקולים לחומרה לבין השיקולים לקולא.

כב' השופטת איילה פרוקצ'יה קבעה כי אין ספק, כי העבירה בה הורשע המערער היא חמורה מבחינת השפעתה על דמותו של השירות הציבורי, ועל רמת המוסר המצופה מעובד מדינה המועסק במסגרת שירות ציבורי. חובת השמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי כוללת בתוכה גם חובה לנהוג בטוהר מוסרי כלפי הזולת, וגילויי חריגות בהתנהגות, ובהם הטרדה מינית ומעשים מגונים, חייבים במסר עונשי ראוי לא רק בתחום הפלילי אלא גם בתחום המשמעתי.

עם זאת, כבכל הליך ענישה, פלילי או משמעתי, נדרשת מידתיות ראויה והתחשבות מאוזנת לא רק באופי העבירה שבוצעה וחומרתה, אלא גם בנסיבותיו האישיות של הנאשם ובמכלול היסודות הפועלים לקולא. במקרה זה, מדובר באדם שהיה עובד למופת במקום עבודתו, והוא נעדר כל עבר פלילי או משמעתי קודם. במצבו המשפחתי הוא גרוש, ומשלם מזונות לארבעת ילדיו. הוא מועסק בשירות המדינה מ-1998. על רקע מכלול הנתונים שהובאו, נקבע כי אירוע העבירה הוא מבחינתו אירוע חריג, יחיד מסוגו ברקעו הקודם, ואינו מאפיין את דרכו, שהיא דרך נורמטיבית.

בהינתן כל אלה, עונש הפיטורין שנגזר על המערער מחמיר עמו, ואינו נותן משקל מספיק לנתוניו החיוביים.

על רקע זה, הוחלט בהסכמת נציבות שירות המדינה, להקל בעונשו של המערער באופן שבמקום העונש שנגזר עליו, יוטל עליו העונש הבא: נזיפה חמורה; הפקעת החלק השישי ממשכורתו החודשית של המערער לתקופה של שישה חודשים; הורדה בדרגה אחת למשך שנה; העברה למשרה אחרת במשרד בלא הגבלת זמן.